נטע דורצ'ין

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נטע דורצ'ין
לידה 1969 (גיל: 55 בערך)
ענף מדעי זואולוגיה
מוסדות אוניברסיטת תל אביב

נטע דורצ'ין (נולדה ב-1969) היא פרופסור, חוקרת ומרצה בכירה בבית הספר לזואולוגיה באוניברסיטת תל אביב, בפקולטה למדעי החיים.[1] בנוסף היא נשיאת החברה האנטומולוגית בישראל,[2] והאוצרת הראשית לאנטומולוגיה במוזיאון הטבע על שם שטיינהרדט באוניברסיטת תל אביב. דורצ'ין מתמחה באנטומולוגיה (תורת החרקים). עבודתה כוללת מיון וסיווג של חרקים, חקר והבנה של יחסי הקרבה בין המינים השונים ושחזור עצים אבולוציוניים.[3] בעיקר מתמקד מחקרה ביתוצים (אנ'). שהם יתושים מעוררי עפצים. המחקר במעבדתה מתמקד בטקסונומיה, באקולוגיה ובאבולוציה של קבוצות חרקים מגוונות.[4]

ביוגרפיה

דורצ'ין היא בתו של הפסל והאמן יעקב דורצ'ין.[5]

השכלה וקריירה

דורצ'ין עשתה את המאסטר שלה על מין של חרק שנקרא יתוץ. היא ירדה לדרום ים המלח וחקרה קשר בין קבוצת החרקים לבין צמחים, וגילתה יותר מ-60 מיני חרקים חדשים למדע.[6]

את הדוקטורט בזואולוגיה סיימה באוניברסיטת תל אביב.

דורצ'ין ביצעה מחקר פוסט דוקטורט באוניברסיטת קייפטאון, דרום אפריקה. מחקרה התמקד בשימוש ביתוצים (Pteromalidae) לשליטה ביולוגית על שיטה פולשנית באוסטרליה.

פוסט דוקטורט נוסף עשתה באוניברסיטת באקנל, פנסילבניה, ארצות הברית. בבאקנל חקרה את הסיסטמטיקה והאקולוגיה האבולוציונית של יתוצים על פרחים ממשפחת המורכבים.

בין השנים 2007–2011 עבדה במוזיאון קניג למחקר זואולוגי (אנ') בבון, גרמניה. בתחילה שימשה כאוצרת של זבובאים ואחר כך ראש מחלקת פרוקי רגליים.

בשנת 2011 חזרה לאוניברסיטת תל אביב על מנת להצטרף לסגל הבכיר של בית הספר לזואולוגיה בפקולטה למדעי החיים.

דורצ'ין מונתה לאוצרת הראשית לאנטומולוגיה במוזיאון הטבע על שם שטיינהרדט באוניברסיטת תל אביב.

תחומי מחקרה

קבוצת המחקר של פרופ' דורצ'ין מתרכזת כיום בהיסטוריה האבולוציונית של יתוצים – משפחה של יתושים זעירים היוצרים עפצים בצמחים. בקבוצה זו החרק מטיל ביצים על הצמח, והזחלים הבוקעים גורמים באכילתם להתפתחות עפץ (מבנה צמחי דמוי גידול בעל צורה ייחודית), שבתוכו הם מתפתחים עד לבגרותם.[3] העפצים הם עולם שלם של צורות כאשר כל אחד מהם יכול להיראות כמו משהו אחר. דורצ'ין גילתה מינים רבים של יתוצים, ואת שמותיהם בחרה לתת על פי תכונות העפצים שהם יוצרים, משום שצורת העפץ ייחודית למין החרק שיוצר אותו. כך, למשל, היא קראה לאחד ממיני היתוצים שגילתה בשם פסאודורוזה (Asphondylia pseudorosa), שפירושו דומה לוורד, מכיוון שהעפצים שהוא יוצר הזכירו לה פרחים של ורדים. למין אחר שגילתה נתנה את השם סיליקה (Suaediola siliqua), שפירושו בלטינית תרמיל, מכיוון שהעפצים שיוצר מין זה נראים כמו תרמילי אפונה או שעועית. למין שיוצר עפצים שנראים כמו שרשרת נקניקיות בחרה נטע בשם בוטלוס (Schizomyia botellus), שפירושו נקניקיה בלטינית, והמין סטרובילה (Dasineura strobila) קיבל את שמו מהמילה הלטינית סטרובילוס, שפירושה אצטרובל.[7]

