בית הספר לזואולוגיה באוניברסיטת תל אביב
 | |
| הכניסה לבניין שרמן, שבו נמצא בית הספר לזואולוגיה | |
| מכון מחקר | |
|---|---|
| השתייכות | הפקולטה למדעי החיים ע"ש ג'ורג' ס. וייז, אוניברסיטת תל אביב |
| מיקום | |
| מיקום | תל אביב-יפו, ישראל |
בית הספר לזואולוגיה (לשעבר המחלקה לזואולוגיה) הוא אחד מארבעת בתי הספר בפקולטה למדעי החיים ע"ש ג'ורג' ס. וייז באוניברסיטת תל אביב. חוקרי בית הספר מתמקדים במחקר מדעי של האורגניזם השלם, מן הרמה המולקולרית ועד לרמת המאקרו-אקולוגיה (אנ'). תחומי המחקר כוללים אקולוגיה, שמירת טבע, ביולוגיה ימית, פיזיולוגיה סביבתית (אנ'), נוירוביולוגיה, התנהגות בעלי חיים, פילוגנזה, פאוניסטיקה ואבולוציה. בית הספר הוא היחידה האקדמית הגדולה בישראל, העוסקת בחקר האורגניזם השלם. מחקרי בית הספר מתקיימים גם בגן הזואולוגי ע"ש א. מאיר סיגלס, שבחסות בית הספר, ובמוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, בהם אוספים נדירים של בעלי חיים, המאפשרים מחקרים חדשניים. ראש בית הספר הנוכחי הוא פרופסור ארנון לוטם.
הרכב
בבית הספר לזואולוגיה 23 חברי סגל בכיר, וכ-10 גמלאים פעילים העוסקים במחקר מדעי שוטף. נכון לשנת 2023, בבית הספר למדו כ-160 סטודנטים לתארים מתקדמים, מחציתם סטודנטים לדוקטורט. כמו כן, בבית הספר 14 פוסט-דוקטורנטים מרחבי העולם, שמשוייכים לבית הספר ומבצעים מחקר מדעי במסגרתו. למנהלת בית הספר צוות של חמש עובדות.
מעבדות בית הספר נמצאות בשלושה מבנים בקמפוס אוניברסיטת תל אביב: בניין שרמן, הגן הזואולוגי ע"ש א. מאיר סיגלס ומוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט. בית הספר משלב מחקרי שדה ברחבי ישראל, לצד שימוש בשיטות מעבדה חדשות. נכון לשנת 2022, חוקרי בית הספר מפרסמים כ-250 מאמרים בכתבי עת מדעיים בשנה.
מסלולי לימוד ומלגות
רוב הסטודנטים לתואר שני הלומדים בבית הספר לומדים במסלול לזואולוגיה או במסלול לאקולוגיה ואיכות הסביבה. בית הספר מציע מסלול הכולל תזה ומסלול ללא תזה. לבית הספר קשר קרוב גם למסלול לתואר ראשון באקולוגיה ובאבולוציה, ומרכז המסלול הוא חבר סגל בבית הספר.
בית הספר מעניק מלגות לסטודנטים לתארים מתקדמים, כגון מלגה ע"ש אורלי איפרגן-ריכטר, מלגה ע"ש אלכסנדר ואווה לסטר ומלגת נסיעה לצורך השתתפות בכנסים בין-לאומיים ע"ש אדסמן. במסגרת פעילותו המחקרית, בית הספר לזואולוגיה מחזיק ארבעה רכבי שטח וספינת מחקר.
היסטוריה
בשנת 1933 הקים הזואולוג יהושע מרגולין מכון ביולוגי-פדגוגי להכשרת מורים למדעי הטבע בשכונת אבו כביר בתל אביב. בשנת 1953 הפך המוסד למכון אוניברסיטאי למדעי הטבע, בראשות פרופסור היינריך מנדלסון, תלמידו של מרגולין. המכון הביולוגי-פדגוגי היה אחד מבין שלושה מכונים (יחד עם בית הספר הגבוה למשפט וכלכלה והאקדמיה הישראלית למוזיקה) שאוחדו בשנת 1956 כדי ליצור את אוניברסיטת תל אביב. מכון זה היה הגרעין להתפתחות המחלקה לזואולוגיה, שלימים הפכה לבית הספר לזואולוגיה. רבים מאנשי החברה להגנת הטבע בשנים אלה היו בוגרי המחלקה לזואולוגיה. פעילותם הובילה בשנת 1963 לחקיקת חוק גנים לאומיים ושמורות טבע,[1] ולהקמת רשות הטבע והגנים. ב-1965 הוקם באוניברסיטת תל אביב המכון לחקר שמירת הטבע, המכון המדעי הראשון בארץ שעסק בתחום זה, בהובלת פרופסור אמוץ זהבי. במכון היו אנשי סגל אקדמי בכיר בתחומי זואולוגיה, בוטניקה וארכאולוגיה.
הגן הזואולוגי ע"ש א. מאיר סיגלס, שהוקם על-ידי יהושע מרגולין, מסונף לבית הספר לזואולוגיה. ב-1981 עבר הגן למיקומו הנוכחי, בסמוך לקמפוס אוניברסיטת תל אביב ברמת אביב.
במהלך שנות ה-90 הובילו שני פרופסורים מהמחלקה לזואולוגיה שלוש יוזמות חשובות: יוסף לויה, שכיהן כדקאן הפקולטה למדעי החיים, הוביל את מרכז פורטר ללימודי סביבה והקים את המסלול לתואר שני באקולוגיה ובאיכות הסביבה בפקולטה למדעי החיים. במקביל, תמר דיין החלה לרכז את אוספי הטבע ולתכנן את המוזיאון הלאומי לטבע. המסלול לתואר שני לאקולוגיה ולסביבה, שהוקם על ידי לויה בשנות ה-90, ממשיך להכשיר מדי שנה יותר מ-20 בוגרים לתואר שני, המתמחים בתחומי האקולוגיה והמגוון הביולוגי במסגרת הפקולטה למדעי החיים.
ב-2018 הוקם מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט – המרכז הלאומי לחקר המגוון הביולוגי. בנוסף לפעילות חינוכית והצגת האוספים לציבור, מוזיאון הטבע מהווה תשתית מחקר לאומית, והפעילות בו כוללת מרכזי מחקר, קורסים, תמיכה מחקרית לפעילות ממשלתית ומענה למחויבויות הבינלאומיות של ישראל מתוקף הסכמים בין-לאומיים.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
35529669בית הספר לזואולוגיה באוניברסיטת תל אביב