נוצרים בלבנון

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פסל חריסה הבתולה מלבנון בג'וניה

הנוצרים בלבנון היא עדה דתית בעלת היסטוריה ארוכה המתחילה כמעט עם הופעת הנצרות.

הנוצרים מהווים כ 40.5%[1] מאוכלוסיית לבנון, ריכוז הנוצרים הגבוה ביותר במזרח התיכון.

היסטוריה

הנצרות הממוסדת הגיעה לשטח של לבנון של ימינו כבר במאה הראשונה לספירה. לבנון הייתה כר פורה לפעילות נוצרית, כבר מימי המיסות של פאולוס באמצע המאה הראשונה. במאה הרביעית קונסטנטינוס הראשון הצהיר על דתו הנוצרית, כשהוא מעודד את הנצרות להפוך לדת המדינה.

בתחילת המאה החמישית כשמת הנזיר מארון בנו חסידיו מנזר לזכרו והם היוו את הגרעין שממנו צמחה הכנסייה המארונית, כנסייה אליה משתייכים רוב הנוצרים בלבנון. המארונים נאבקו במהלך ההיסטוריה הן בזרמים אחרים בנצרות והן באסלאם שהגיע במאה השמינית ללבנון. בתקופת מסעי הצלב קיבלה הנצרות בלבנון סיוע מהצלבנים, בעיקר מאלו שהגיעו מצרפת.

במאה ה-16 וה-17 התקיימו מאבקי כוח בין המתואלים (שיעים לבנונים) לבין המרונים (נוצרים), בצפון לבנון. בעקבות ניצחון המרונים בראשית המאה ה-18, נדדו מתואלים רבים דרומה.

לבנון המודרנית נוצרה כמדינה נפרדת מסוריה, עבור הנוצרים. בשנים שבין קבלת העצמאות ועד מלחמת האזרחים עזבו נוצרים רבים את לבנון. מדינות בהן קיימת קהילה גדולות של נוצרים יוצאי לבנון הן צרפת, קנדה, ברזיל וארצות הברית.

דמוגרפיה

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – דמוגרפיה של לבנון

לבנון היא המדינה בעלת שיעור הנוצרים הגבוה ביותר במזרח התיכון. מספר הנוצרים בלבנון שנוי במחלוקת. בלבנון לא נערך מרשם אוכלוסין רשמי מאז 1932. לפי המפקד הנ"ל היוו הנוצרים 54% מהאוכלוסייה, אך ההערכה כעת היא שהנוצרים מהווים לכל היותר 30% מהאוכלוסייה.

הנוצרים בלבנון מתחלקים לתת קבוצות רבות הכוללות את[2]:

בפרלמנט הלבנוני, הנוצרים מחזיקים 64 מושבים, אל מול 64 מושבים השמורים למוסלמים. מתוכם הכנסייה המארונית מחזיקה ב-34 מושבים, היוונית-אורתודוקסית 14, והארמנים, היוונית הקתולית והפרוטסטנטית מחזיקות את 16 המושבים הנותרים.


עניינים פוליטיים ודתיים נוכחיים

הסכם טאיף הביא ליצירת מערכת חלוקת כוח מחודשת בין המוסלמים והנוצרים בפוליטיקה הלבנונית. כתוצאה מכך המצב הכלכלי בלבנון השתפר מאוד. לבנון שיקמה את תשתיותיה. המאבקים בין חזבאללה לישראל, שאיימו לדרדר את לבנון מבחינה פוליטית וכלכלית, ומתח גובר בין קואליציית 14 במרץ אל מול קואליציית 8 במרץ איימו על יציבותה. העדה הנוצרית נכון ל-2009 מחולקת בין מפלגתו של מישל עאון לבין מפלגתו של סמיר ג'עג'ע, ומנהיגים נוצריים אחרים ממחנה 14 במרץ. אף על פי שרבים חששו שהסכם טאיף ידרדר את ההשפעה של הנוצרים ויעביר סמכויות מהנשיא (שנקבע להיות מארוני ע"פ ההסכם) לטובת ראש הממשלה (סוני), הנשיא הלבנוני עווד מחזיק בהשפעה רבה, בהיותו מפקד הכוחות המזוינים ובעל סמכות לאשר הקמת ממשלה בחתימתו בלבד.

מנהיגים לבנונים רבים, וכן מנהיגים בעולם, בוחנים כיום את החזרת חלק מהסמכויות של נשיא הרפובליקה הלבנונית, שנלקחו ממנו בהסכם טאיף. הנוצרים מחזיקים בתפקיד מפקד הצבא, שמהווה את מפקדם של כל הכוחות המזוינים הכפופים לנשיא. תפקיד זה ניתן למארונים מאז הקמת צבא לבנון.

נשיא הבנק המרכזי הלבנוני הוא תפקיד המוחזק על ידי הנוצרים, כתוצאה מכך שרוב מערכות הבנקים והבנקים הפרטיים הפועלים בלבנון ומהווים את הבנקים הגדולים והחזקים ביותר במזרח התיכון, הם בבעלות נוצרים.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0