נאום השפנים והחזירים

נאום השפנים והחזירים

תאריך	26 במרץ 1990
נואם	הרב אלעזר מנחם שך, נשיא מועצת גדולי התורה של דגל התורה
חשיבות	הנאת מפלגת ש"ס מלהצטרף לממשלה בראשות שמעון פרס
מקום	היכל יד אליהו, תל אביב
משך	כ-23 דקות
קהל	כ-10,000

משמאל לימין – הרב שך עם הרב מרדכי מן עם והרב משה שמואל שפירא

נאום השפנים והחזירים או נאום השפנים הוא כינויו של נאום שנשא הרב אלעזר מנחם שך, מנהיג החרדים הליטאים, ב-26 במרץ 1990 (א' בניסן ה'תש"ן) בכנס תנועת דגל התורה בהיכל יד אליהו בתל אביב. בנאום זה הביע הרב שך את ביקורתו על החברה החילונית, המערך והקיבוצים, "מגדלי השפנים והחזירים" בלשונו. הרב שך פרס בנאומו את עיקרי אמונתו בנוגע לציבור היהודי חילוני.

העניין הרב שעורר הנאום, ששודר בשידור חי בטלוויזיה, נבע מהעובדה שנישא בעיצומו של משבר "התרגיל המסריח", כאשר לא היה ברור האם מפלגת ש"ס תצטרף לממשלה בראשות שמעון פרס. המשמעות הפוליטית של הנאום התבררה יותר מאוחר, כאשר ש"ס סירבה להצטרף לממשלה בראשות פרס, ובמקום זאת קמה ממשלה צרה בראשות יצחק שמיר.

הרקע לנאום

ערך מורחב – התרגיל המסריח

שבוע וחצי לפני הנאום הגיעה מפלגת ש"ס להסכם עם שמעון פרס על הפלת ממשלת האחדות של שמיר. הרב עובדיה יוסף אישר את המהלך, אולם לש"ס היה אז מנהיג רוחני נוסף – הרב שך. עמדתו, ששללה חיבור עם השמאל, הייתה ידועה, ובפרט התנגד לשמעון פרס באופן אישי, בשל תמיכתו בתיקון לחוק ההפלות בשנת 1981. אולם לא היה ברור עד כמה הוא יתערב בענייני ש"ס, והאם יאפשר לחברי הכנסת של ש"ס, שנדרשו לצורך השגת קואליציה של 61 חברי כנסת, להצטרף לממשלתו של פרס. פרס קיווה שעמדתו של הרב שך, שתמכה בהחזרת שטחים, תטה את הכף ותאפשר לש"ס, ואולי אף לדגל התורה, להצטרף לקואליציה שלו.

בתקשורת פורסם שבנאום צפויה התנגדות הרב שך להחזקה ב"שטחים". פתק בכתב ידו בעניין היה תלוי בישיבת "תפארת נתניה" וקבע שאין שום עניין להחזיק ב"שטחים" אם הם מביאים יהודים לידי סכנה, ושאין "לבטל תורה" (כלומר לבזבז זמן, במקום לימוד התורה) בעניין זה.

צוותי תקשורת מישראל ומרחבי העולם הצטופפו בהיכל הספורט יד אליהו, מקום הכינוס המפלגתי שתוכנן זמן רב לפני המשבר הקואליציוני, כדי לשמוע את מוצא פיו של הרב שך. הכניסה הותרה לעיתונאים גברים בלבד, מה שעורר את חמתן של עיתונאיות. פאר לי שחר מעיתון "על המשמר" אפילו התחפשה לגבר, אך נתפסה. פובליציסטים הביעו תרעומת על כך שהמדינה מצטיירת כ"חומייניסטית" ו"בשליטת אייתולות". הנאום הועבר בשידור חי בתקשורת הישראלית, לאור החשיבות הפוליטית שציפו שתהיה לו.

הנאום

על גידול שפנים בקיבוץ שפיים – בתערוכה פתוחה על תולדות שפיים, במרכז הקיבוץ

בנאום עצמו לא דיבר הרב שך ישירות על המצב הפוליטי והעדיף להתמקד במסר רוחני, אך מסר חריף ותקיף כלפי הציבור החילוני. העיתונאי אבישי בן חיים תיאר אותו בתור ה”טקסט הפומבי הכי פשוט ואולי לכן הכי עמוק, הכי אותנטי, והכי נוגע בשורש המחלוקת של החרדים מול הזהות היהודית החילונית האלטרנטיבית”.

