נאום ההתפטרות של ריצ'רד ניקסון
נאום ההתפטרות של ריצ'רד ניקסון היה נאום שנישא ב-8 באוגוסט 1974, על ידי נשיא ארצות הברית ריצ'רד ניקסון לציבור האמריקני. הנאום שנישא מהחדר הסגלגל שבבית הלבן, היה על רקע מעורבותו של ניקסון באירועים סביב פרשת ווטרגייט שהתרחשה בתקופת כהונתו השנייה, בעקבותיה הודיע לאומה שהוא מתפטר מתפקידו[1]. בעקבות הפרשה איבד ניקסון חלק ניכר מהתמיכה הפוליטית, ובעת התפטרותו הוא עמד בפני הליך הדחה מתפקידו.
ניקסון היה הנשיא התשיעי המכהן שלא השלים את תקופת כהונתו בת ארבע השנים, שאליה נבחר מאז נוסדה הנשיאות בשנת 1789. עם זאת, הוא היה היחיד לעשות זאת מסיבה שאינה מוות[2]. ניקסון הוא הנשיא היחיד שהתפטר מתפקידו בהיסטוריה של ארצות הברית.
רקע
עם שחרורן ב-5 באוגוסט 1974 של כמה שיחות מוקלטות מהחדר הסגלגל, שאחת מהן נקראה בפי העיתונות "האקדח המעשן" (Smoking Gun) והוקלטה מיד לאחר הפריצה למתחם ווטרגייט, הוכיחה כי ניקסון ידע על הקשר של הבית הלבן לפריצה לווטרגייט זמן קצר לאחר שהתרחשה, ואישר תוכניות לסיכול החקירה. התמיכה הארצית בניקסון כמעט התנדפה, ותמיכתו הפוליטית קרסה.
ניקסון נפגש עם מנהיגי המפלגה הרפובליקנית בקונגרס של ארצות הברית יומיים לאחר מכן, ונאמר לו כי הוא עומד בפני הליך הדחה מסוים בבית הנבחרים וסילוק סביר ממשרתו בסנאט. באותו לילה, בידיעה שנשיאותו למעשה הסתיימה, ניקסון גיבש סופית את החלטתו להתפטר[2][3].
כותב הנאומים של הנשיא, ריימונד ק. פרייס, כתב את נאום ההתפטרות[2]. הנאום נמסר בערב ה-8 באוגוסט 1974 מהחדר הסגלגל ושודר בשידור חי ברדיו ובטלוויזיה[3].
תגובות
בספר "ניקסון: החורבן וההבראה, 1973–1990", גילה הביוגרף סטיבן אמברוז כי תגובתה של התקשורת האמריקנית לנאומו של ניקסון הייתה חיובית באופן כללי. בספר מצוטט השדרן רוג'ר מוד מ-CBS, כדוגמה למי שתיעב את הנאום. מוד ציין כי ניקסון מסגר מחדש את נאום ההתפטרות שלו כדי להדגיש את הישגיו ולא להתנצל על פרשת ווטרגייט[4].
קישורים חיצוניים
ניקסון מוסר את נאום התפטרותו לאומה, סרטון באתר יוטיוב
הערות שוליים
- ^ President Nixon Resignation Address, באתר C-SPAN
- ^ 2.0 2.1 2.2 ג'ון הרברס, Nixon Resigns, ניו יורק טיימס, 8 באוגוסט 1974
- ^ 3.0 3.1 The Last Hours of the Nixon Presidency, באתר ערוץ ההיסטוריה
- ^ Ambrose, Stephen E. (1991). Nixon, Volume Three: Ruin and Recovery, 1973–1990. Simon and Schuster. ISBN 978-0-671-69188-2.
| ריצ'רד ניקסון | ||
|---|---|---|
| משפחה | תלמה "פט" ראיין ניקסון (רעיה) • טרישיה ניקסון קוקס (בת) • ג'ולי ניקסון אייזנהאואר (בת) • פרנק ניקסון (אב) • האנה ניקסון (אם) | 
|
| פעילות מוקדמת | צי ארצות הברית • אוניברסיטת דיוק • המפלגה הרפובליקנית • בית הנבחרים • הסנאט • סגן נשיא ארצות הברית (ראו ויכוח המטבח) | |
| מותו והנצחתו | מותו והלווייתו • הספרייה והמוזיאון הנשיאותיים על שם ריצ'רד ניקסון • מקום הולדתו | |
| נשיא ארצות הברית ה-37 | ||
| מערכות בחירות | הבחירות לנשיאות 1960 • הבחירות לנשיאות 1968 • הבחירות לנשיאות 1972 | |
| קבינט | ספירו אגניו (סגן הנשיא) • ג'רלד פורד (סגן הנשיא) • ויליאם פירס רוג'רס (מזכיר המדינה) • הנרי קיסינג'ר (מזכיר המדינה והיועץ לביטחון לאומי) • ג'יימס ר' שלזינגר (מזכיר ההגנה) | |
| מדיניות חוץ | ביקור ניקסון בסין (1972) • מלחמת וייטנאם (1969-1973) • מלחמת יום הכיפורים (1973) • תוכנית רוג'רס (1969-1971) • ההפיכה הצבאית בצ'ילה (1973) | |
| מדיניות פנים | דוקטרינת ניקסון (1969) • הנחיתה על הירח (1969) • הקמת הסוכנות להגנת הסביבה (1970) • משבר האנרגיה העולמי (1973) • פרשת ווטרגייט (1973) • התפטרותו (1974) | |
שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון ויקיפדיה
שימוש בפרמטרים מיושנים [ דרגה ] נאום ההתפטרות של ריצ'רד ניקסון21664517