מרים מארקל-מוזסזון
מרים מארקֶל-מוזסזון (בכתיב יידי: מארקעל-מאזעסזאהן; Miriam Markel-Mosessohn; 1841, וילקובישק, ליטא - 1920, גרייבו, פולין) הייתה סופרת, מתרגמת ועיתונאית יהודיה ילידת רוסיה. מוזסזון תרגמה וכתבה בשפה העברית, ונחשבת לאחת הסופרות העבריות הראשונות ולראשונה שפרסמה פרוזה עברית.[1]
ביוגרפיה
מוזסזון נולדה כמרים ויֶיז'בולובסקה (Wierzbolowska) בשנת 1841 בווילקובישק שבליטא (אז בתחום המושב היהודי של האימפריה הרוסית), ובגיל שלוש עשרה עברה עם הוריה, שמעון וחיה, לסובאלק. היו לה שני אחים (יוסף ושמואל) ואחות (דבורה). אביה היה סוחר מכובד ואיש משכיל שעודד את לימודיה בעברית ולקח לה מורה סופר שלימד אותה לשון וספרות בעברית, גרמנית וצרפתית. היא תרגמה רומנים מגרמנית לעברית; ניסיונה הראשון היה בתרגום הרומן Der Flüchtling aus Jerusalem ("הפליט מירושלים") מאת אויגן ריספרט (שם העט של יצחק אשר פרנקולם).
בשנת 1863 נישאה לאנשל מארקל-מוזסזון, ובני הזוג עברו להתגורר בעיר קובנה. בעלה, שהיה אף הוא משכיל, תמך בלימודיה וכתיבתה, אולם בעיות משפחתיות וכספיות אילצו את עזיבתם לווינה, שם נשארו עד לפרוץ מלחמת העולם הראשונה. כל אלה מנעו ממנה מלהתמסר לחלוטין לעבודת התרגום, על אף שהצליחה לפרסם ספר נוסף: "היהודים באנגליה, או: היהודים ונוסעי הצלב במלוך ריצ'רד לב הארי" (ורשה 1869), שהוא תרגום בעברית רהוטה לספרו של פרנקולם Die Juden und die Kreuzfahrer ("היהודים והצליינים").
למוזסזון הייתה השפעה רבה על תנועת המשכילים של זמנה. בעיקר על יהודה לייב גורדון, שעִמו הייתה לה ידידות אמיצה ונאמנה. הוא אף הקדיש לה את שירו הנודע "קוצו של יוד"[2] ובמכתביהם מתגלית נפשו העדינה ויחסו הרך והאצילי כלפי נשים. הוא נהג לכנותה בלשון חיבה "ידידתנו מרים" ועל אף שנפגשו רק פעם אחת היה ביניהם קשר אינטלקטואלי חזק.
מוזסזון התכתבה עם גדולי המשכילים, בהם אברהם מאפו ושלום עליכם. במכתביה היא חושפת את רגשותיה בעברית מקראית משובצת במטבעות לשון, תוך התייחסות להיותה אישה בעולם ספרותי הנשלט על ידי גברים.
מוזסזון תרגמה את "הפעמון השמאלי" (Die linke Glocke) מאת בנימין זאב תאודור הרצל בשנת 1903, אולם התרגום לא פורסם בימי חיה, וראה אור לראשונה ב-2018, בכתב העת 'דחק'.
אחיינה היה המשורר והמתרגם הציוני עמנואל אולסבנגר.
בשנת 2004 יצא ספר העוסק באיגרות שנשלחו בין מוזסזון ליהודה לייב גורדון. לגרסה נוספו הערותיו של הפרופסור לספרות וחתן פרס ישראל, שמואל ורסס, שכשנשאל בראיון על חשיבותה של מוזסזון השיב:
לפניה לא היו סופרות עבריות בפרוזה. העברית שלה הייתה יוצאת מהכלל, הייתה מבוססת על פסוקי תנ"ך שהיא העניקה להם משמעות אינדיבידואלית משלה... בתקופה שלה לא היו עוד סופרות בשפה העברית. נשים כותבות אחרות מתחילות להופיע רק משנות השמונים של המאה ה-19. היא תרגמה את הספר בשנות השישים של המאה ה-19 וזה היה חידוש מופלג שאישה כותבת, וחלפו עשרות שנים עד שהופיעו סופרות נוספות בשפה העברית.
ארכיונה מופקד בספרייה הלאומית בירושלים.[3]
לקריאה נוספת
- ידידתו של המשורר/ איגרות מרים מארקל מוזסזון אל יהודה לייב גורדון (יל"ג); ההדיר מכתב היד והוסיף מבוא והערות: שמואל ורסס, ירושלים: מוסד ביאליק, תשס"ד 2004.
- טובה כהן, '"אז גדלה מבוכת הרב כי אישה ניצחתהו": אסכולת המגדר וספרות ההשכלה', בתוך: שמואל פיינר וישראל ברטל (עורכים), ההשכלה לגווניה: עיונים חדשים בתולדות ההשכלה ובספרותה, ירושלים: הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, תשס"ה, עמ' 225–235.
- * טובה כהן, 'משכילות ולמדניות: שורשיה של כתיבת נשים מודרנית בעברית', מסכת, 5 (2006), 27–43.
- חמוטל צמיר, 'בין רחל (מורפורגו) לרחל (בלובשטיין): לידתו של סובייקט נשי כותב עברית בחיק הפרדוקסים של הלאומיות', בקורת ופרשנות: כתב-עת למחקר ספרות עם-ישראל, 43 (תש"ע, 2010), 101–156.
- בנימין זאב הרצל – הפעמון השמאלי (מגרמנית: מרים מארקל-מוזסזון), דחק - כתב עת לספרות טובה, כרך ט', 2018.
- מרים מארקל-מוזסזון – מעשה דוד זייגער מאכער, דחק - כתב עת לספרות טובה, כרך ט', 2018.
קישורים חיצוניים
- רשימת הפרסומים של מרים מארקל-מוזסזון, בקטלוג הספרייה הלאומית
- הרמן רוזנטל, א.ס. וולדססטין, "מרים מארקל-מוזסזון", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- מרים מארקל-מוזסזון, באנציקלופדיה לנשים יהודיות (באנגלית)
- מרים מארקל-מוזסזון, בספרייה היהודית המקוונת (באנגלית)
- אלי אשד, סופרת עבריה מי ידע חייך?, באתר קולמוסנט
- The Making of a Maskilah, בתוך "To Reveal Our Hearts": Jewish Women Writers in Tsarist Russia", עמ' 13-49
הערות שוליים
- ^ לפי שמואל ורסס, מתוך ידידתו של המשורר/ איגרות מרים מארקל מוזסזון אל יהודה לייב גורדון (יל"ג).
- ^ Stanley Nas, “Kotso shel Yud” (“The Tip of the Yud”), CCAR Journal: A Reform Jewish Quarterly, Summer 2006, pp. 107-111, באתר ההיברו יוניון קולג' (באנגלית).
- ^ ארכיון מרים מרקל מוזסון באתר הספרייה הלאומית.
30001505מרים מארקל-מוזסזון