נוטריון
נוטריון הוא עורך דין שהוסמך לאמת, לאשר ולערוך מסמכים משפטיים מסוימים הדורשים פעולות אלה מצד נוטריון בלבד, על פי החוק.
חתימתו של הנוטריון, במקרים המוסדרים בחוק, נחשבת בעיני בית המשפט כאישור למקוריותו של המסמך, לזהותו של החותם עליו או לעובדה כי המסמך נחתם מרצונו הטוב והחופשי של החותם. מסמכי הנוטריון מיועדים לשמש כראיה בבתי משפט או בפני רשויות אחרות, וזאת הן בישראל והן מחוץ לה.
במשפט הישראלי מוסדר עיסוקו של הנוטריון בחוק הנוטריונים (התשל"ו-1976). במדינות שונות ניתן להבחין בין משרות נוטריוניות שונות, ובמיוחד בין משרתו של "הנוטריון הציבורי" ובין נוטריונים פרטיים. הבחנה זו הייתה תקפה בישראל עד לקבלת חוק הנוטריונים, והיא איננה תקפה כיום. המובא להלן עוסקת בסמכותו ובמשרתו של הנוטריון על פי המשפט הישראלי.
התפתחות מוסד הנוטריון
משרת הנוטריון היא מוסד עתיק יומין, שמקורותיה ברומא העתיקה. שיטות משפט המבוססות על המשפט הקונטיננטלי הכירו משרה זו, בעוד שבשיטות משפט אחרות, המבוססות על המשפט המקובל היה המוסד בעל תוכן שונה. המשפט העות'מאני ששרר בארץ ישראל עד כניסת המנדט הבריטי הכיר את משרת הנוטריון, ואף הסדיר אותה בחוק הנוטריוני העות'מאני משנת 1913. הבריטים פיצלו משרה זו לשתי משרות - משרת "הנוטריון הציבורי" שעיסוקו באישור מסמכים לצורך שימוש בארץ פנימה, ומשרת "הנוטריון למסמכים יוצאי חוץ" שערך מסמכים לצורך שימוש במדינות חוץ. "הנוטריון הציבורי" היה עובד מדינה, ואילו "הנוטריון למסמכים יוצאי חוץ" היה עורך דין פרטי שהוסמך לכך.
בשנת 1976 התקבל חוק הנוטריונים אשר ביטל כפילות זו, ואיחד את המשרות למשרה אחת שבה יכול לשמש כל עורך דין בעל כשירות שיאושר לכך על ידי ועדה של משרד המשפטים.
על מנת לאמת את המסמך הנוטריוני שנחתם בארץ, בעת השימוש בו בחוץ לארץ, התפתח מוסד ה"אפוסטיל". על פי אמנה בינלאומית שנחתמה בהאג בשנת 1961 ואשר מדינת ישראל היא צד לה, ולפי תקנות לביצוע האמנה שנחקקו בישראל בשנת 1993, יכול עובד ציבור ישראלי לאשר כי מסמך נוטריוני מסוים נחתם על ידי נוטריון ישראלי מוסמך. אישור זה דרוש לשם אימות העובדה כי החתום על המסמך כנוטריון הוא אכן נוטריון המוסמך לחתום על המסמך המוצג בחוץ לארץ. אפוסטיל מסוג זה תקף בכל מדינה החתומה על האמנה. על האמנה חתומות רוב מדינות אירופה וארצות הברית וכן מדינות רבות באסיה, באפריקה ובאוקיאניה.
תפקידיו של הנוטריון
על פי סעיף 7 לחוק הנוטריונים מוסמך הנוטריון לבצע את הפעולות הבאות:
- לאמת חתימה על מסמך;
- לאשר שהחתום במסמך, על שם זולתו, היה מוסמך לכך;
- לאשר נכונות העתק של מסמך;
- לאשר נכונות תרגום של מסמך;
- לקבל ולאשר תצהיר והצהרה אחרת;
- לאשר שאדם פלוני חי;
- לאשר נכונותה של רשימת מצאי;
- לערוך העדה של מסמך סחיר;
- לערוך מסמך או לעשות בו פעולה אחרת כשהעריכה או עשיית הפעולה בידי נוטריון דרושה או מותרת על פי דין, לרבות דין של מדינת חוץ, או על פי מסמך אחר;
- להשתמש בסמכות של נוטריון ציבורי על פי דין אחר;
- לאמת הסכם ממון בין בני זוג, שנחתם לפני הנישואין.
לפי חוק הירושה, יכול נוטריון לאשר עשיית צוואה, ולכן מוסמך נוטריון לרשום "צוואה בפני רשות" כשם שמוסמך לכך שופט. חוקים רבים נוספים קובעים סמכויות ותפקידים לנוטריון, שעיקרם אישור ותרגום מסמכים המצוינים בחוקים אלו. כך, למשל, חוק אימוץ ילדים, התשמ"א-1981, קובע כי בקשה לאישור עמותה לאימוץ בין ארצי תהיה מלווה בחוות דעת על הדין הזר, הכוללת תרגום של החוק הזר הנוגע לעניין, ומאושר על ידי נוטריון.