ב-2018 חקרה תהליכי התמיינות ביתוצים מהמין Dasyneuriola prolifica (אנ') ושל אויביו הטבעיים – צרעות טפיליות. היתוץ Dasyneuriola prolifica מתפתח בישראל בעפצים שהוא יוצר בשני מיני צמחים – אוכם שיחני ואוכם מדברי (שגדלים בבקעת ים המלח, מדרונות מדבר יהודה, צפון הנגב ובקעת הירדן). במחקר התגלה כי התמיינות חרקים שתלויה בצמחים פונדקאים, מגדילה את מגוון המינים וכך תורמת למערכת האקולוגית.[8]

בנוסף למחקרים על יתוצים (אנ') ממקומות שונים בעולם, היא מנחה מחקרים על מגוון קבוצות חרקים אחרות, כולל זבובי פירות, צרעות עפצים, דבורים, צרעות טפיליות, נמלים וחרקים ימיים. עם זאת, תחומי העניין העיקריים שלה הם הטקסונומיה והאקולוגיה האבולוציונית של דגמי עפצים פיטופגיים, בפרט הסביבות הצחיחות בישראל ובאפריקה. בישראל, חלק גדול מהמחקר שלה על חרקים אלו נעשה באזור ים המלח, הנגב והערבה.[9]

המחקר במעבדתה מתמקד באקולוגיה של חרקים, שיטתיות ואבולוציה, עם דגש על אינטראקציות חרקים-צמחים בקבוצות מעוררות עפצים (יתוצים וצרעות עפצים). היא חוקרת גם שימוש בחרקים להדברה ביולוגית של עשבים פולשים ומזיקי חרקים.[1]

את דגימות היתוצים והעפצים אוספים פרופ' דורצ'ין וצוות המחקר שלה בשטח. בדרום אפריקה היא ביצעה סקר מקיף של צמחי מדבר בצפון המדינה וגילתה עשרות מינים חדשים למדע של יתוצים. לאחר שאספה וגידלה את המינים החדשים חזרה פרופ' דורצ'ין למעבדתה, ושם יצרה שחזור עץ פילוגנטי, המאפשר להבין את הקשרים האבולוציוניים בין מיני החרקים השונים, ואף להשוות אותו לעץ האבולוציוני של התפתחות הצמחים שבהם יוצרים החרקים את העפצים.[3]

