הסכם טרום-נישואים
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: להוסיף מבט הלכתי ודעת גדולי ישראל.
| ||
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: להוסיף מבט הלכתי ודעת גדולי ישראל. |
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. חסר תיאור של הסכמי טרום-נישואין בדתות אחרות בישראל, וכן במסורות משפטיות אחרות בעולם.
| ||
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. חסר תיאור של הסכמי טרום-נישואין בדתות אחרות בישראל, וכן במסורות משפטיות אחרות בעולם. |
הסכם טרום-נישואים או הסכם קדם-נישואין הוא הסכם בעל תוקף משפטי הנערך בין בני זוג לפני הנישואים, ומטרתו להסדיר בהסכמה בין בני הזוג עניינים אשר עשויים להיות שנויים במחלוקת אם יתערערו היחסים.
פרטי ההסכם בישראל בין הרשומים כיהודים
הסכם טרום-נישואים עוסק בהיבטים שונים של אפשרות סיום הנישואים, בעיקר במקרה של גירושים:
- משמורת: קביעת הסדר משמורת על ילדי בני הזוג. מאחר שהוא משליך על צדדים שלישיים, הוא כפוף לשיקול דעתו של בית המשפט.[1]
- חלוקת רכוש: בישראל חוק יחסי ממון בין בני זוג קובע חזקה לפיה כי כל אחד מבני הזוג זכאי לרכוש שהביא עמו ובנוסף למחצית הרכוש שצברו בני הזוג בתקופת חייהם המשותפים. ההסכם מאפשר לבני הזוג להתנות על כלל זה או לפרט את הנכסים שהביאו עימם.
- מזונות: סעיף זה מגדיר מי מבני הזוג ישלם למי דמי מזונות וכמה, במקרה של גירושין, או פטירה (מזונות מעיזבון). אפשרויות בסעיף זה הן: הגבר ישלם לאישה, האישה לגבר, או בעל ההכנסה הגבוהה ישלם לבעל ההכנסה הנמוכה. חשוב להדגיש, כי הכוונה למזונות שישלם מי מהצדדים לצד השני, אולם לא למזונות ילדים, לגביהם לא ניתן להסכים מראש במסגרת הסכם ממון טרום-נישואים, שכן אין תוקף משפטי ביחס למזונות ילד שטרם נולד.
- בית משותף: להסכם ממון טרום-נישואים חשיבות בהגנה על דירת מגורים. שכן, במידה ולאחד מבני הזוג יש דירה בבעלות מלפני הנישואין, הסכם ממון מהווה כלי משפטי חיוני להגנה על זכויותיו של אותו צד ביחס לאותה דירה. לפי פסיקת בית המשפט העליון מהשנים האחרונות (ע"ע הלכת קנובלר), בנסיבות מסוימות (כגון: מגורים משותפים לאורך זמן, הולדת ילדים וכו') עשויה לחול חזקה משפטית הקרויה "חזקת שיתוף ספציפית בדירת מגורים", לפיה הצד השני יוכל לתבוע מחצית מן הזכויות בדירת בן הזוג, אלא אם כן הצדדים ערכו ביניהם הסכם ממון, הקובע שהבעלות בדירה תיוותר של הצד שהיה בעליה ערב הנישואין.
- מניעת סרבנות גט: לפי ההלכה, אשר ענייני נישואים וגירושים של יהודים הנערכים בישראל מתבצעים לפיה, גירושים תלויים בהסכמת האיש והאישה לסידור גט, או בהתקיים עילה הלכתית המספיקה לכך, באכיפתו באמצעות בתי הדין הרבניים. מחוץ לישראל, כלל אין אפשרות חוקית לאכוף גט. יש הסכמי טרום-נישואים, כגון ההסכם של הסתדרות הרבנים דאמריקה[2], שנוסחו עבור בני זוג יהודים ונועדו לחייב את הבעל לקבל את מרות בית הדין לעניין מתן גט לאשתו, על בסיס התחייבות שלו לתשלום כספי לאישה, מעת הפרידה והפעלת ההתחייבות, ועד לסיום הנישואים, אלא אם בית הדין יחליט אחרת. ההסכם לכבוד הדדי, כמו גם ההסכם מאהבה של רבני צוהר, נועדו לאפשר לבני הזוג לחייב זה את זה בגט אף ללא פסק דין רבני[3]. ההסכמים שנויים במחלוקת הלכתית[4] כתחליף, הציעו חלק מהמתנגדים את ההסכם לכתובה הדדית, שגם הוא הסכם קדם נישואין הבא לפתור את תופעת סרבנות גט, אך מתנה את הקנס הכספי בקבלת מרות בית הדין וכן בתנאים נוספים שלדבריהם מבטיחים את כשרותו של הגט.[5]
- חלק מההסכמים מגדירים את זכויותיהם וחובותיהם של בני הזוג גם במהלך חיי הנישואים.
