נדבורנה
 | |
| בית מלון בעיר | |
| מדינה |
 אוקראינה |
|---|---|
| אובלסט |
 איוונו-פרנקיבסק |
| ראש העיר | זינוביי אנדריוביץ' |
| תאריך ייסוד | 1589 |
| שטח | 25.53 קמ"ר |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 21,930[1] (2011) |
| ‑ צפיפות | 860 נפש לקמ"ר (2011) |
| קואורדינטות | 48°37′49″N 24°34′45″E / 48.63028°N 24.57917°E |
| אזור זמן | UTC +2 |
נדבורנה (באוקראינית: Надвірна, נהגה: נדבירנה; בפולנית: Nadwórna, ביידיש: נאַדוואָרנאַ) היא עיר במחוז איוונו-פרנקיבסק אוקראינה.
היסטוריה
במקום נמצאו ממצאים ארכאולוגיים המתוארכים לסביבות אלפיים לפנה"ס לתקופת הברונזה.
העיר נבנתה סביב טירת פניב. הטירה נבנתה כנראה בחצי השני של המאה ה-16. האזכור הראשון של העיר מתייחס ל-1589, ב-1591 העיר קיבלה זכויות מגדבורג. ב-1648 הצטרפו תושבי העיר למרד של בוגדן חמלניצקי כנגד פולנים, חיילים מנדבורנה הצטרפו אל מסעו של חמלניצקי ללבוב. במאה ה-17 העיר הפכה למרכז מסחרי חשוב, דרכי מסחר מהונגריה למרכז אוקראינה עברו במקום.
לאחר מלחמת העולם הראשונה עברה נדבורנה לידיה של פולין. ב-1939 העיר נכבשה על ידי הצבא האדום. בין 1941-1944 הייתה תחת הכיבוש הגרמני.
יהודי נדבורנה
ערך מורחב – חסידות נדבורנה
העיר התפרסמה בשל אחת השושלות החסידיות המפורסמות שפעלה בה, חסידות נדבורנה. בין האדמו"רים הבולטים בשושלת זו היו רבי ישכר בער לייפר ובנו רבי מרדכי לייפר. כמו כן, פעל בעיר רבי צבי הירש מנדבורנה, מתלמידי המגיד ממזריטש. עם כיבוש העיר בידי הסובייטים בספטמבר 1939 נאסרה בה הפעילות הציבורית היהודית. בתקופה זו נרצחו בעיר מספר משפחות יהודיות בידי אנשי מחתרת אוקראינית.
מנגד, פעלו בה גם פרנקיסטים מפורסמים, ביניהם: זאב וולף בענדיטץ, ויהודה לייב קריסא, אשר היו מראשי הכת וממפיצי תנועת משיח השקר בשנת תקט"ו[2].
ב-1 ביולי 1941 נכבשה העיר בידי ההונגרים, ובפוגרום שערכו ביהודי העיר האוקראינים בהמשך החודש נרצחו בה כמה עשרות יהודים. כעבור זמן מה הועברו לעיר כ-1,000 יהודים שגורשו מהונגריה.
עם העברת העיר לשליטה גרמנית בספטמבר 1941, גויסו יהודיה לעבודות כפייה וחויבו בענידת סרט זרוע. מעת לעת המשיכו האוקראינים המקומיים במעשי רצח ביהודי העיר.
ב-6 באוקטובר 1941 נערכה בעיר אקציה גדולה, בה נרצחו כ-2,000 יהודים, רובם נשים, ילדים וזקנים, בבורות ירי ביער בוקובינקה הסמוך.
כ-3,600 היהודים שנותרו בעיר לאחר האקציה רוכזו ב-20 באפריל 1942 בשני גטאות שהוקמו בה. בגטו שיועד לבלתי כשירים לעבודה מתו יהודים רבים מרעב וממחלות, ומעת לעת הוצאו בו להורג יהודים שאושפזו בבית החולים המקומי.
במאי וביוני 1942 הועברו לגטאות בעיר יהודים נוספים מהסביבה, ועל יושביהם הוטלו תשלומי כופר. יהודים שניסו להימלט מהגטאות נתפסו ברובם, ונרצחו בידי איכרים מקומיים או שהוסגרו לגרמנים. בספטמבר 1942 שולחו מהעיר כמה מאות יהודים לסטניסלבוב, ושם נרצחו.
ב-24 באוקטובר 1942 חוסלו הגטאות בעיר, תוך רצח חלק מיושביהם במקום, ושילוח היתר לאתרי ההרג בסטניסלבוב. כמה עשרות עובדי כפייה יהודים שהושארו בעיר נרצחו בנובמבר 1942.
שינוי אוכלוסייה יהודית לאורך השנים[3]:
| שנה | כלל אוכלוסייה | אוכלוסייה יהודית |
| 1765 | (?) | 1,002 |
| 1880 | 6,552 | 4,182 |
| 1890 | 7,227 | 3,618 |
| 1900 | 7,525 | 3,644 |
| 1910 | 8,080 | 3,772 |
| 1921 | 6,062 | 2,042 |
| 1931 | (?) | 3,437 |
ערים תאומות
קישורים חיצוניים
- יהודי נדבורנה בפנקס הקהילות (באנגלית)
- ספר יזכור לקהילת נדבורנה, בספריית העיר ניו יורק
- נדבורנה ב אתר מרכז מורשת יהדות פולין
- נדבוּרנה (Nadwórna), ב"אנציקלופדיה של הגטאות", באתר "יד ושם"
- נדבורנה באתר השטעטל הווירטואלי (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ מנהלת הסטטיסטיקה של אוקראינה
- ^ בנימין שלמה המבורגר, משיחי השקר ומתנגדיהם, בני ברק: מכון מורשת אשכנז, ה' תשמ"ט, עמ' 389-390
- ^ יהודי נדבורנה בפנקס הקהילות (באנגלית)