פרסומים

מאמרים נבחרים

  • Dorchin N. 2001. Gall midges (Diptera: Cecidomyiidae) infesting Suaeda monoica (Chenopodiaceae) in Israel. Proceedings of the Entomological Society of Washington 103: 561-581.
  • Dorchin N., Freidberg A. and Aloni, R. 2002. Morphogenesis of stem gall tissues induced by larvae of two cecidomyiid species (Diptera: Cecidomyiidae) on Suaeda monoica (Chenopodiaceae). Canadian Journal of Botany 80: 1141-1150.
  • Dorchin N., Freidberg A. and Mokady O. 2004. Phylogeny of the Baldratiina (Diptera: Cecidomyiidae) inferred from multiple data sources, and evolutionary patterns in plant-galler relationships. Molecular Phylogenetics and Evolution 30: 503-515.
  • Dorchin N. 2006. Resource partitioning and exploitative competition in stem-galling midges (Diptera: Cecidomyiidae) mediated by the host plant. Entomologia Experimentalis et Applicata 118 : 111-119.
  • Dorchin N., Cramer M.D., and Hoffmann J.H. 2006. Photosynthesis and sink activity of wasp-induced galls in Acacia pycnantha. Ecology 87: 1781-1791.
  • Dorchin N., Scott E.R., and Abrahamson W.G. 2006. First record of Macrolabis (Diptera: Cecidomyiidae) in America: a new inquiline species from Dasineura folliculi galls on goldenrods. Annals of the Entomological Society of America 99: 656-661.
  • Dorchin N. and Gullan P.J. 2007. A new genus and species of a lasiopterine gall midge (Diptera: Cecidomyiidae) from bud galls on renosterbos, Elytropappus rhinocerotis (Asteraceae), in South Africa. African Entomology 15: 233-240.
  • Dorchin N. and Freidberg A. 2008. The Chenopodiaceae gall midges (Diptera: Cecidomyiidae) of the Na’aman salt marsh, Israel. Zootaxa 1937: 1-22.
  • Dorchin N., Jordan S.D., Scott E.R., Clarkin C.E., Luongo M.P., and Abrahamson W.G. 2009. Behavioral, ecological, and genetic evidence confirm the occurrence of host-associated differentiation in goldenrod gall midges. Journal of Evolutionary Biology 22: 729-739.
  • Dorchin N., McEvoy M.V., Dowling T.A., Abrahamson W.G., and Moore J.G. 2009. Revision of the goldenrod-feeding Rhopalomyia (Diptera: Cecidomyiidae) in North Amercia. Zootaxa 2152: 1-35.
  • Sinclair B.J. and Dorchin N. 2010. Isoptera, Embioptera, Neuroptera, Mecoptera, Raphidioptera and Diptera types in ZFMK. Bonn zoological Bulletin 58: 49-88.
  • Dorchin N. and Adair R.J. 2011. Two new Dasineura species (Diptera: Cecidomyiidae) from coastal tea-tree, Leptospermum laevigatum (Myrtaceae) in Australia. Australian Journal of Entomology 50: 65-71.
  • Dorchin N. and Freidberg A. 2011. The gall midges (Diptera: Cecidomyiidae) of Apiaceae in Israel. Zootaxa 3044: 28-48.
  • Harris K.M. and Dorchin N. 2012. The taxonomic status of Kieffer's type specimens of Afrotropical Cecidomyiidae (Diptera). African Invertebrates 53: 169-174.
  • Novoselsky T., Freidberg A., Dorchin N., Meltzer N. and Kerzhner I. 2014. The Nnabidae (Hemiptera: Heteroptera) of Israel and the Sinai Peninsula. Zootaxa 3827: 471–492.
  • Dorchin N., Mifsud D., and Askew R. 2014. Saltbush-associated Asphondylia species (Diptera: Cecidomyiidae) in the Mediterranean Basin and their chalcidoid parasitoids (Hymenoptera: Chalcidoidea). Zootaxa 3869: 383-396.
  • Dorchin N., Joy J.B., Hilke L.K., Wise M.J., and Abrahamson W.G. 2015. Taxonomy and phylogeny of the Asphondylia species (Diptera: Cecidomyiidae) of North American goldenrods: challenging morphology, complex host associations, and cryptic speciation. Zoological Journal of the Linnean Society 174: 265-304.
  • Schachar, E., Melika G. and Dorchin N. 2015. Taxonomy and biology of Andricus miriami - a remarkable bud-galling cynipid from the Middle East (Hymenoptera: Cynipidae: Cynipini). Annals of the Entomological Society of America 108: 1-7.
  • Dorchin N., Astrin J.J., Bodner L., and Harris K.M. 2015. Molecular phylogeny and taxonomic revision of the genus Ozirhincus (Diptera: Cecidomyiidae) – long-snouted seed-feeding gall midges on Asteraceae. Plos One 10(7): e0130981. doi:10.1371 (pp. 1-29).
  • Morgulis E., Freidberg A., and Dorchin N. 2015. Phylogenetic revision of Acanthiophilus (Diptera: Tephritidae), with a description of three new species and a discussion of zoogeography. Annals of the Entomological Society of America 108(6): 1060-1087.
  • Hayon I., Mendel Z., and Dorchin N. 2016. Predatory gall midges as natural enemies of mealybug pests - diversity, life history, and feeding behavior in diverse agricultural settings. Biological Control 99: 19-27.
  • Morgulis E., Freidberg A., and Dorchin N. 2016. Phylogenetic Revision of Tephritomyia Hendel (Diptera: Tephritidae), with description of 14 new species. Annals of the Entomological Society of America109(4): 595-628.
  • Pisanty G., Scheuchl E., and Dorchin N. 2016. Eight new species of Andrena (Hymenoptera: Apoidea: Andrenidae) from Israel – a Mediterranean hotspot for wild bees. Zootaxa 4189: 485-515.
  • Yanai Z., Sartori M., Dor R., and Dorchin N. 2017. Molecular phylogeny and morphological analysis resolve long-standing controversy over generic concepts in the Heptageniidae (Ephemeroptera). Systematic Entomology 42: 182-193.
  • Danon G., Ben-Shlomo R., Keidar N., and Dorchin N. 2017. Geographic and behavioral isolation promote the differentiation of parapatric host forms in bud-galling midges. Biological Journal of the Linnean Society 121: 163-173.
  • Schachar E., Inbar M., and Dorchin N. 2017. Taxonomy and biology of Andricus morula, a new gall-wasp species (Hymenoptera: Cynipidae: Cynipini) from Mt Hermon, Israel. Israel Journal of Entomology 47: 87-96.
  • Pisanty G., Scheuchl E. and Dorchin N. 2018. Taxonomic review of the subgenus Andrena (Poecilandrena) (Hymenoptera: Andrenidae) in Israel and the Levant. Zootaxa 4347(2): 151-188.

