משאל
מִשְׁאָל הייתה עיר כנענית, שנכבשה בתקופת ההתנחלות ונמסרה לנחלת שבט אָשֵׁר, על פי המסופר בספר יהושע:[1]
”וַיֵּצֵא הַגּוֹרָל הַחֲמִישִׁי לְמַטֵּה בְנֵי אָשֵׁר לְמִשְׁפְּחוֹתָם: ... וְאַלַמֶּלֶךְ וְעַמְעָד וּמִשְׁאָל וּפָגַע בְּכַרְמֶל הַיָּמָּה וּבְשִׁיחוֹר לִבְנָת”.
מִשְׁאָל נכללה גם ברשימת ערי הלויים, שנמסרו לבני גֵרְשׁוֹן מידי בני אָשֵׁר[2].
אזכור בתעודות מצריות
מִשְׁאָל נזכרת במספר כתבים מצרים קדומים. כך היא נזכרת בשם ""משאאא" בכתבי המארות[3], בשם "משאר" ברשימת ערי הארץ של פרעה תחותמס השלישי, וגם ברשימה מימי פרעה אמנחותפ השני ובה שמות ערים בארץ שקיבלו אספקת תבואה ובירה לשליחי המלך[4]. בכל המקרים הללו נזכרה מִשְׁאָל יחד עם אַכְשָׁף, גם היא עיר בנחלת אָשֵׁר המזוהה בדרך כלל עם תֵּל כִּיסוֹן שבאזור עמק עכו.
זיהוי האתר
ברשימת ערי אָשֵׁר, מִשְׁאָל נזכרת בתיאור הגבול הדרומי של הנחלה יחד עם ערים נוספות שזוהו באזור דרום עמק עכו, כשאחריה נאמר שהגבול הגיע עד הים באזור הכרמל (ראו בציטוט למעלה). האתר המדויק של העיר לא זוהה, והוצעו כמה תלים באזור זה שבהם נמצאו ממצאים מתקופת המקרא. הזיהוי המקובל יותר הוא עם תל-נחל\א-נַּחְל[5][6], הנמצא כיום באזור התעשייה של מפרץ חיפה. תל נחל הוא תל עגול קטן (בקוטר של כ-80–100 מטר), ונמצאו בו חרסים מהתקופה הכנענית (ברונזה), הישראלית (ברזל) והפרסית, וגם מתקופות מאוחרות יותר כולל מהתקופות הביזנטית, הערבית, הצלבנית, הממלוכית והעות'מאנית[7].
הערות שוליים
- ^ ספר יהושע, פרק י"ט, פסוק כ"ו.
- ^ ספר יהושע, פרק כ"א, פסוק ל'.
- ^ אנציקלופדיה מקראית - אוצר הידיעות של המקרא ותקופתו, הוצאת מוסד ביאליק, הערך על מִשְׁאָל, כרך ה', עמ' 481
- ^ יוחנן אהרוני, ארץ ישראל בתקופת המקרא: גאוגרפיה היסטורית, הוצאת יד בן-צבי, 1987, עמ' 135-130
- ^ עולם התנ"ך, ספר יהושע, מאת גרשון גליל ויאיר זקוביץ. "דברי הימים" הוצאה לאור בע"מ, 1999, עמ' 185.
- ^ אנציקלופדיה מקראית - אוצר הידיעות של המקרא ותקופתו, הוצאת מוסד ביאליק, הערך על מִשְׁאָל, כרך ה', עמ' 482
- ^ הערך על תל א-נחל מתוך אתר הסקר הארכאולוגי של ישראל
30993250משאל