ניסויי מנגלה בתאומים
ניסויי מנגלה בתאומים היו מחקרי תאומים אכזריים, שערך יוזף מנגלה באושוויץ על דעת עצמו וללא הקשר למדע בתקופתו.
כאשר משתמשים במונח "מחקרי תאומים", מתכוונים בדרך כלל למחקר פסיכולוגי או מחקרים בתורשה. חריג לכלל זה הם ניסויים בתאומים שערך ד"ר יוזף מנגלה באושוויץ.
היסטוריה
לצורך "מחקריו" בתאומים נעזר מנגלה בצוות של רופאים בעלי התמחויות שונות - בחלקם הגדול אסירים יהודים, ובבעלי מקצוע אחרים.
הורים מסרו את ילדיהם למנגלה, כי קיוו שילדיהם יזכו ליחס מיוחד ויגדלו סיכוייהם להינצל ממוות, שנועד לכל יהודי באשר הוא בגרמניה הנאצית. גם תאומים בוגרים ידעו שהם לכאורה מעוררים עניין מבחינה מדעית, והתנדבו להשתתף בניסויים בתקווה ליחס משופר. התאומים שהו במכלאות והותר להם להשתמש בבגדיהם האזרחיים.
במהלך "מחקריו" רצח מנגלה (לפי אחד מהאומדנים) כ-200 זוגות תאומים בגילאים שונים. וזאת בנוסף לנמוכי קומה ש"חקר" בנפרד, וניסויים רפואיים אחרים שערך. חלק מההמתות נעשו בתאום ששימש "קבוצת בקרה" כאשר אחיו מת כתוצאה מהניסוי, וזאת באמצעות הזרקת פנול דרך הצלעות ישירות ללבו. את זריקת ההמתה היה בחלק מהמקרים מבצע מנגלה בעצמו. לאחר ההמתה היה מבצע מנגלה נתיחה בגופות שני התאומים ומשווה אנטומית ביניהם. בין היתר עסק בהרעלת תאומים בחומרים שונים ומדד את הזמן שנדרש לרעל להמיתם. בנוסף, ניסה לשנות צבע עיניים באמצעות הזרקת כימיקלים לעיני ילדים או טפטוף על פני גלגל העין. גם הזריק חומרים לאשכיהם של הילדים.
מטרותיהם האמיתיות של "מחקרי" מנגלה ברובן אינן ידועות. לכאורה, מטרותיו הרשמיות של מנגלה ב"מחקר התאומים" שערך הייתה מציאת הסיבה הגנטית ללידת תאומים, מתוך הנחה שאם ימצא מהי הדרך בה נוצרים תאומים יוכלו ליזום לידות תאומים, וכך יוכלו להיוולד יותר גרמנים אריים.
על משמעותן של פעולותיו כותב לורנס רייט:
"קשה שלא להיתקף תדהמה לנוכח הנאיביות המדעית שלו, הסאדיזם שאפיין את ניסוייו וההפקרות והבזבוז שנהג במשאביו היקרים – התאומים עצמם. אין לנו אלא להסיק כי הטירוף של המעללים הנאציים בכללותם היה טוטלי עד כדי כך שהכריע את הדיסציפלינה המדעית וריסק את התבונה המדעית הרגילה. גם אם יתגלו רישומיו אי פעם אין כמעט סיכויים שיהיה בהם עניין רב לחוקרי תאומים, לבד מאשר כדוגמה מתריעה על מה שקנאות פוליטית יכולה לעשות לדחף המדעי."
ניצולות השואה אווה מוזס קור ואחותה התאומה מרים מוזס צייגר, שהיו שתיהן קורבנות לניסויי מנגלה, ייסדו בשנת 1984 את "נצח תאומי אושוויץ" - ארגון שמטרתו לתמוך בניצולי אושוויץ עליהם נערכו ניסויים רפואיים בהיותם ילדים. הודות לארגון זה איתרה מוזס-קור 122 תאומי מנגלה נוספים.
ראו גם
לקריאה נוספת
- לוסט לניאדו, ילדי הלהבות, סיפורם של תאומי מנגלה, 1991.
- לורנס רייט, תאומים – גנים, סביבה ומסתרי זהות, משרד הביטחון - ההוצאה לאור, תשנ"ט.
קישורים חיצוניים
- הלנה קוביצה, פשעיו של יוזף מנגלה, באתר יד ושם
- אסיר A7733 מאושוויץ כבר לא לבד. אתר ynet.
- עדות צביקה ויזל, ניצול שואה מתאומי מנגלה, באתר YouTube
