מתחם הבורסה
 | |
| הכניסה למתחם הבורסה מדרך זאב ז'בוטינסקי | |
| מידע | |
|---|---|
| עיר | רמת גן |
| תאריך ייסוד | 1961 |
| שכונות נוספות ברמת גן | |
מתחם הבורסה הוא מרכז עסקים בחלקה המערבי של רמת גן, על גבול תל אביב וגבעתיים. האזור מרכז מספר רב של מגדלי משרדים ובהם בורסת היהלומים הישראלית (שהיא אחת מהמובילות בעולם בתחומה, ומהווה את מרכזה של תעשיית היהלומים הישראלית) ואשר סביבה התפתח המתחם ועסקים נוספים בתחומי יהלומנות, היי טק, מערכות מידע, עריכת דין, הנהלת חשבונות ועסקי מזון. המתחם תחום על ידי רחוב אבא הלל סילבר ממזרח, רחוב ז'בוטינסקי מדרום, רחוב ביאליק מצפון, ומקושר לנתיבי איילון ממערב.
התפתחות המתחם
בתקופת קום המדינה שכנה בורסת היהלומים בשתי קומות ברחוב אחוזת בית בתל אביב. בתחילת שנות ה-60 החלו דיונים על הקמת בניין משרדים לבורסת היהלומים ולאחר הערמת קשיים בעניין מצד עיריית תל אביב, הציע ראש עיריית רמת גן דאז, אברהם קריניצי, כי הבניין יוקם ברמת-גן. ב-14 בנובמבר 1961 נחתם חוזה לרכישת מגרש בן 3.5 דונם למטרה זו באזור שנודע לימים כמתחם בורסת היהלומים. הקמתו של מגדל המשרדים הראשון במתחם, "מגדל שמשון", נמשכה בין הנחת אבן-הפינה בשנת 1964 לבין חנוכתו ב-24 באוקטובר 1968. בניין זה היווה סנונית ראשונה להתפתחותו של מתחם הבורסה, שעד להקמתו כלל רק בנייני תעשייה זעירה ומלאכה. בין 1946 ועד 1994 שכנה במתחם גם בריכת השחייה העירונית "גלי גיל". באתרה של בריכת שחייה זו ניצב היום המלון לאונרדו סיטי טאוור.
שינוי אופי המתחם
ב-24 בנובמבר 2011 החליטה מועצת העיר רמת גן לשנות את שמו של מתחם הבורסה לקריית צבי בר - מרכז העסקים הבינלאומי. שינוי זה עורר ביקורת לאור החלטת הפרקליטות להעמיד את צבי בר לדין באשמת לקיחת שוחד, הלבנת הון, זיוף, מרמה והפרת אמונים.[1]
בשנת 2017 הוחלט לבצע "מתיחת פנים" למתחם, במסגרתה רחובות מרכזיים כמו אהליאב, תובל, רקון, בצלאל ויצירה עוברים שיפוץ מאסיבי ומשולבים במרחבים ציבוריים רחבים לקהל הולכי הרגל. במתחם הבורסה החלה להתפתח סצנה של בילוי לילי ברוח צעירה בפאבים, דאנס בר ומסעדות וזאת יחד עם פיתוח המרחב הציבורי בפרויקטים המשלבים אדריכלות ואורבניות חווייתית. התרחבות המתחם כוללת בניית מגדלי משרדים נוספים לשימוש הבורסה ולעסקים אחרים.
במתחם מתוכנן המגדל הגבוה בישראל, "מגדל 120" שאמור להגיע לגובה 520 מטרים ולכלול 120 קומות.
מגדלי הבורסה ליהלומים
- "מגדל שמשון" תוכנן על ידי האדריכלים הורמן, אור וגבירצמן, ונבנה בין השנים 64' ל-68'. נישא לגובה 81.4 מטרים (96.4 מ' מעל פני הים) וכולל 23 קומות משרדים. זהו בניין המשרדים הראשון בישראל שנבנה עם קיר מסך. עלות הקמתו בזמנו 16 מיליון לירות ארץ-ישראליות. בתחילת שנות ה-80' תוכננה ובוצעה תוספת מעליות על חזיתו הדרומית של המגדל.