צורתו של המסמך הנוטריוני
על פי חוק הנוטריונים ייחתם אישור נוטריוני בחותמו של הנוטריון. המדובר בחותמת לחץ עשויה ממתכת, שעליה שם הנוטריון, והכיתוב "נוטריון" בעברית, באנגלית ובערבית, או בצרפתית. אם כלל האישור הנוטריוני מסמכים אחדים, נקשרים הגליונות יחדיו בסרט אדום, המחובר אל תו אדום המוטבע בחותמו של הנוטריון. במדינות שונות צורות שונות למסמכים נוטריוניים.
כשירות
כשירות לכהן כנוטריון
בעבר הבחין החוק בין "נוטריון ציבורי" שהיה עובד מדינה, וישב לרוב בבית המשפט, ובין "נוטריון לצורך מסמכי חוץ", שהיה עורך דין בעל ותק. לאחר ביטול הבחנה זו נוצר מוסד ה"נוטריון" בצורתו הנוכחית. החוק קובע מספר תנאים לכשירותו של נוטריון:
עליו להיות אזרח ישראל, חבר לשכת עורכי הדין, שעסק בעריכת דין 10 שנים לפחות, לא הורשע בעבירה שיש עמה קלון, לא הושעה מלשכת עורכי הדין, ועבר השתלמות מיוחדת. אדם כזה יכול לבקש מוועדה מיוחדת היושבת במשרד המשפטים רישיון להיות נוטריון. הוועדה, המתכנסת כפעמיים בשנה, בוחנת את מסמכיו של המועמד, ואם נמצא כי הוא ראוי, כי אז לאחר שחתם בספר הנוטריונים והשאיר שם את דוגמת חתימתו יוכל להתחיל לכהן כנוטריון.
מילוי מקום נוטריון
על פי החוק במקומות בהם יש בית משפט השלום ואין משרד נוטריון, רשאי שר המשפטים למנות עובד מדינה הממלא תפקיד נוטריון, כשם שמילא אותו הנוטריון הציבורי בעבר. בפועל, כיום, השימוש בסמכות זו אפסי.
כן מוסמכים נציגים דיפלומטיים וקונסולריים של המדינה בחוץ לארץ להשתמש בחוץ לארץ בסמכויות נוטריון. בסמכויות אלו נעשה שימוש שגרתי רב ויום יומי. במסגרת סדרת הרצאות בנושאי אתיקה מקצועית של עורכי דין שנשא השופט (בדימוס) גבריאל קלינג באוניברסיטת תל אביב בחורף תשס"ו (2005–2006), הוא העיד מניסיונו השיפוטי שככלל פקידי משרד החוץ בבואם לחתום על מסמכים באישור נוטריוני לא נוהגים בזהירות המתחייבת. ייתכן כי ניתן לראות ביטוי לביקורת זאת אף בחוק הנוטריונים (הערה לסע' 50א) שמתנה אישור חתימה על מסמך נוטריוני בהשתתפות בהשתלמות מקצועית בתחום.
אתיקה מקצועית
הנוטריון כפוף לכללים בדבר אתיקה בעסקים הקבועים בחוק, שעיקרם שמירה על כבוד המקצוע, נאמנות ללקוחותיו, איסור פרסום, איסור שידול לקבלת עבודה, שמירת סודיות מקצועית, ניהול ארכיון לשמירת מסמכים, טיפול בהם ועיון בהם, ומגבלות נוספות. הנוטריון כפוף לשיפוט משמעתי של בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין, המוסמך אף לשלול את רישיונו אם ביצע עבירה חמורה על כללי האתיקה של הנוטריון. לנוטריון אסור לעבוד בשותפות עם מי שאיננו נוטריון, או לחלוק עם אדם אחר בשכר שקיבל, למעט עם נוטריון, אלמנתו של נוטריון שותף או ילדיו הקטינים של נוטריון שותף שמת. בישראל קיימת שותפות אחת של נוטריון המשתף פעולה עם שותפים נוטריונים רבים אחרים, דוברי שפות שונות, בביצוע תרגום נוטריוני.
לקריאה נוספת
- יונה דה־לוי, דיני הנוטריון ותולדותיהם, הוצאת לשכת עורכי הדין, 2016.
- משה אלפסי ואסף ביטון, המדריך המעשי לנוטריון, הוצאת "אוצר המשפט".
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: נוטריון |
- מאגר הנוטריונים - באתר לשכת עורכי הדין בישראל
- כללי אתיקה מקצועית עורכי דין
חוק הנוטריונים, בספר החוקים הפתוח
24764697נוטריון