אנטיגונוס הראשון
אנטיגונוס הראשון (ביוונית: Αντίγονος[1]; ? - 104 לפנה"ס) היה מצביא חשמונאי, בנו של יוחנן הורקנוס.
אנטיגונוס היה אחד מחמשת בניו של יוחנן הורקנוס[2]. בחיי אביהם שיתפו פעולה הוא ואחיו הבכור, יהודה אריסטובולוס הראשון, במלחמה בצוותא בכיבוש השומרון[3]. משעלה אריסטובולוס לשלטון, הוא הרג את אימו על ידי הרעבתה בבית הסוהר וכלא את כל משפחתו פרט לאנטיגונוס, שהפך למצביא מהולל שלו ושרת אותו בנאמנות. אף על פי כן שמר אריסטובולוס, שבריאותו הייתה מעורערת, על חשדנותו. הוא חשש שמא אחיו איש הצבא הצעיר יתפוס את מקומו ולפיכך הורה שזה לא יבוא אליו מזוין בנשק. בנוסף אף ציווה שכל מי שיבוא למלך חמוש ייהרג לאלתר.
המלכה ששטמה את אנטיגונוס הורתה לספר לו שאחיו רוצה לראות אותו עם כל כלי נשקו, כיאות לגיבור מנצח. כך הוא אכן בא אל אחיו המלך, וכצפוי הרגו אותו השומרים.
האשמה שחש על מות אחיו הגבירה את חוליו של יהודה אריסטובולוס, ואף מסופר שכשהחל לפלוט דם מפיו, נתגלגלו העניינים כך שדם זה נשפך בדיוק היכן שנשפך דם אחיו, מה שהבעיתו מאוד. בסופו של דבר הוא מת מחוליו ומאשמתו.
הישגו הגדול של אנטיגונוס בעת שלחם למען אחיו היה בכיבושם וגיורם של היטורים, שבט ערבי צפוני.
הערות שוליים
- ^ הגיית השם ביוונית: אנטיגונוס במלעיל דמלעיל (ההטעמה בהברה השלישית מהסוף).
- ^ פרופ' יוסף קלוזנר, היסטוריה של הבית השני, כרך שלישי: תולדות בית חשמונאי, שיעור תשיעי: מלכות בית־חשמונאי בתקפה, 1. יהודה אריסטובלוס הראשון ואנטיגנוס הראשון (104-103); עמ' 142-141.
- ^ פרופ' יוסף קלוזנר, היסטוריה של הבית השני, כרך שלישי: תולדות בית חשמונאי, שיעור שביעי: הרחבת הגבולים: יוחנן הורקנוס הראשון (135-104), 2. מלחמה בפרתיים ומהומות בסוריה. כיבושיו הגדולים של יוחנן הורקנוס; עמ' 88.