- "מגדל מכבי" ע"ש קבוצת מכבי הכח ר"ג, וידוע גם בשם ההקמה "פרויקט היהלום" ובשמו הנוכחי "מגדל די-מול" על-שם קניון די-מול הבנוי למרגלותיו. תוכנן בידי האדריכל אלי גבירצמן ונבנה בין השנים 1976 לבין 1979. במגדל 25 קומות משרדים. נישא לגובה 86.5 מ' (96.5 מ' מעל פני הים). בקומת הקרקע של מגדל זה נמצא "מוזיאון היהלומים על שם הארי אופנהיימר" ובו תערוכה קבועה ותערוכות מתחלפות על תעשיית היהלומים בארץ ובעולם.
- "בית נעם" ע"ש נשיא בורסת היהלומים מרדכי נעם, במקור בשם "דיאמנטרס סנטר". גם הוא תוכנן בידי האדריכל אלי גבירצמן ומחופה זכוכית ואלומניום רקוע. נבנה בין השנים 1978 ל-1980 על ידי חברת הבניה אביב. בבניין 15 קומות משרדים ו-30,000 מ"ר לשימוש משרדים וחניון. הבניין מתנשא לגובה 50.3 מטר (60.3 מ' מעל פני הים).
- "מגדל יהלום", הגבוה בין מגדלי בורסת היהלומים, בן 32 קומות משרדים, תוכנן על ידי האדריכל אלי גבירצמן ונבנה על ידי חברת הבניה אביב בין 1990 לבין חנוכתו בספטמבר 1993. בעת הקמתו היה הבניין השני בגובהו בישראל ובגובה 103 מ'. בבניין 80 אלף מ"ר לשימוש משרדים וחניון.
- "מגדל ספיר" בן 40 קומות משרדים שנבנה בין השנים 2015 ל-2018 (משמש את חברי הבורסה ליהלומים רק בחלקו).
מתחם בורסת היהלומים נקרא "קריית משה שניצר" על שם משה שניצר, מחלוצי תעשיית היהלומים בישראל.
מגדלים נוספים במתחם
לצד בנייני בורסת היהלומים מאכלס המתחם מבני משרדים רבים המשרתים אוכלוסיית שוכרים מגוונת.
- "בית לז-רום" - בניין משרדים ומסחר בן 11 קומות בפינת הרחובות תובל והחילזון.
הבניין ביזמות חברת לז-רום ובתכנון משרד ברעלי-לויצקי-כסיף הושלם בשנת 1999.
- "בית אבגד" - בניין משרדים בן 17 קומות הסמוך למגדל שמשון מצד מזרח ואשר הושלם בשנת 1983. נישא לגובה 65.6 מטרים בגג חדר המעליות על הבניין. גובה הגג הראשי של הבניין 59.6 מ'.
- "בית סילבר" - מגדל משרדים בן 16 קומות. נבנה בין 1989 לבין 1991. נישא לגובה 56.4 מ'.
- "מגדלי פז" - מגדל משרדים ביזמות חברת "פז". בן 20 קומות. הושלם בשנת 1996.
- "בית הראל" - מטה חברת הביטוח הראל. בן 21 קומות ובתכנונו משרד יסקי אדריכלים. הושלם בשנת 1997.
- "בית עורק" ו"בית עוז" - זוג בניינים בעלי עיצוב דומה בחלקו הצפוני של מתחם הבורסה ובתכנונו של משרד יסקי אדריכלים. הושלמו בשנים 94 ו-95 בהתאמה. בני 16 קומות כ"א וגובהם 60 מטרים.
- "מגדלי התאומים" - זוג בניינים מחופי זכוכית רפלקטיבית כחולה. פועלו של היזם היהודי-פרסי אליקהני מוחמד. נבנו בין 1990 ל-1993 ובני 14 קומות ובגובה 53.6 מ' כ"א.
- "מגדל שאפ" - מגדל בין 19 קומות בתכנונו של האדריכל אבי רובין. הושלם בשנת 1997.
- "בית גיבור ספורט" - בן 32 קומות בתכנון האדריכלים אמנון ניב ואמנון שוורץ (אמאב אדריכלים).
