דיסידנט

דִּיסִידֵנְט (מלטינית: dissidentem - מרוחק, לא מסכים, נמצא בחוץ. במינוח האקדמיה ללשון העברית: פָּלִיג) בהגדרתו הרחבה, הוא אדם המתנגד לדעה הרווחת, לשלטון או למבנה החברתי המקובל, בעיקר במדינות רודניות וטוטליטריות.

המונח רווח בעיקר לתיאור דיסידנטים פוליטיים, היוצאים כנגד משטרים טוטליטריים. רובם נוקטים באמצעים שאינם אלימים כגון ביקורת על המשטר, אך חלקם אף מנסים לגייס תמיכה להצתת הפיכה והפלת המשטר הקיים בארצם. לרוב הם נרדפים על ידי השלטון ומופעלים כנגדם אמצעי ענישה: מאסר, פגיעה כלכלית ואף הוצאה להורג.

דיסידנטים נודעים מהמאה העשרים הם אנדריי סחרוב, אלכסנדר סולז'ניצין, פיוטר יקיר, ולדימיר בוקובסקי, אלכסנדר יסנין-וולפין, אנדריי סיניאבסקי ואנדרי אמלריק בברית המועצות, לך ולנסה בפולין, וואי ג'ינגשנג בסין, נלסון מנדלה בדרום אפריקה, אונג סן סו צ'י במיאנמר.

בשנות השישים והשבעים נודעו מספר דיסידנטים יהודים בברית המועצות שנודעו בשם אסירי ציון, ביניהם: נתן שרנסקי, אידה נודל, סילבה זלמנסון, יוסף מנדלביץ, אדוארד קוזניצוב ואחרים. פעילותם נבעה ממניעים לאומיים-ציוניים, למען חופש הגירה למדינת ישראל.

בתחילת המאה ה-21, לאחר נפילת ברית המועצות, נהוג להשתמש בכינוי "דיסידנט" למתנגדי המשטר במדינות טוטליטריות כמו סין ובורמה ("מיאנמר").

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא דיסידנט בוויקישיתוף

ערך זה הוא קצרמר בנושא מדע המדינה. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.

22279139דיסידנט