הרב שך תקף את הסברה שהציונות והכוח הביטחוני הם שמבטיחים את עתיד העם:

אלפיים שנה אנחנו לבד בידיים ריקות, אין לנו נשק. איך אפשר לעמוד? ואנחנו ניצחנו - אנחנו עומדים וקיימים. מה הסוד בזה?... המופת היא: אני יהודי ואני חזק יותר מהם. יהרגו אותי, אבל בניי יישארו בחיים. אני לא ניתקתי מורשת אבותיי... אני אלך בדרך האבא, בדרך הסבא ובדרך הסבתא... אני אלמד את חוכמתי שלי, את הקולטורא [התרבות] שלי.

ובאוזני היהודי החילוני קרא:

אתה גם יהודי, אתה נימול, אבל אתה יודע את הקולטורא [התרבות] שלך? מה הקולטורא שלך? אנגלית? זה הקולטורא שלך?... אתה פותח את החומש אתה יודע פירוש המילות?

מכאן עבר להתקפה על הקיבוצים ועל השמאל:

אם יש קיבוצים שלא יודעים מה זה יום כיפור, לא יודעים מה זה שבת ולא יודעים מה זה מקווה. מגדלים שפנים וחזירים. יש להם קשר עם האבא שלהם?... מערך? מערך זה דבר קדוש? הם ניתקו את עצמם מכל העבר שלנו ומבקשים תורה חדשה. אם אין שבת ואין יום כיפור, אז במה הוא יהודי?

בסיום אמר:

יש כאלה שיאמרו שהדברים שאני אומר הם דברים של פאנאטיקער [קיצוני, "פאנט"], דברים אלטע זאכן [דברים ישנים, שעבר זמנם]. אבל התורה הקדושה אומרת: 'כי היא חוכמתכם ובינתכם לעיני העמים' ומעידה שהתורה היא חוכמת היהודים בעיני האומות.

התגובות לנאום

השפעה פוליטית

התקשורת התאכזבה מתוכן הנאום, אשר לא נתן תשובה חד-משמעית לנושא הפוליטי שעמד על הפרק. הרב עובדיה יוסף הגיע בעצמו לשבת לצידו של הרב שך בעת הנאום, ואף נאם אחריו והצהיר "יד ביד נלך עם מרן ראש הישיבה שליט"א, חלילה מהיות פירוד בינינו", אך עדיין היו בשמאל שניסו להיאחז בעובדה שהרב שך לא שלל במפורש את ההצטרפות לממשלת מערך. אולם משמעות הנאום התבררה לאחר מספר ימים: הרב שך שכנע את הרב עובדיה יוסף, ש"ס סירבה להצטרף לממשלת פרס, וסיכוייו של פרס להקים ממשלה בראשותו קטנו ביותר. בשיחה לא רשמית עם ראשי ישיבות מצרפת, התייחס הרב עובדיה יוסף לנושא בפארפרזה על דברי הרב שך, וכינה את ראש הממשלה יצחק שמיר "אוכל שרצים", ועל אריאל שרון אמר כי "אמנם אינו אוכל שרצים אבל חזירים הוא אוהב מאד", אלא שהרב שך הוא "עקשן" בנושא.

הפולמוס

בקיבוצים עוררה המתקפה של הרב שך זעם, מנגד חברי הקיבוצים הדתיים גילו הבנה לדבריו. גינו אותה דמויות מחוגי שמאל, אך גם אנשי ימין כמו אריאל שרון ורפאל איתן השמיעו דברים בזכות אנשי הקיבוץ. שמעון פרס, הנפגע העיקרי מהנאום, סירב להגיב. עיתון החרדים הליטאים, "יתד נאמן", קרא לאנשי הקיבוץ להתמודד עם טענותיו של הרב שך לגופן.

למרכיב הרוחני בנאומו של הרב שך הייתה השפעה מועטה. לא התפתח דיאלוג של ממש בין אנשי הקיבוצים והשמאל לבין החרדים, ושני הציבורים נותרו בריחוקם. מאידך הייתה השפעה מסוימת של דברי הרב שך לליבות הציבור החילוני שאליו פנה ובעקבותיו רבים מהציבור החילוני חזרו בתשובה. כך גם מעידה אנקדוטה שפורסמה בעיתון הליטאים "יתד נאמן" (בערב פסח תשס"ה) על חוזר בתשובה צעיר, שלפי הנכתב חזר בתשובה בעקבות חריפות נאום זה, וביקש לקבל מאוחר יותר ברכה מהרב שך.

