ניי (עיר מדינה)
נִיִי (במכתבי אל-עמארנה התעתיק הוא נִיִ) הוא שמה של עיר עתיקה ששכנה באלף השני לפנה"ס באזור סוריה של היום ליד נהר האורונטס.[1] העיר מוזכרת במקורות מהעת העתיקה ובהם מכתבי אל-עמארנה.
העיר מוזכרת באנלים מימי המלך המצרי אמנחותפ השני שמלך במחצית המאה ה-15 לפנה"ס. אמנחותפ יצא לשלושה מסעות כיבוש לכנען ולצפון סוריה. במסעו השני (שהוא מכנה הראשון), עלה לאורך דרך הים והגיע לבקעת הלבנון משם המשיך ל"ארץ ניי", והגיע לאוגרית. הוא חצה את האורונטס ליד קטנה וחזר בחזרה באותו מסלול.[2]. הטקסט מציין שמלכה ואנשיה של ניי דברו עם שלום עם אמנחותפ. העיר מוזכרת גם בכתובת המופיעה על גבי פסלו של המלך אִדרימי, שליט אללח' המספרת על קורות חייו. המלך מלך במאה ה-15 לפנה"ס, ועל פי הכתובת הוא היה שליט גם של ניי.[3]
ניי מופיעה במכתבי א"ע 53 ו-59. השם מופיע בתכתובת של מושלי המדינות הקטנות שבסוריה שהיו בחסות מצרים. מסות הכיבוש של שופילוליומש השני המלך ש האימפריה החתית, עוררה את חשש המדינות. הם רצו להישאר בחסות מצרית, בזמן שעזירו שליט ממלכת אמורו ואתגמה שליט קדש רצו לעבור לחסות חתית. מכתב א"ע 53, הוא מכתבו של אכיזי מושל קטנה לאמנחותפ הרביעי, הוא מספר לו את מה שקורה ומבקש את עזרתו. במכתבו מוזכרים מספר שליטים הרוצים להישאר האמנים למצרים. אחד השליטים הוא מלך ארץ נִיִי.
מכתב א"ע הוא מכתבם של תושבי תוּנִיפּ (אנ') למלך מצרים. הם מתלוננים שעשרים שנה כתבו למלך ולא קיבלו עזרה והמלך לא עשה דבר, למרות מעשיו של עזירו שנכנס לצומור ועשה בה כרצונו. הם מספרים שעזירו עשה להם בדיוק כמו שעשה לניי, והעיר בוכה. ממכתב זה עולה שעזירו כבש את ניי.
הערות שוליים
- ^ ציפורה כוכבי־רייני, למלך אדוני: מכתבי אל-עמראנה, כמד, תענך, ומכתבים נוספים מהמאה הארבע-עשרה לפסה"נ מוסד ביאליק, עמ' 340
- ^ יוחנן אהרוני, ארץ ישראל בתקופת המקרא : גאוגרפיה היסטורית, הוצאת יד יצחק בן-צבי, 1987, עמ' 135
- ^ בנימין מזר, כנען וישראל: מחקרים היסטוריים, מוסד ביאליק, 1980, עמ' 86, 184
26648714ניי (עיר מדינה)