רבי נחום יהושע פיצ'ניק

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף נחום יהושע פיצ'ניק)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
האדמו"ר מברזנה-דומברוביץ
רבי נחום יהושע הלוי פיצ'ניק
הרב נחום יהושע פיצ'ניק (משמאל) ולצידו הבן הבכור שלו ר' יצחק שנרצח יחד אתו בשואה
הרב נחום יהושע פיצ'ניק (משמאל) ולצידו הבן הבכור שלו ר' יצחק שנרצח יחד אתו בשואה
לידה ט' בניסן תרל"א או תר"ם
ברזנה
נרצח י"ד באלול תש"ב
שדה פתוח סמוך לסארני
מקום קבורה קבר אחים במקום הטבח
מקום מגורים ברזנה, דומברוביץ
תחומי עיסוק קבלה, חסידות, הלכה
רבותיו אביו והרב חיים הלוי סולובייצ'יק
אדמו"ר ברזנה ה־חמישי
? – י"ד באלול תש"ב
→ רבי אברהם שמואל הלוי פיצ'ניק

רבי נחום יהושע הלוי פיצ'ניק (ט' בניסן תרל"א[1], 1880-י"ד באלול תש"ב, 1942) כיהן במקביל כרב בדומברוביץ[2] ובסארני, וכן כאדמו"ר בדור חמישי בשושלת ברזנה לצד אחיו רבי יצחק שכיהן בברזנה. כמו כן היה חבר הנהלת אגודת הרבנים בפולין. נספה בשואה בשדה פתוח ליד סארני.

ביוגרפיה

נולד לר' אברהם שמואל פיצ'ניק מברזנה, שהתייחס לשל"ה, למהרש"א ולט"ז, וצאצאם של רבי דוד מסטפין, רבי אברהם יהושע השיל מאפטא ורבי אהרן מצ'רנוביל. הוסמך לרבנות בגיל 17, אך בשל דרישת חותנו, שימש גם את רבי חיים הלוי סולובייצ'יק מבריסק והוסמך על ידו.

לאחר נישואיו להינדא פרל בתו של רבי אלתר מרדכי ספרד מאוסטרהא שקד על לימודיו במשך 15 שנים ולאחמ"כ מונה לרב ואב"ד בדומברוביץ. התפרסם כמחמיר לעצמו ומקל לאחרים. חי בצמצום וסירב לקבל תשלום בעבור הוראות של איסור והיתר ועריכת חופה וקידושין, אף שדבר זה היה מקובל. התפרסם בגדולתו רוחנית וכמנהיג ונבחר לתפקיד חבר הנהלת אגודת הרבנים בפולין. לאחר ארגונם מחדש של קהילות יהודי פולין, מונה לרב לשמונה קהילות באזור סארני, אך המשיך לגור בדומברוביץ.

היה מלחין מחונן, ולחן שלו פורסם ב"אנתולוגיה של המוזיקה היהודית" מאת נחמיה ווינובר, שיצאה לאור על ידי הסוכנות היהודית בניו יורק.

בשנותיו האחרונות תמך בהתלהבות ביישוב ארץ ישראל וברעיון הציוני. הוא חתם על כרוז למען "מחלקת החרדים של קק"ל[3].

בנו היה הרב אהרן הלוי פיצ'ניק[4] - היה רב דתי-לאומי. נולד בי"ב בניסן תרס"ד. נינו, הקרוי על שמו, הוא המשורר והמטפל נחום פצ'ניק מתגורר כיום בשדה בועז בגוש עציון.

בימי השואה

בזמן השלטון הקומוניסטי זכה להערכה רבה, ואף בזמן השלטון הנאצי לא פגעו בו במשך זמן ניכר. אף שיכול היה לברוח בזמן זה, לא רצה לעזוב את קהילתו. נוצרים רבים שהעריצוהו הציעו לו לעזור לו לברוח, אך הרבי סירב לעזוב את עדתו. בליל י"ד באלול תש"ב גילה לו אוקראיני אחד כי מתוכנן טבח ביהודים ורצה להצילו, אך שוב התנגד הרבי והעדיף להישאר, אך הפיץ את הדברים בין שאר היהודים ואמר שעליהם לברוח מהגטו ולהצטרף לפרטיזנים.

