משוריין
משוריין הוא כינוי לרכב ממוגן בלוחות פלדה בעיקר מתקופת מלחמת העצמאות אשר נבנה בצורה מאולתרת בארץ ושימש להעברת אנשים ואספקה, בעיקר בשיירות.
הסיבות והרקע להופעת הרכבים המשוריינים
המשוריינים הראשונים נבנו במסגריות היישובים השונים כתוצאה מפרוץ המרד הערבי בשנת 1936. באותה תקופה נעו המשמרות הנעים בטנדרים פתוחים ללא כל מיגון וסבלו מנפגעים. כתוצאה מכך החלו למגן את הטנדרים. בהמשך הם ניבנו בצורה מוסדרת יותר באמצעות ארגון ההגנה בחברת "הארגז". המשוריינים הראשונים ניבנו כאמור על מרכבים של טנדרים, משאיות קטנות ובהמשך גם על מרכב של משאיות בינוניות ואוטובוסים שעל גופם רותכו מבחוץ לוחות פלדה.
סוגי משוריינים
- משוריין אזרחי - אוטובוס או משאית ממוגנים בלוחות פלדה ששימשו להעברת אנשים וסחורות בשיירות לנקודות יישוב מבודדות או נתונות תחת מצור וסכנה בדרך. ידועים במיוחד המשוריינים שנעו בשיירות לירושלים, אשר שרידיהם נמצאים באזור שער הגיא. קואופרטיב התחבורה "אגד" הפעיל אוטובוסים משוריינים במהלך מלחמת העצמאות הן בקוי שירות לירושלים ולנקודות מבודדות והן לצורך הובלת חיילים. שני אוטובוסים משוריינים היו בשימוש עד מלחמת ששת הימים ושימשו לנסיעה הדו-שבועית של המשמרות להר הצופים, על פי הסכמי שביתת הנשק ישראל-ירדן.
- גם חברת האוטובוסים דרום יהודה שפעלה מתל אביב ליישובי הדרום, מיגנה את האוטובוסים שלה כבר בשלהי 1947, מיגון זה איפשר תנועה בביטחה יחסית בכבישי הדרום. אוטובוסים משוריינים אלה שמשו לפינוי חלק גדול מילדי ישובי הדרום במסגרת מבצע תינוק של חטיבת גבעתי וחטיבת הנגב פלמ"ח.
ערך מורחב – משוריין פרפר
- משוריין ללווי שיירות ("סנדוויץ'") - משוריין ייעודי שפותח בהגנה עבור לוחמים שליוו שיירות. המשוריין נבנה על בסיס משאית צבאית בריטית מסוג cmp-15. במסגרת התאמת המשאית נפתחה הקבינה וייצרו חלל אחד גדול עם קירות כפולים בהם נבנו חרכי ירי. הקירות הורכבו משני לוחות פלדה ובניהם לוח עץ עבה. בשלב מסוים מולאו הרווחים שבין הלוחות בחצץ כאשר היה מחסור בלוחות עץ עבים וקשים. במשוריין נקבעו חרכי ירי, דרכם יכלו הלוחמים להוציא את קנה הרובה. בניסיונות הראשונים לשימוש במשוריין זה התברר שהוא מהווה מלכודת מוות לשוהים בתוכו ושלא ניתן לתפעל את הנשק מבעד לחרך הצר, לפיכך פותח גג נפתח שדרכו יכלו לוחמים להשיב אש. ברצפה נבנה פתח מילוט במידת הצורך. נקרא גם משוריין פרפר על שום צורתו עם לוחות הגג הפתוחים שדמו ללוחמים לכנפי פרפר.
- פורץ מחסומים ("מפלצת") - משוריין ליווי אליו חובר משולש שהיה בנוי משלד ברזל אליו רותכו לוחות פלדה. מתקן זה היה מחובר לחזית המשוריין במצב אנכי שניתן היה להרימו ולהורידו בשעת הצורך בעזרת גלגלת וכבל פלדה. בכך ניתן היה לפרוץ את מחסומי האבנים אשר חסמו את צירי התנועה. פיתוח המשוריין מיוחס לזרובבל הורוביץ.[דרוש מקור]
- משוריין קרבי (שריונית) - משוריין הבנוי על מרכב משאית קטנה, בדרך כלל רכב סיור אמריקאי מסוג סקאוט M3, אוטר קנדית, או קומנדקר אמריקני. על גג המשוריין נבנה צריח מסתובב ובו הותקן מקלע מסוג MG 34 או M1919 בראונינג. כמו כן הותקנה עמדת מקלע מימין לנהג. משוריינים אלה שימשו את חטיבה 7,חטיבה 8 וחטיבת הנגב (פלמ"ח) במבצע חורב ועובדה.
מבנה כללי
לכל המשוריינים השונים נבנו חרכי ירי כדי לאפשר ללוחמים לירות דרכם. גם באוטובוסים בהם היו חלונות גדולים, הוקטנו החלונות לגודל של חרך ירי. מידות חרכי הירי: רוחב- 19 ס"מ, גובה- 11 ס"מ. לרוב המשוריינים היו קירות מלוחות ברזל כפולים כאשר בשלב ראשון החללים שבין שני הלוחות מולאו בחצץ גרוס עקב מחסור בעץ ובהמשך מולאו בלוחות עץ קשים בעובי של 25 מ"מ. לרוב המשוריינים נבנה גג שניתן היה לפתוח ואפשר לירות מעליו. כמו כן הותקנו בריצפה כחצי מטר מהדלת האחורית פתחי מילוט לשעת הצורך. מידות פתחי המילוט: 42 * 46 ס"מ.
התפקיד שמלאו המשוריינים
ניתן לומר בוודאות שללא המשוריינים שנבנו בארץ והופעלו בתורת לחימה חדשה, לא היה ניתן לפרוץ את הסגר האלים שכפו הערבים על חלקי הארץ השונים שכללו את הגליל המערבי, ירושלים, הנגב ועוד. ללא המשוריינים לא היה ניתן היה לקיים את ירושלים ואת שאר היישובים שנותקו במהלך הסגר בו נקטה ההנהגה הערבית שהחל מ 30 בנובמבר 1947 ואילך.
שרידים שנותרו בארץ
- מוזיאון בתי האוסף של צה"ל
- קיבוץ חניתה (משוריין פרפר קטן, על בסיס משאית CMP-15)
- שיירת יחיעם (אתר זיכרון לשיירה שנלכדה- משוריין גדול על בסיס משאית 3 טון)
- קיבוץ קריית ענבים (שריד השיירות לירושלים- משוריין גדול על בסיס משאית 3 טון )
- שער הגיא (אתר זיכרון לשיירות לירושלים)
- מזכרת בתיה (בסיס יציאת שיירות לירושלים- משוריין גדול על בסיס משאית 3 טון)
- קיבוץ משמר הנגב (משוריין פרפר קטן)
- קיבוץ גבר עם (משוריין פרפר קטן על בסיס משאית CMP-15)
- קיבוץ המעפיל
- קיבוץ עין דור
לקריאה נוספת
- מרדכי נאור (עורך ראשי), לכסיקון כוח המגן - ההגנה, משרד הביטחון ההוצאה לאור, 1992.
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: כלים משוריינים מאולתרים בישראל |
קישורים חיצוניים
- קו תל אביב - ירושלים בתש"ח סיקור מצולם של נסיעה באוטובוסים משוריינים מארכיון "אגד".
- "בימי פורענות בדרכים" מאמר ותמונות רבות של משוריינים מהמרד הערבי הגדול ועד תש"ח בארכיון אגד.