משאל העם בטורקיה (2017)

טורקיה

ערך זה הוא חלק מסדרת ממשל ופוליטיקה של טורקיה

חוקה היסטוריה • חילוניות חקיקה האספה הלאומית הגדולה יושב ראש: מוסטפא שנטוף מנהיג האופוזיציה כמאל קלצ'דרולו מנהל נשיא (רשימה) רג'פ טאיפ ארדואן ראש ממשלה (רשימה) בוטל ממשלה ממשלה נוכחית (ה-66) המועצה לביטחון לאומי מושלים מערכת המשפט בית המשפט לחוקה מועצת המדינה בית המשפט לערעורים בית המשפט לביקורת חלוקה מנהלית בחירות מועצת הבחירות העליונה בחירות אחרונות נשיאות 2000 • 2007 • 2014 • 2018 כלליות יוני 2015 • נובמבר 2015 • 2018 מוניציפליות 2009 • 2014 • 2019 משאלי עם 2007 • 2010 • 2017 מפלגות פוליטיות יחסי החוץ יחסי טורקיה–ישראל האיחוד האירופי המשרד לענייני האיחוד האירופי השר לענייני האיחוד האירופי ראו גם כלכלה היסטוריה היסטוריה של הרפובליקה הכוחות המזוינים

משאל העם בטורקיה הוא משאל עם שנערך ב-16 באפריל 2017 בטורקיה, ובו נשאלו התושבים האם לאשר או לדחות שמונה עשרה הצעות לתיקונים בחוקת טורקיה, אשר גובשו על ידי מפלגת הצדק והפיתוח בהנהגת רג'פ טאיפ ארדואן ומפלגת התנועה הלאומית.

התיקונים העיקריים נועדו לבטל את תפקיד ראש ממשלת טורקיה, להחליף את המשטר הפרלמנטרי במשטר נשיאותי ולהגדיל את מספר חברי הפרלמנט הטורקי מ-550 ל-600. אלה אושרו ברוב דחוק.