לפנות בוקר הוצאו יהודי סארני לשדה פתוח סמוך לעיירה, ולשם הובאו יהודים נוספים מיישובים בסביבה. בהמשך הבוקר אסף ר' נחום יהושע את הרבנים שהיו במקום, והרבנים ובתוכם הרבי התעטפו בטלית ולבשו קיטל ויחד עם 16,000 היהודים שהיו במקום קראו בקול את הווידוי. היהודים ובהם הרבי ורוב משפחתו נרצחו ביריות לתוך ארבעה בורות גדולים שהוכרחו לכרות על ידי הנאצים ולאחר שחויבו להתפשט. הרבי נכנס לבור כשהוא לבוש ציצית שכיסתה את רוב גופו וחבוש כיפה. בתו של האדמו"ר מברזנה-דומברוביץ אמרה בקבר הפתוח לפני היריות: ”כשם שהשמש אינה יכולה לכבות – כך לא ישקע ויאבד עמנו, ואתם הגרמנים תשלמו בעד כל מעלליכם.”

לקריאה נוספת

  • מנשה אונגר, אדמו"רים שנספו בשואה, מוסד הרב קוק, ירושלים תשכ"ט, עמ' 231-227 (יצא שוב בתשס"ז עם מפתח שמות האישים המופיעים בספר בעריכת צבי לרר מירושלים).
  • הרב אהרן הלוי פיצ'ניק, אבי מורי הרב, בתוך: שנה בשנה, היכל שלמה, ירושלים תשכ"ח, עמ' 501-497.
  • הרב אהרון הלוי פיצ'ניק, ספר מטה אהרון : מגילת יוחסין למשפחות פיצ’ניק, ספרד, צוקרמן... ושאר המשפחות שנמשכות ייחוסיהן עד רבי נחום מטשרנוביל... ולמעלה בקודש עד רש"י ודוד המלך, ירושלים תש"ם, עמ' 5–11, 25, 26.
  • הרב ד"ר יצחק אלפסי, החסידות, "ספריית מעריב", תל אביב תשל"ד, עמ' 63.
  • הרב ד"ר יצחק אלפסי, החסידות מדור לדור : חלק ראשון - מהבעש"ט ועד לדור החמישי, ירושלים תשנ"ה, עמ' 172.
  • הרב ד"ר יצחק אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות: אישים : [כרך ג'] כ'-ת', (בעריכת ד"ר יצחק רפאל), ירושלים תשס"ה, עמ תי"א.
  • ד"ר שמואל ספקטור (עורך), פנקס הקהילות : פולין : כרך חמישי - ווהלין ופולסיה, יד ושם, ירושלים תש"ן, עמ' 48, 62, 63, 141.
  • ליבר לוש (עורך), ספר דומברוביצה : דאָמבראָוויצער אנדעק-בוך, "ארגון יוצאי דומברוביצה בישראל", תל אביב תשכ"ה, עמ' 275, 276, 278-282, 863 ברשימת הנספים.
  • ספר יזכור לקהילת סארני, יד ושם, ירושלים תשכ"א, עמ' 232-231.
  • יצחק גנוז (עורך), עיירתנו סטפן, "ארגון יוצאי סטפן והסביבה בישראל", תל אביב תשל"ח, עמ' 71.
  • אברהם גרינבוים, רבני ברית המועצות בין מלחמות העולם, 1939-1917 : חומר ללקסיקון ביו-ביבליוגרפי, האוניברסיטה העברית בירושלים - המרכז לחקר ולתיעוד מזרח אירופה, ירושלים תשנ"ד.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ כך השנה לפי הכתוב ברבנים שנספו בשואה מאת ד"ר פנינה מייזליש (במקור מדובר בספר שהועלה לרשת כבלוג). אך באתר "זכור - אמונה בימי השואה" (ראו בקישור החיצוני) כתוב שנולד בתר"ם.
  2. ^ בפולנית DABROWICA. קוראים לה גם דומברוביצה. לא לבלבל עם העיירה דומברוביצה (בפולנית DABROWICE) שבנפת קוטנו במחוז לודז'.
  3. ^ היו לא מעט רבנים בפולין שתמכו ביישוב הארץ אך התנגדו לציונות ולקרנות הציוניות כמו קק"ל וקרן היסוד. אמנם היו כאלו שתמכו בקק"ל שעסקה בהתיישבות אך התנגדו לקרן היסוד שעסקה בין השאר בחינוך ולא חינוך בדרך התורה.
  4. ^ דוד תדהר (עורך), "הרב אהרן הלוי פצ'ניק", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך יב (1962), עמ' 3963
    פיצ'ניק, אהרן בן נחום יהושע, 1904-1994 - VIAF ‏(107509329)
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

32450853נחום יהושע פיצ'ניק