רבי נחום טרייביטש

מתוך המכלול
(הופנה מהדף נחום טרייביטש)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רבי נחום טרייביטש
Nehemias Trebitsch1.jpg
לידה ג' באלול תקל"ט
פטירה כ"ו בתמוז תר"ב
מקום פעילות פראג, ניקלשבורג
השתייכות יהדות מוראביה
תחומי עיסוק תלמוד, והלכה
רבותיו רבי יעקב גינצבורג מפראג ("זרע יעקב")
חיבוריו "קובץ" על משנה תורה לרמב"ם; שלום ירושלים

רבי נחום טרייביטשגרמנית: Nehemias Trebitsch; ג' באלול תקל"ט, 15 באוגוסט 1779כ"ו בתמוז תר"ב, 4 ביולי 1842) היה אב"ד פרוסטיץ והרב הכולל (Landesrabbiner) למורביה בניקלשבורג. מחבר ספר "קובץ על יד החזקה" על הרמב"ם (ידוע היום כ"ספר קובץ"), ופירוש "שלום ירושלים" על התלמוד הירושלמי.

ביוגרפיה

נולד בפראג ביום ראשון ג' באלול תקל"ט לרבי זליג טרייביטש, שהיה שליח ציבור באלטנוישול. בילדותו למד ב"בית המדרש ילדים" של הקהילה המקומית. אביו נפטר בהיותו בגיל צעיר מאד והוא נותר יתום ועזוב.

נעשה תלמידו המובהק וממשיך דרכו של רבי יעקב גינצבורג רבה של פראג, שאימץ אותו, וגם הסמיכו להוראה.[1] בשנותיו המאוחרות של רבו, מינה אותו להעביר את שיעורו היומי בבית מדרשו שבפראג, ומסר לו את כל כתביו. רבי נחום טרייביטש הכין את כתבי רבו לדפוס, והדפיסם בספר "זרע יעקב". רבי נחום טרייביטש היה ידידם של רבנים ידועי שם בני תקופתו, כמו: רבי בצלאל רנשבורג, מחבר "הורה גבר" ו"חכמת בצלאל"; ורבי אלעזר לעוו מחבר "שמן רוקח".

בשנת תקפ"ו (1826) עזב את פראג ואת משרתו כראש הישיבה בה, והתמנה לרבנות העיר פרוסטיץ. בחנוכה של שנת תקצ"א (1831), למעלה משנה אחרי פטירתו של רבי מרדכי בנט (נפטר בי"ג באב תקפ"ט), מונה רבי נחום טרייביטש במקומו כרבה של מוראביה, וקבע את מושבו בניקלשבורג.

הרב טרייביטש המשיך במדיניות קודמו. הוא היה פתוח למרכיבים המתונים של ההשכלה, שהתמקדו בשפה העברית,[2] אך לא מעבר לכך: גישתו הלכה ונעשתה שמרנית יותר ויותר ביחס לתנאים המשתנים בחבל. הוא השלים רק בחירוק שן עם רפורמות שנכפו עוד קודם על ידי הממשלה בחיי הקהילות, דוגמת בתי-ספר כלליים. הרב טרייביטש היה מסוכסך עם הרב ליב שוואב מפרוסניץ, הרב הבולט ביותר ברוזנות שהחזיק בדעות ליברליות והפיץ את נוסח וינה, וניסה לשווא להכשיל את מינוייהם של תלמידו הרב צבי הירש פאסל כיורשו בעיר ההיא ושל הרב אברהם נוידא בלוישיץ. כמו כן שלל היתר הוראה, שכל מועמד לרבנות במוראביה היה חייב לקבל אישית ממנו, מהרב יהודה לייב לעף. למרות שידע גרמנית בסיסית – יצחק מאיר וייז, שלמד בישיבתו, זכר כי היה מסוגל לתקשר בשפה אך נזקק לעזרת הבחורים לצורכי קרוא וכתוב – הוא התנגד הן לדרשות בה בבית-הכנסת והן לשילובה המלא בבתי-הספר החדשים. עמדותיו, בייחוד סכסוכו הממושך עם נוידא והצלחת יריביו להציגו כאויב הגרמנית, הובילו לכך שהשלטונות פגעו שוב ושוב במעמדו. במהלך שנותיו במשרה התעלמו ממנו בפועל רוב הקהילות מחוץ לניקולשבורג.

בכ"ב תמוז שנת ה'תר"ב ביקר בפראג עיר מולדתו בדרכו לעיירת המרפא קרלסבאד, שם נפל למשכב ונפטר אחרי ימים בודדים בכ"ו בתמוז. הוספד על ידי רבנים גדולים כמו רבי אברהם שמואל בנימין סופר, רבה של פרסבורג ובעל ה"כתב סופר"[3], ורבי אברהם שאג, רבה של קוברסדורף.[4]. לאחר פטירתו הדפיסו אנשי החברה קדישא קונטרס "קול נהי" בו מתואר קורות ימיו האחרונים, סדר קבורתו, ההספדים עליו בפראג, ותולדותיו.

חיבוריו

  • קובץ על יד החזקה על משנה תורה להרמב"ם, ספרי מדע, אהבה, זמנים, נשים, וינה תקצ"ה. נדפס במקביל בסוף הרמב"ם, ושוב ברוב המהדורות.
  • שלום ירושלים על תלמוד ירושלמי:
    • סדר מועד, וינה תקפ"א.
    • סדר זרעים, בהוצאת מכון ירושלים, ירושלים תש"מ.
    • שאר סדרים נותרו בכתב יד (ברשות מכון ירושלים).[5]
  • שלום ירושלים על משניות מסכת זבחים, ירושלים תש"ס.
  • מספד מר על מות (Trauerrede ueber das Hinscheiden ... Franz des Ersten), הספד בגרמנית על פרנץ הראשון, קיסר אוסטריה, וינה תקצ"ה.
  • שו"ת רבי נחום טרייביטש - שאלות ותשובות בהלכה, עם חידושים על הרמב"ם, שלחן ערוך, ומסכת ברכות, ירושלים תשמ"ט.

משפחתו

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. כתב הסמיכה נדפס בקובץ כרם שלמה, ניו יורק, קונטרס קסז, בו הוא כותב, בין היתר: "ואני מעיד עליו שרוב הש"ס שגור בפיו בעל פה".
  2. Michael K. Silber. The Historical Experience of German Jewry and its Impact on Haskalah and Reform in Hungary. עמ' 114.
  3. ההספד הודפס בכתב סופר - דרשות ומאמרים, ירושלים תשס"ו, עמ' קמג-קמו.
  4. ההספד הודפס בדרשות הרא"ש, ירושלים תרס"ד, דרוש נב.
  5. שרידים מחידושיו על סדר נשים נדפסו בנר מערבי, ירושלים תש"נ, חלק א עמ' ט, ובאהבת ציון, תל אביב תשנ"ו, עמ' ט-כד.


שגיאת לואה ביחידה יחידה:בקרת_זהויות בשורה 352: attempt to index field 'wikibase' (a nil value).