הרב מנחם מנדל שניאורסון, הרבי מלובביץ', בר פלוגתא של הרב שך במשך שנים רבות, הגיב לנאום בנאום משלו, אותו נשא בשבת שלאחר מכן בבית מדרשו. הרבי אמר כי אין כל רשות לאף אדם לדבר נגד העם היהודי. התפיסה היהודית היא ש"ישראל אף על פי שחטא ישראל הוא", בני ישראל הם "בנו יחידו" של הקב"ה וכל המדבר בגנותם כמדבר בגנותו של הא-ל. יש לסייע לכל יהודי לקיים את כל מצוות הדת, אך בשום אופן לא לתקוף אותו. הרבי הגדיר את בני דורו כ"אודים מוצלים מאש", וכ"תינוקות שנשבו", שאין הם אשמים בידיעותיהם וביחסם ליהדות.

מהעבר השני, פרסמה התאחדות הרבנים בארצות הברית וקנדה שמזוהה עם חסידות סאטמר, תגובה ששוללת את עמדתו של הרב שך שהיא פשרנית כביכול, מאחר שהבדיל בין יהודים אוכלי חזיר ושפנים לבין אלו שאינם שומרים תורה ומצוות, וגם את עמדתו ה"מיליטנטית" של הרב שניאורסון שתומך במדיניות של "אף שעל". הרב מרדכי אליהו, התייחס לנאום ואמר שגם אוכלי חזיר ושפנים הם יהודים, ואפילו אם כל הרבנים יחליטו כמו הרב שך, הם לא יכולים להפקיע את השם "יהודי" מאף אדם.

נאום ההסבר

לאחר כמה חודשים בפתיחת ירחי כלה בהיכל ישיבת פוניבז' הסביר הרב שך בהרחבה את דבריו:

צריכים אנו לחשוש ולפחד מאד מהמצב הנוכחי, בו הצעירים של היום פרקו מעצמם לגמרי את עול היהדות, וניתקו עצמם מתורה ומצוות. כאשר דברתי לפני מספר חודשים (בחודש ניסן תש"נ) על הקיבוצים, נשמעו טענות כאילו הטלתי ספק ביהדותם. ברצוני לומר ולהבהיר, כי איש לא אמר שאין הם יהודים, כי אין בכוחו של אף אחד לנתק אותם מלהיות יהודים, וכולם יהודים, אלא שיש מצב בו התורה עצמה מנתקת אותם.
ואבאר את דברי.
יהודי שנולד יהודי נשאר תמיד יהודי, וגם אם אינו שומר תורה ומצוות אינו יכול להתנתק מהיותו יהודי, אך אני עומד ושואל: איך הם לא מתביישים להתנתק מאבותיהם? איך יש לבן ישראל את העוז והחוצפה לאכול שפנים וחזירים ושאר טריפות נגד הוריו שגידלו אותו, טיפלו בו, רחצו אותו, והאכילו אותו אוכל כשר, וכאשר הוא מתבגר, הוא בועט באוכל שלהם, בחינוך שלהם, ואוכל נבילות וטריפות. האם לבן כזה יש דרך ארץ בפני אמו? כיצד יש לבחור צעיר את ההעזה הזו?

עוד הוסיף:

בוודאי שהם יהודים, אבל האם זו היא הנהגה יהודית? אביכם שגידל אתכם, פרנס אתכם וחינך אתכם, ממנו אתם צוחקים כאשר הוא מתבגר? עליו אתם אומרים שהוא "בטלן" ואורח חייו אינו נראה בעיניכם, ורק הדרך החדשה בה אתם מתנהגים, היא הדרך הנכונה. איך אינכם מתביישים לומר כדבר הזה? אביכם לא אכל ביום כיפור, ואתם אוכלים ביום כיפור!
וכי כאשר שאלתי זאת, פירוש הדבר, שאמרתי שיצאתם מכלל יהודים? אדרבה, אנחנו מבקשים מכם, חִזרו אלינו בחזרה.

