מר עוקבא (גאונים)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מר עוקבא היה ריש גלותא בבגדאד במחצית הראשונה של המאה ה-10; ריש גלותא השני שמת בגלות.

כאשר נמנה כהן צדק השני כגאון של פומבדיתא, פרצה מחלוקת בינו לבין מר עוקבא לגבי רווחים שהגיעו מח'וראסאן. חבריו של כהן צדק השני הצילחו ללחוץ על הח'ליפה אל-מקתדר להדיח את מר עוקבא. זמן קצר לאחר מכן, בשנת 917, מר עוקבא עזב את בגדאד ללכת לקרסימין, אבל כאשר הח'ליפה הלך בחודשי הקיץ לארמונו בספרן, מר עוקבא הגה תוכנית למצוא חן בעיני הח'ליפה, על ידי פגישה יומית עם מזכירו של הח'ליפה שכללה קריאת שירים יפים. הדבר מצא חן בעיני מזכירו של הח'ליפה והוא רשם את השירים והראה אותם לאדונו, שגם בעיניו מצאו השירים חן הוא הזמין את מר עוקבא לפגישה ושאל אותו אם הוא רוצה לבקש משהו. מר עוקבא ביקש לחזור להיות ראש הגולה. הח'ליפה הגשים משאלה זו, ומר עוקבא חזר לבגדאד כראש הגולה. עם זאת, כהן צדק השני וחבריו הצליחו בשנית להביא לידי הדחתו וגירושו, והוא נסע לאפריקה, ונתקבל בקירואן כצאצא בית המלוכה. בבית הכנסת נבנתה מעין בימה עבורו ליד ארון הקודש, והוא תמיד היה עולה לעלייה השלישית, כשהביאו לפניו את ספר התורה.[1]

ראו גם

הערות שוליים

  1. ^ מר עוקבא באנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

29212481מר עוקבא (גאונים)