ההליך המשפטי בישראל בין הרשומים כיהודים
לפי החוק בישראל, על מנת שלהסכם ממון טרום-נישואים יהיה תוקף משפטי לאחר שבני הזוג חותמים עליו הם גם חייבים לאשר אותו באופן פורמלי. הסכם ממון טרום-נישואים ניתן לאשר בחתימתו של נוטריון, רושם הנישואין במועצה הדתית שבה נרשמו בני הזוג לנישואין, בית משפט לענייני משפחה או בית דין רבני. ניתן לאשר הסכם כזה גם לאחר הנישואים, אך אז יש צורך באישורו של בית משפט לענייני משפחה או בית דין רבני, מכיוון שלהסכם יש תוקף משפטי של הסכם גירושים.
כאשר בני זוג מבקשים הכרה חוקית בהיותם ידועים בציבור, עריכת הסכם כזה היא דרך לקבלת הכרה כזו מצד המדינה.
ההלכה היהודית מכירה בהסכם כזה כאשר נערך בהתאמה לכללים מסוימים, ואינו נוגד את הכללים ההלכתיים.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- הפנים האמיתיות של הסכמי ממון, אמנון לוי, תוכנית ששודרה בערוץ 10, 1/2016.
- חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973, באתר נבו
- שחר ליפשיץ, התכנון הכלכלי של המוות, עת סיוע 2, קיץ תשע"ב
- יסמין גואטה, לפרק את החבילה - בלי לאבד את הרכוש: מה חשוב לדעת לפני שחותמים על הסכם ממון?, באתר TheMarker, 30 ביולי 2013
- גיל קלנר, החלטה ראשונה של מועצת רבני צהר: המלצה על הסכמי קדם נישואים, באתר "סרוגים", 3 במרץ 2014
- נוסח של הסכם קדם נישואים שקיבל את אישורו של הרב דב ליאור, באתר סרוגים
- פנחס שפירא, ספר "קדושת הנישואין" אודות הסכמי קדם נישואין, בהוצאת בית הדין שערי שלום
- שלום דובער לוין, הסכם קדם נישואין, באתר ספריית חב"ד
- ליאת הלוי כהן, האהבה תחכה: זוגות חושפים כיצד התגברו על המבוכה ודרשו הסכם ממון, באתר וואלה!, 25 באוגוסט 2016
- קובי ישעיהו, "הסכם ממון יכול למנוע מלחמות מיותרות ועוגמת נפש", באתר גלובס, 2 בספטמבר 2016
הערות שוליים
- ^ "האם יש חשיבות לתניות הגירה בהסכמי משמורת ילדים?". חדשות ודעות מעולם המשפט. 2017-05-17. נבדק ב-2017-10-09.
- ^ אתר ההסכם
"הסכם קדם נישואין - תשובות הפוסקים", דיון בפורום אוצר החכמה ובו קישורים לחוות דעת בעניין הסכם הסתדרות הרבנים בארצות הברית וקנדה;
המכתב שיסעיר את בתי הדין בארצות הברית, פרסום באתר קול חי ובו מכתב מאת 11 פוסקי הלכה המתנגדים להסכם של הסתדרות הרבנים בארצות הברית וקנדה; - ^ הרב אלישיב קנוהל, הכתובה והסכמי ממון בנישואין, תחומין כא, תשס"א
- ^ הרב פנחס שפירא, "הסכם קדם נישואין", מאמר באתר "דין";
רבנים נגד הסכם קדם נישואין: גורם לפסילת הגט, כתבה באתר סרוגים;
גם הרב ליאור: הסכם קדם נישואים פוסל את הגט, באתר סרוגים;
הגר"א נבנצל מצטרף לפסק: "רב העורך הסכם קדם נישואין אין לסמוך על הוראותיו", באתר כל הזמן - ^ פנחס שפירא, הצעת הסכם לכתובה הדדית, באתר ישיבה
משפחה | |||||
---|---|---|---|---|---|
משפחה מצומצמת |
| ||||
משפחה מורחבת | סב • דוד • דודה • אחיין • נכד • נין • גיס • דודן • שבט • קלאן | ||||
קשרי משפחה | אירוסים • נישואים • משפחה חד-הורית • הסכם טרום-נישואים • הפרת הבטחת נישואים | ||||
משק בית | בית מגורים • שלום בית • חלוקת תפקידים במשפחה • עקרת בית • כלכלת המשפחה • האשה המפרנסת • איזון עבודה-חיים • קונפליקט עבודה-משפחה | ||||
פירוק המשפחה | דיני משפחה • גירושים • מזונות • אפוטרופוס • משמורת ילדים • אלמנות • יתמות • ירושה | ||||
חקר המשפחה | שארות • חקר יוחסין • ספר יוחסין • עבודת שורשים • איחוד משפחות • טיפול משפחתי | ||||
המשפחה ביהדות | כיבוד אב ואם • מורא אב ואם • איסור קללת אב ואם • איסור הכאת הורים • כיבוד אח גדול • קידושין • בעל • אשת איש • כתובה • חרם דרבנו גרשום | ||||
שונות | יום המשפחה • יום האב • ערכי המשפחה |
26838656הסכם טרום-נישואים