גן קריית ספר

גן קריית ספר
	אין תמונה חופשית
מידע כללי
אדריכל	רם איזנברג

גן קריית ספר הוא גן ציבורי בשטח כ-12 דונם בלב תל אביב, והוא חלק מ"מתחם קריית ספר", שטח של כ-20 דונם התחום בין הרחובות יהודה הלוי, עמרם גאון, סעדיה גאון, וילסון ולינקולן. כינויו בא לו מרחוב קריית ספר הסמוך. הגן תוכנן על ידי אדריכל הנוף רם איזנברג.

היסטוריה

האזור בו נמצא הגן שימש עד 2008 כאזור סדנאות לתיקון כלי רכב של משטרת ישראל. השטח בבעלות מינהל מקרקעי ישראל, והוא כולל גם את בניין המרכז למיפוי ישראל, בפינת הרחובות יהודה הלוי ולינקולן.

בשנת 2000 הצהיר ראש עיריית תל אביב-יפו, רון חולדאי, על כוונתו להקים במתחם פארק לרווחת התושבים. עם זאת, לאחר פינוי השטח, השכיר המינהל את השטח לזכיין לצורך הקמת חניון זמני, בהמשך למדיניות העירייה בשנים האחרונות לאשר הקמת חניונים במרכז העיר. בשנים 2007–2008 החל הזכיין לבצע במקום עבודות פינוי שונות שאינן דורשות היתר.

בחברה להגנת הטבע טענו כי הקמת החניון היא פעולה חד-צדדית של המינהל במטרה לקבוע עובדות בשטח מבלי להתייחס לצורכי התושבים. לטענת החברה סובל אזור לב העיר ממחסור חמור בשטחים ירוקים, וביתר שאת לאחר שנבנו בו מיזמי מגורים רבים ללא הקצאה מתאימה של שטחים ציבוריים פתוחים. אל מחאה זו הצטרפו תושבים ואמנים הפועלים בהתנדבות לקידום היוזמה להקמת פארק במתחם.

ביולי 2008 יזמו תושבי השכונה פעולת מחאה שבמסגרתה נטעו כ-60 עצים במתחם כדי לקבוע עובדות בשטח ולהפסיק את פעילות החניון. כעבור כחודש נעקרו העצים על ידי אלמונים, אך מאז האירוע קיימו התושבים באופן תדיר פעולות הפגנתיות שבועיות: שתילת עצים וטיפוחם, פעולות גינון, הופעות ופיקניקים קהילתיים.

ב-22 באפריל 2009 אישרה הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה של עיריית תל אביב את תוכניתו של ועד השכונה להקמת פארק במתחם קריית ספר, בשטח ראשוני של 6.5 דונם, ובקצהו גן ילדים שכונתי.^[1] הצעת ועד השכונה גברה על הצעת העירייה להקמת מגדלי עסקים וחניון במתחם. היה זה האישור הרשמי הראשון של העירייה להצעת תושבי השכונה, לאחר מאבק בן 13 שנים.

בראשית 2010 החלה העירייה בהכנת תוכנית מפורטת לביצוע השלב הראשון, שיכלול גן בחלקו הפנוי של המתחם. התכנון נעשה בשיתוף הציבור, ובמקביל מתכוונת העירייה ליזום תוכנית בניין עיר חדשה למתחם כולו.

בחודש יוני 2011 דחה השופט גיא הימן מבית משפט השלום בתל אביב את עתירתה של חברת צוקית נדל"ן למנוע מעיריית תל אביב לייעד את המתחם למטרה של גינה ציבורית ואפשר את הקמת הגינה במקום.^[2] בעקבות פסיקה זו פונה גם החניון בחלקו המזרחי של המתחם, ובכך גדל השטח המיועד לגן לכ-12 דונם.

במרץ 2012 הוחל בהקמת גן קריית ספר, בתכנונו של רם איזנברג, והוא נפתח לציבור במרץ 2013, ערב פסח תשע"ג.^[3]

בשנת 2017 זכה האדריכל רם איזנברג בפרס קרוון לאדריכלות גנים ונוף על תכנון הגן.^[4]

הגן

בגן קריית ספר שתי מערכות מים ביולוגיות נפרדות: "שולחן המים" בחלקו המערבי, ומערכת בריכות ביולוגיות בחלקו המזרחי. "שולחן המים" הוא מעין בריכה מוגבהת ועגולה במרכז רחבת הכניסה הראשית לגן מרחוב יהודה הלוי. השולחן מוקף בבריכה נמוכה מכוסה חצץ ששתולים בה צמחי מים, ואליה גולשים מי השולחן המסוחררים דרך קבע באמצעות משאבה. סביב הרחבה עמודים המחוברים בכבלי מתכת, שעליהם החלו לגדול צמחים מטפסים העתידים לספק צל, ומהם גם מטפטפים מים לתוך שולחן המים, ליצירות אדוות.

בצדו המזרחי של הגן, הסמוך לרחוב סעדיה גאון, בריכת מים שבשוליה ובתוכה שתולים צמחי מים. גם המים בבריכה זו מסוחררים במשאבות, ומוחזרים אליה דרך מספר בריכות חצץ המשמשות לטיהור ביולוגי של המים, וסדרת מפלים קטנים הבנויים משברי בטון שנאספו באתר בעת הקמת הגן. כבכל בריכה פתוחה, גם כאן יש לפצות על אובדן חלק מהמים בהתאדות באמצעות הזרמת מים נוספים. בניגוד לבריכות אחרות, שבהן נעשה תהליך זה בצינורות נסתרים, נוצלה בגן זה היותו משופע, ממערב למזרח, ואחת ליום מוזרמים מים משולחן המים אל הבריכה, בזרימה חופשית דרך הגן, באופן המדמה נחל אכזב המתעורר לחיים. כמות המים המוזרמת משתנה בהתאם לכמות המים שהתאדתה, והיא יכולה להגיע עד 4 קוב ביום. בדופן הצפונית של הבריכה נשתלו מיני קנה, גומא וצמחי ביצה נוספים, העתידים ליצור סבך שיוכל לשמש מסתור לציפורים. לצד סבך הקנים נבנה מעין חצי-אי מבטון, ובמרכזו נשתל עץ שיזף מצוי רב גזעים, שהובא למקום מאתר בנייה באשקלון, שם הועמד לכריתה.

מצדו הצפוני של ה"נחל" גינה קהילתית וגן תבלינים, ומצדו הדרומי מתקני שעשועים לילדים, גן כלבים ופינות ישיבה. בגן נותרו עצי אקליפטוס ופיקוס ותיקים, ולצדם נשתלו עצים צעירים, שעתידים לספק צל נוסף. באדמת הגן הטמינו התושבים כ-5,000 "תיבות אוצר" קטנות, שנועדו לכך שהילדים המגיעים לגן יחפרו באדמה ויחפשו אותן.