פרקים בספרים

  • Dorchin N., Harris K.M., and Jaschhof M. 2017. 22. Cecidomyiidae (gall midges). Pp. 581–599 In: Kirk-Spriggs, A.H. & Sinclair, B.J. (eds.), Manual of Afrotropical Diptera. Volume 2. Nematocerous Diptera and lower Brachycera. Suricata 5. Pretoria: SANBI Graphics & Editing.

פרסומים נוספים

  • Dorchin N. 1998. Gall midges infesting Chenopodiaceae: biology and taxonomy. pp. 18-21 In: Biology of Gall Inducing Arthropods (Csóka, G., Mattson, W. J., Stone, G. N. and Price, P. W., Eds.). Forest service – USDA. Mátrafüred, Hungary.
  • Dorchin N. 2008. Gall Midges (Diptera: Cecidomyiidae), In: Encyclopedia of Entomology. 2nd edition. John L. Capinera (ed.). Springer Verlag. pp. 1576-1580.
  • Dorchin N. and Freidberg A. 2011. Schizomyia botellus n.sp. – a new bud galling species from Apiaceae in Israel. Zootaxa 3122: 68 (note).
  • Dorchin N., Kotrba M., Mengual X., and Menzel F. (eds.). 2014. 8th International Congress of Dipterology, Potsdam. Abstract volume. (XXVII+440 pp).
  • Dorchin N. 2015. Tiny ecosystem engineers: diversity and evolution of gall midges. Knowledge Translation Media, Scientia.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 פרופ' נטע דורצ'ין | הפקולטה למדעי החיים ע"ש ג'ורג' ס. וייז, באתר lifesci.tau.ac.il
  2. ^ בעלי תפקידים, באתר החברה האנטומולוגית בישראל | לאנשי מקצוע ומתעניינים באנטומולוגיה
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 Adi Gov, חוקרת האבולוציה פרופ' נטע דורצ'ין – עפצים על העץ – מוזיאון הטבע, באתר מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט
  4. ^ Netta Dorchin's lab
  5. ^ אתר למנויים בלבד צפריר רינת, תערוכת צילומי חרקים חושפת את הפגיעות שמאחורי היופי, באתר הארץ, 4 בדצמבר 2019
  6. ^ אילנה קוריאל, אריות, דובים וצ'יטות: החיות שנכחדו מישראל וגם מהתודעה שלנו, באתר ynet, 23 בפברואר 2022
  7. ^ זה פרח? זה פרי? זה עלה? לא, זה עפץ!, באתר Facebook, ‏27 בינואר 2022
  8. ^ Israel Science Foundation/הקרן הלאומית למדע, כיצד נוצרים מינים חדשים של חרקים צמחוניים, באתר isf.org.il
  9. ^ Netta Dorchin, Netta Dorchin's lab
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

36236060נטע דורצ'ין

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=נטע_דורצ%27ין&oldid=2282618"