נג'יב עזורי
נג'יב עזורי (בערבית: نجيب عازوري; סביבות 1870? - 1916) היה מחלוצי התנועה הלאומית הערבית. בספר שפרסם ב-1905 חזה שהסכסוך בין התנועה הלאומית הערבית לתנועה הציונית עתיד לארוך דורות וישפיע על הדיפלומטיה העולמית.
עזורי נולד למשפחה ערבית-נוצרית בדרום לבנון וכיהן מספר שנים כפקיד ממשל בירושלים, הוא נטש את משרתו ועזב לקהיר, ממנה נסע לצרפת.
הוא למד בפריז בעת פרשת דרייפוס ונחשף שם ללאומיות המודרנית ולאנטישמיות, בעיקר הושפע מכתביו של מוריס בארס. בשנת 1904 הקים את "ליגת הפטריוטים הערבים" (בצרפתית: "Ligue de la Patrie Arabe"). הליגה פעלה בקהיר ובפריז,[1] וקראה לסלק את האימפריה העות'מאנית משטחי "סוריה הגדולה" ועיראק משום שהיא מהווה כובש זר, לא-ערבי, על אדמה ערבית. עקב כך נידון למוות שלא בפניו בעוון בגידה.
בספרו משנת 1905 "התעוררות הלאומיות הערבית" (בצרפתית: "Le réveil de la nation arabe"), שנחשב לספר הראשון המנסח את הפאן-ערביות, חזה אימפריה ערבית שתשלוט בחצי האי ערב, מסופוטמיה, הלבנט (סוריה, לבנון, ארץ ישראל) וצפון אפריקה. האימפריה, כך חזה, תזכה לחסות צרפת, שתגן על האינטרסים של הנוצרים קתולים באזור. כאויבת האימפריה סימן עזורי את רוסיה, שנשלטה, כפי שנטה להאמין על סמך הפרוטוקולים של זקני ציון, על ידי יהודים. בספרו כתב: "שתי תופעות חשובות בעלות אופי דומה ובכל זאת מנוגדות, שעדיין לא משכו את תשומת לבו של איש, נגלות כעת בטורקיה האסיאנית, ואלה הן: ההתעוררות של האומה הערבית, והמאמץ הנזכר של היהודים לבנות מחדש ובקנה מידה גדול את הממלכה העתיקה של ישראל. שתי התנועות הללו נועדו להיאבק ביניהן ארוכות עד שאחת מהן תגבר".[1]
ב-1908 חזר לארץ ישראל לאחר שקיבל חנינה.[2]
לקריאה נוספת
- אליעזר בארי, ראשית הסכסוך ישראל-ערב, המכון לחקר המזרח התיכון, אוניברסיטת חיפה, ספרית פועלים, 1985, עמוד 119
קישורים חיצוניים
- הערך נג'יב עזורי באתר Answers.com
- משה אלעד, מאה שנים של הכל או כלום, באתר ynet, 12.07.06
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 יוסף לונץ, המגעים הדיפלומטיים בין התנועה הציונית והתנועה הערבית הלאומית עם סיום מלחמת העולם הראשונה, בתוך: התנועה הלאומית הפלסטינית: מעימות להשלמה? (עורכים: משה מעוז וב"ז קדר), משרד הבטחון 1996, עמ' 62.
- ^ יוסף לונץ, שורשיה ומקורותיה של התנועה הלאומית הערבית בארץ ישראל ערב מלחמת העולם הראשונה, בתוך: התנועה הלאומית הפלסטינית: מעימות להשלמה?, עמ' 39.
29095277נג'יב עזורי