רבי אליהו יוסף ריבלין
לידה | ה'תקס"ה |
---|---|
פטירה | י"ב בתמוז ה'תרכ"ה (בגיל 60 בערך) |
מקום פעילות | דריבין, פולוצק, חברון וירושלים. |
רבותיו | רבי דובער שניאורי, רבי מנחם מנדל שניאורסון |
רבי אליהו יוסף ריבלין
|
---|
היה גאון בנגלה ובחסידות, ואין גומרים עליו את ההלל, וכל אנ"ש עונים אחריו מקודש מקודש, ויספרו ממנו גדולות גם בעניינים רוחניים...ואחד מהרבנים נכדי רבינו אמר עליו שהוא יורד לדעת רבותינו יותר מכל החסידים הגדולים. |
בית רבי, ח"ב, פ"ח |
רבי אליהו יוסף ריבלין (ה'תקס"ה, 1805 - ה'תרכ"ה) היה רב חסיד חב"ד מהמאה ה-19. שימש כרבן של פלוצק, דרהיבין ואולע ולאחר מכן ראש חסידי חב"ד בירושלים. מחבר ספר 'אוהלי יוסף'
ביוגרפיה
נולד בעיירה אולע שברוסיה, לרבי אריה לייב. אביו של רבי אריה לייב ומשפחת ריבלין הרחבה היו מתנגדים, רבי אריה לייב ואחיו רבי זלמן הפכו לחסידי בעל התניא. בילדותו לקחו אביו לבעל התניא, למד תורה מאביו ומרבי מנשה מאולע, תלמיד הגר"א ומחבר ספר "פשר דבר" (על החסידות ומתנגדיה, וילנא, תקס"ז), שמאוחר יותר הפך לחסידו של בעל התניא. בבחרותו, עם פטירת בעל התניא נהיה לחסידו של תלמידו רבי אהרן מסטרשלה. אולם לאחר תקופה נהיה לחסידו רבי דובער מליובאוויטש[1]
נישא לפעשה הדסה ריבלין[2], רב העיר דריבין ולאחר מכן רבה של העיר פולוצק.
לאחר נישואיו מונה לרבה עיר הולדתו אולע, מאוחר יותר עזב את אולע והתיישב בדרהיבין, שם עמד בראשות ישיבה. לאחר מכן מונה לרבה של פלוצק, שם גם עמד בראשות ישיבה. בישיבתו בפלוצק למד תלמידו המובהק רבי שניאור זלמן פרדקין, ה'תורת חסד'.
בשנת ה'תר"ז, בהסכמת רבו הצמח צדק מליובאוויטש עלה לארץ ישראל, התיישב בירושלים, ברחוב חב"ד שבעיר העתיקה.
בירושלים התקבצו סביבו חסידים שהתפללו בביתו בנוסח החסידים. בשנת תרט"ו נסע לליובאוויטש לרבו הצמח צדק, זו היתה הפעם היחידה שיצא מהארץ לאחר שעלה אליה. בנסיעה זו הורה לו הצמח צדק להקים את בית כנסת לחסידי חב"ד בירושלים, ואכן בחזרתו לארץ הקים את בית כנסת חב"ד בעיר העתיקה.
באותה תקופה ניסו המשכילים ובראשם הרפורמי פיליפזון להתערב בחיי הדת של בני היישוב הישן, באמצעות הטבות, כמו חלוקות כספים לעניי העיר, הקמת בית חולים, הקמת בית ספר לנערים ונערות תחת השפעתם. גדולי הרבנים ובראשם רבי אליהו יוסף נלחמו בהם והחרימו אותם.
עמד בראש עדת חסידי חב"ד בארץ ישראל[3], והיה ממייסדי הישוב החב"די בחברון, שם גם הקים ישיבה ומסר בה שיעורים אחת לתקופה. בישיבה זו למד בין היתר רבי ישעיה אורנשטיין.
היה מיודד עם רבי מאיר אוירבך; רבי ישעיה ברדקי; רבי יוסף זונדל סלנט; רבי משה יהושע לייב מקוטנא; רבי נחום לעווי משאדיק ורבי רפאל ידידיה אבועלפיה. נודע בגאונתו, קדושתו, וקנאותו.
נפטר בי"ב בתמוז ה'תרכ"ה (1865) בגיל שישים ונקבר בהר הזיתים שבירושלים.
כתביו
- אוהלי יוסף, דיני קידוש השם ועוד, ירושלים ה'תרכ"ח, ע"י משפחתו בנדבת משה מונטיפיורי.
- אוהלי יוסף על הש"ס, ירושלים ה'תרט"ז.
בשנת ה'תשט"ז הוציא פרופסור יוסף יואל ריבלין את כתביו של הרב ריבלין מחדש, בהוראת ובברכת הרבי מליובאוויטש.[4]
משפחתו
לקריאה נוספת
- בית רבי חלק ב' פרק ח'.
- מבוא ל"הערות לשולחן ערוך אדמו"ר הזקן הלכות פסח" (ה'תשל"ו) עמ' 5 הערה 9.
- ספר השיחות ה'תש"א עמ' 111.
- הגה"ק רבי אליהו יוסף ריבלין זצוק"ל, עיתון העדה, ירושלים, תשס"ה, עמ' יב, באתר אוצר החכמה.
הערות שוליים
- ^ אג"ק א ע' שיז, ט ע' רכב
- ^ 2.0 2.1 2.2 פרטיו של הרב ריבלין
- ^ הזכרון, א, עמ' 3
- ^ מאמציו של הרבי מליובאוויטש להוצאת כתביו של הרב ריבלין