- "מגדל לאונרדו סיטי טאוור" - בית המלון משולב מבני מגורים. הראשון מסוג עירוב השימושים בישראל. בן 41 קומות ו-157 מ'. הגבוה במתחם בעת השלמתו.
- "מגדל משה אביב" - המגדל הגבוה בארץ עד שנת 2016, מאז המגדל השני הגבוה בארץ אחרי מגדל שרונה עזריאלי. בן 67 קומות בתכנון האדריכלים אמנון ניב ואמנון שוורץ (אמאב אדריכלים).
- "מגדל ששון חוגי" ו"בית איילון ביטוח" - צמד מגדלים בעל עיצוב דומה לאורך ציר אבא הלל סילבר.
- "מגדל איילון" - מגדל משרדים בן 35 קומות.
- "מגדלי גינדי הייטס" - מגדלי מגורים בני 29 קומות.
בתחילת המאה ה-21 נחנכו שלושה אתרים במתחם הבורסה - גשר מודעי המחבר את רמת גן עם דרך חיפה בתל אביב (בצומת רחוב ז'בוטינסקי של ת"א), תיאטרון היהלום שהפך למרכז תרבות משמעותי והמגדל הגבוה בישראל עד 2016, מגדל משה אביב. מתחם הבורסה שוקק חיים ביום ובלילה. בלילה נוצר לו דימוי מפוקפק כמרכז פריצות ואזור הימורים.
תחבורה
מתחם הבורסה קולט מדי יום עשרות אלפי עובדים המועסקים במגדלי המשרדים שבו, ואלפי מבקרים המגיעים במשך היום לפגישות עסקיות. פתרונות תחבורה אחדים מאפשרים למתחם לקלוט תנועה זו:
- המתחם נמצא לא הרחק מתחנת הרכבת תל אביב מרכז. גשר הולכי רגל מקורה (גשר היהלומים[2]) מחבר את המתחם עם התחנה, ומאפשר לבאי המתחם שימוש נוח בתחנת הרכבת ובמסוף האוטובוסים הצמוד אליה.
- ציר ז'בוטינסקי, העובר בצמוד למתחם, הוא עורק תחבורה ראשי המחבר את תל אביב, רמת גן ופתח תקווה, ועוברים בו קווי אוטובוס רבים.
- גשר מודעי מחבר את מתחם הבורסה עם תל אביב ועם נתיבי איילון. מצפון למתחם עובר גשר ההלכה, המהווה חיבור נוסף בין מתחם הבורסה לתל אביב, ולנתיבי איילון. במרחק לא רב ממתחם הבורסה נמצא מחלף ארלוזורוב, המשמש אף הוא כעורק תחבורה למתחם.
- במרתפי המגדלים נמצאים חניונים גדולים, מהם המשמשים רק את דיירי המגדל, ומהם הפתוחים גם לציבור. חניונים נוספים נמצאים במגרשים שבמתחם.
- מרכזיותו של מתחם הבורסה מתבטאת גם בתוכנית לבניית תחנת רכבת תחתית באזור המתחם, הלא היא תחנת אבא הלל. התוכנית מתבצעת כחלק מהקו האדום במערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב המתוכננת להפתח בשנת 2021.
ראו גם
לקריאה נוספת
- גיורא אוריין, קו לרקיע - אדריכלות מתחם הבורסה ליהלומים ברמת גן, הוצאת עיריית רמת גן, 2008.
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של מתחם הבורסה- מוזיאון היהלומים ע"ש הארי אופנהיימר, באתר עיריית רמת גן
- סיור וירטואלי במתחם הבורסה
- האם מתחם הבורסה ברמת גן יהפוך לוויליאמסבורג של האזור?, Timeout, 5 בפברואר 2014
הערות שוליים
- ^ גלעד מורג, מתחם הבורסה ברמת גן - על שם צבי בר, באתר ynet, 26 בנובמבר 2011
- ^ דוד חיון, נפתח הגשר להולכי רגל בין תחנת רכבת צפון לבורסה בר"ג, אתר גלובס, 8 בנובמבר 1999
30909345מתחם הבורסה