עיקרי ההצעות

1. סעיף 9 לחוקה: בתי המשפט מחויבים להכריע ללא משוא פנים.
2. סעיף 75 לחוקה: מספר חברי הפרלמנט עולה מ-550 ל-600.
3. סעיף 76 לחוקה: הגיל המינימלי להתמודדות בבחירות לפרלמנט יורד מ-25 ל-18, דרישת השירות הצבאי (כתנאי להתמודדות) מבוטלת, ואנשים עם קשר לצבא לא מורשים להתמודד.
4. סעיף 77 לחוקה: תקופת הכהונה של הפרלמנט עולה מארבע לחמש שנים. הבחירות לפרלמנט תיערכנה אחת לחמש שנים ביחד עם הבחירות לנשיאות. בהיעדר רוב פשוט לאחד המועמדים בבחירות לנשיאות יתקיים סיבוב שני.
5. סעיפים 87 ו-89 לחוקה:
   1. סעיף 87: תפקידי הפרלמנט הם לחוקק, לשנות ולבטל חוקים; לקבל הסכמים בינלאומיים; לדון, להגדיל ולהקטין את תקציב המדינה; למנות שבעה חברים בבית הדין המשמעתי של השופטים והתובעים; ולהפעיל סמכויות אחרות המנויות בחוקה.
   2. סעיף 89 לחוקה: על מנת להתגבר על וטו נשיאותי, הפרלמנט נדרש לאשר את אותה הצעת החוק עליה הוטל הווטו ברוב מוחלט (של 301 חברים).
6. סעיף 98 לחוקה: קובע מנגנון לביקורת של הפרלמנט על הקבינט וסגן הנשיא ומחייב את סגן הנשיא להשיב לשאלות בכתב בתוך 15 ימים.
7. סעיף 101 לחוקה: לצורך הצגת מועמדות לנשיאות, אדם נדרש להשיג תמיכה של מפלגה אחת לפחות שזכתה ב-5% מקולות הבוחרים ו-100,000 קולות לפחות בבחירות האחרונות. מועמד לנשיאות לא יידרש עוד לבטל את חברותו במפלגה.
8. סעיף 104 לחוקה: הנשיא הוא ראש המדינה וראש הממשלה עם סמכות בלעדית למנות ולפטר סגן נשיא ושרים. הנשיא רשאי להוציא צווים ביצועיים, אבל אם נחקק חוק של הפרלמנט בעניין שלגביו ניתן צו נשיאותי – הצו בטל.
9. סעיף 105: הפרלמנט רשאי לפתוח בחקירה פרלמנטרית של הנשיא על פי החלטה ברוב מוחלט (של 301 חברים). בתום החקירה יכול הפרלמנט בהצבעה חשאית וברוב של שני שלישים מהחברים (400) להחליט על העמדת הנשיא לדין.
10. סעיף 106: הנשיא יכול למנות סגן נשיא אחד או יותר. אם תפקיד הנשיא מתפנה, יש לקיים בחירות חדשות בתוך 45 ימים. אם הבחירות הקרובות לפרלמנט אמורות להיערך בתוך פחות משנה, הן תיערכנה ביחד עם הבחירות המוקדמות לנשיאות. אם הבחירות לפרלמנט אמורות להיערך בתוך יותר משנה, הנשיא הנבחר יכהן רק עד לבחירות הקרובות לפרלמנט, אך זמן כהונה זה לא יבוא במניין שתי הכהונות שנשיא רשאי לכהן. הפרלמנט יכול לפתוח בחקירה גם נגד סגני נשיא ברוב של 360 חברים, ולהעמידם לדין על פי החלטה ברוב של 400.
11. סעיף 116 לחוקה: הנשיא ושלוש חמישיות מחברי הפרלמנט (360) רשאים להחליט על בחירות נוספות.
12. סעיף 119 לחוקה: סמכות הנשיא להכריז על מצב חירום כפופה לאישור הפרלמנט. הפרלמנט רשאי להאריך, לקצר או לבטל מצב חירום. מצב חירום ניתן להאריך ב-4 חודשים לכל היותר בכל פעם, אך הגבלה זו אינה חלה בזמן מלחמה. כל צו נשיאותי במצב חירום יצריך אישור הפרלמנט.
13. סעיפים 125, 142, 146:
    1. סעיף 125: פעולות הנשיא כפופות לביקורת שיפוטית.
    2. סעיף 142: בתי דין צבאיים מבוטלים, אלא אם הוקמו לצורך בירור פעולות של חיילים בזמן מלחמה.
    3. סעיף 146: הנשיא ימנה 12 שופטים לבית המשפט לחוקה, והפרלמנט 3 (לפני התיקון הנשיא מינה 14 שופטים, אולם מכיוון ששניים מתוכם היו שופטים מבתי דין צבאיים ואלה מבוטלים נדרש תיקון למספר המינויים של הנשיא).
14. סעיף 159: מספר חברי בית הדין המשמעתי לשופטים ולתובעים יהיה 13 (במקום 22), ויהיו בו 2 מחלקות (במקום 3). הנשיא ממנה 4 חברים, האספה הכללית 7, וה-2 הנותרים הם שר המשפטים ותת מזכיר משרד המשפטים.
15. סעיף 161: עוסק באופן הצגת ואישור הצעת תקציב על ידי הנשיא.
16. העברת הסמכויות הביצועיות של הקבינט לנשיא (סעיפים שונים) והענקת סמכות לנשיא להכריז על מדינות במבנה שלטוני פדרלי (סעיף 123).
17. סעיף זמני 21: הבחירות הקרובות לנשיאות ולפרלמנט תיערכנה ב-3 בנובמבר 2019. הבחירות לבית הדין המשמעתי של השופטים והתובעים תיערכנה בתוך 30 ימים מאישור התיקונים. בתי הדין הצבאיים יבוטלו מיד עם קבלת התיקונים.
18. תיקונים 2, 4, ו-7 ייכנסו לתוקף לאחר הבחירות החדשות, ויתר התיקונים (זולת התיקון הזמני) ייכנסו לתוקף עם השבעת הנשיא הנבחר. הסעיף המבטל את חברותו של נשיא נבחר במפלגה בטל.

תוצאות המשאל

סקרי דעת קהל שפורסמו בחצי השנה שלפני המשאל הצביעו על תנודתיות, ללא הכרעה חד משמעית (ראו תרשים להלן).

תוצאות סקרים שנערכו בטורקיה בין אוקטובר 2016 לאפריל 2017

בסופו של דבר התקבלו הצעות התיקון ברוב של 51.41% (מול 48.59% מתנגדים). בעקבות התוצאה הצמודה הודיעה מפלגת העם הרפובליקאית כי תדרוש לספור מחדש עד 37% מהקולות בשל "מעשים בלתי חוקיים" שנעשו לטענתה כדי לסייע לתומכי התיקונים לנצח. גם מפלגת העמים הדמוקרטית הודיעה כי תערער לוועדת הבחירות המרכזית על אי-סדרים לכאורה בהליך.

משאל העם לאישור 18 תיקונים לחוקת טורקיה (2017)

אפשרות בחירה		הצבעות	אחוזים
	כן	25,156,860	51.41%
	לא	23,777,014	48.59%
קולות תקפים		48,933,874	98.26%
קולות פסולים או פתקים לבנים		865,046	1.74%
סך הקולות		49,798,920	85.32%
בעלי זכות הצבעה		58,366,647	100%
מפה:      כן (Evet)      לא (Hayır)		שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת:
מקור:

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא משאל העם בטורקיה בוויקישיתוף

• סוכנויות הידיעות, ספירת הקולות בטורקיה: יתרון לתומכי ארדואן, באתר ynet, 16 באפריל 2017

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

23195421משאל העם בטורקיה (2017)