נוהל אלמנת קש

"נוהל אלמנת קש" הוא שמה הצה"לי של טכניקה קרבית, הכוללת השתלטות על מבנה אזרחי ושהייה בו בחתימה נמוכה (כלומר שבמבט מבחוץ לא ניתן יהיה להבחין כי בבית ממוקם כוח צבאי), ולרוב כולל הצבת צלפים במבנה סמוך לצורכי חיפוי באש מדויקת ותצפית.

הנוהל התפתח בצה"ל בעת לחימתו בדרום לבנון, ונעשה בו שימוש באינתיפאדה הראשונה והשנייה.

השיטה

נוהל אלמנת קש כולל שלבים אחדים:

הגעת הכוחות והשתלטות על הבית
- כוח צבאי מגיע לבית, לרוב בשעות הלילה.
- מיד אחרי ההשתלטות על הבית, האזרחים שנמצאים בו מוכנסים לאחד החדרים, אמצעי תקשורת כמו טלפונים סלולריים נלקחים מהם, ומופקדת עליהם שמירה.
- במידה ובית זה שייך לפעיל טרור, מתבצעת סריקה בבית במטרה למצוא אמצעי לחימה ומידע מודיעיני.
הכנת הבית לשהייה ולחימה
- שלב זה עלול לכלול הזזת ריהוט, קידוח חרכים לצורכי ירי וכיוצא בזה.
- הצבת קלעי סער ו/או צלפים שיספקו מודיעין צבאי (על ידי תצפית) וחיפוי באש מדויקת בעת הצורך.
- השהייה יכולה לנוע משעות בודדות, במקרה של מבצע ממוקד, ועד מספר ימים.
עזיבת הבית
- על פי רוב, העזיבה תהיה גלויה, משום שבדרך כלל אין צורך להסתיר את העובדה שכוח צבאי שהה בבית.

הסיבות לשימוש בנוהל

הסיבות להוצאה לפועל של אלמנת קש יכולות לנבוע מכמה צרכים מבצעיים. בדרך כלל הנוהל משמש לאחת מן המטרות הבאות:

למטרות סיכול - הצבת מארב צלפים נגד מחבל המיועד לסיכול ממוקד או מעצר וקיים לגביו מידע כי עתיד להגיע לאזור מסוים. דוגמה למקרה כזה הוא ניסיון מעצרו (שהוביל לחיסולו) של פעיל חמאס בגדה עבד אל-מג'יד דודין, במהלכו בוצעה אלמנת קש^[1].
ככוח חיפוי ולמטרות תצפית - במהלך מבצע מבוצעת לעיתים אלמנת קש בבית שנמצא בנקודה שולטת ומעניק יתרון טקטי. לדוגמה, בעת כניסה צבאית משמעותית ייתפסו בתים שולטים שיעניקו לצה"ל יתרון באש ותצפית.
פעילות יזומה כחלק מפעילות בט"ש^[^{דרוש מקור]} - משמש כמארב שיגרתי על מנת לגלות חמושים לא חוקיים ולטפל בהם. מאז נסיגת הצבא מרצועת עזה כמעט ואינה מבוצעת פעילות מעין זו.