לאחר מכן הרחיב על דיני המשפחה:

זהו בזיון לדבר על המצב השורר היום, ממש בושה, שמעתי על קיבוצים שבהם האב אינו יודע מיהו בנו, והבן אינו יודע מיהו אביו. האם רוצים אתם כזה עם? אתם מסכימים לכזאת אומה? אני הראשון שאצביע נגד!
האם למען אומה כזו אנו נאבקים? הם אינם מבינים מה טוב בקדושין כדת ישראל, ושואל אני, מדוע שילדיהם לא ימירו את דתם? הם נוסעים לאמריקה, מוצאים בן זוג גוי ומתחתנים אתו, וכי מדוע שלא יעשו כן? אם באים מבחינת המבט שלהם הרי הם צודקים, כי על מה ולמה יש להם לענות את עצמם ביהדותם? הם אוכלים טריפות, שותים יין טרף, האשה טריפה, ביום כיפור אינם הולכים לבית הכנסת, ומה להם וליהדות? מדוע שלא יתחתנו עם נכרים וימירו את דתם? האם יש מי שסבור אחרת? במה הם שונים מהגוים? כאשר הגלח (הכומר) יזרוק עליו מעט מים הוא יהיה גוי, וכל זמן שלא יזרוק עליו את המים הוא יהודי?

על מצב הכשרות בארץ:

דעו, כי מה שאני מדבר כאן אלו הם דברים היוצאים מעומק הלב, לבי שותת דם מהמצב. צאו בשבת לרחוב יפו בירושלים, ואמרו לי – האם ניכר שם משהו יהודי? האם כך נראית שבת אצל יהודים? הנה בתל אביב שהיא העיר היהודית הגדולה, יש רק כשניים ושלושה איטליזים כשרים, וכשתי מסעדות כשרות, בקושי אפשר לאכול בשר כשר, האם זו היא עיר יהודית? אבוי לעיר יהודית כזו! לערבי אסור לאכול חזיר, ואילו ליהודי מותר? אנחנו יהודים, הורינו היו יהודים, זקנינו היו יהודים, הורינו חינכו אותנו בדרך היהדות, הם מסרו אותנו ללמוד בחדר, האבא והאמא נתנו לנו אוכל כשר, האם אתם "החכמים הגדולים" שמבינים שאין זה טוב?

ובנימה יותר אוהדת דיבר על הקיבוצים:

אתם מביטים עלי כעל "שונא ישראל", כאילו אני שונא שלכם. אך דעו לכם כי אני הוא הידיד הטוב ביותר שלכם, ואילו אתם הם אלו ששונאים יהודים, ומדוע? כי בדרך שלכם בעוד עשרים שנה לא יהיו כאן יהודים, רק הילדים והנכדים שלנו, אם תישארו עדיין בארץ ישראל... היכן יחיו הילדים שלכם? וכי מה הם רואים ברחובות תל אביב בשבת? מה הם רואים על שפת הים? הרי כיום אדם אינו יכול לצאת בקיץ לרחוב, אנשים מסתובבים כמו חיות...
אני חוזר ואומר, אינני מרחיק את הקיבוצים, אדרבה, אני קורא להם לבא אלינו. אני לא אומר שהם לא יהודים, נהפוך הוא, אני אומר שהם יהודים, אולי יהודים טובים ממני, אבל שיבואו אלי, ואתן להם אוכל כשר כמוני, אבל אי אפשר שירצו לאכול חזיר ויצעקו שהם יהודים. הנה אחד מהם אמר שגם הוא הניח פעם תפילין, האם יש דבר מגוחך מזה? כל מה ששאלתי הוא – במה ההתנהגות שלהם מביעה שהם יהודים? כיצד יש להם את העוז לצאת כנגד דרך הוריהם ולעשות כל מה שהם רוצים כנגד מה שעשו אבותיהם?
יהודים יקרים ואהובים, גם אם אין בידינו לתקן את כולם, הרי שלכל הפחות אנו הנמצאים כאן נקבל על עצמנו להשגיח על הילדים, לשלוח אותם ל'חדר' טוב, ל'חדר' יהודי, 'חדר' שבו לומדים תורה, גמרא עם רש"י, כמו שלמדו אבותינו, ולא למקומות רעים, לשלוח ל'חדר' שבו ילמד להתפלל, לברך, ואז יהיה טוב לכולנו. והקב"ה יעזור שהדברים יפעלו לטובה, ולב כולם יתהפך אל הקב"ה, וישובו במהרה בתשובה שלמה.

לקריאה נוספת

• תורה ופוליטיקה: על דברי הרב שך ומשמעותם הציבורית, ירושלים: מעלה – המרכז לציונות דתית, ה'תש"ן (1990)

קישורים חיצוניים

• נאום השפנים והחזירים, סרטון באתר יוטיוב
• אבישי בן חיים, הרב אליעזר שך, באתר nrg‏, 19 במאי 2005

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

37648082נאום השפנים והחזירים