מריה תרזה רואיס
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מדען ריקה. מריה תרזה רואיס (בספרדית:María Teresa Ruiz ; נולדה ב-24 בספטמבר 1946) היא אסטרונומית, שמוצאה בצ'ילה, המתמחה בחקר כוכבים ננסיים (מגוון רחב של כוכבים קטנים יחסית-בעלי מסות נמוכות). במהלך מחקרה היא גילתה סופרנובה בזמן התפוצצות ואף שתי ערפיליות פלניטריות.
התגלית, שבזכותה התפרסמה, היא של מערכת של שני ננסים חומים (עצמים שמימיים, הנמצאים במעין מצב ביניים בין כוכב לכוכב לכת) הנמצאים בקבוצת הכוכבים "נחש מים" הנמצאת במרחק של כ-61 שנות אור מכדור הארץ, למערכת זו היא נתנה את השם KALU. רואיס היא האישה הראשונה שקיבלה את הפרס הלאומי של צ'ילה למדעים מדויקים (בשנת 1997). ובנוסף הייתה גם האישה הראשונה בהיסטוריה שסיימה דוקטורט באסטרופיזיקה באוניברסיטת פרינסטון.
כיום היא מתגוררת בצ'ילה, מכהנת כמנהלת המרכז למצוינות באסטרופיזיקה וטכנולוגיות נלוות (CATA), כנשיאת האקדמיה הצ'יליאנית למדעים ובנוסף היא גם פרופסור במחלקה לאסטרונומיה בפקולטה לפיזיקה ומתמטיקה באוניברסיטת צ'ילה.[1]
קורות חיים
רואיס נולדה ב-24 בספטמבר 1946 בסנטיאגו, צ'ילה. היא הבכורה מבין שלוש בנות. אביה היה רואה חשבון ואמה עקרת בית. נישאה לפרננדו לונד, פרופסור ומדען צ'יליאני, ובספטמבר 1980 נולד להם בן בשם קמילו. שכיום הוא מהנדס אזרחי תעשייתי.[1] [2]
לאחר סיום לימודיה בבית הספר, החליטה רואיס ללמוד הנדסה אזרחית כימית באוניברסיטת צ'ילה. בסוף השנה השנייה ללימודים התקבלה להתמחות קיץ במצפה הכוכבים האמריקאי, סרו טולולו שבצפון צ'ילה. שם, בפברואר 1968, החליטה ללמוד אסטרונומיה, החלטה שלימים תתווה את דרכה המקצועית. רואיס הייתה האישה הראשונה שסיימה בהצלחה לימודי אסטרונומיה באוניברסיטת צ'ילה (בשנת 1971). ב-1973 סיימה לימודי אסטרופיזיקה באוניברסיטת פרינסטון שם השלימה תואר שני, ובשנת 1975 השלימה את הדוקטורט באסטרופיזיקה באוניברסיטת פרינסטון.[1][3]
בשנת 1976 עבדה כחוקרת מסייעת במצפה האסטרונומי בטריאסטה שבאיטליה ושם למדה לפוסט-דוקטורט. בשנים 1977–1978 הייתה אסטרונומית אורחת במכון לאסטרונומיה של האוניברסיטה האוטונומית הלאומית במקסיקו (UNAM). בשנת 1978 הייתה מדענית אורחת במכון גודרד לחקר החלל (GISS) בנאס"א בניו יורק, ארצות הברית. לאחר חזרתה לצ'ילה ב-1979, לימדה במשך עשר שנים במחלקה לאסטרונומיה באוניברסיטת צ'ילה וב-1987 מונתה כבר לפרופסור מן המניין. משנת 1992 היא חברה במועצה של איגוד האוניברסיטאות למחקר (AURA) כמייצגת של אוניברסיטת צ'ילה.
בשנת 1993 הייתה חברה בוועדת הביקורת של המחלקה לאסטרונומיה באוניברסיטת סאו פאולו, ברזיל. בשנת 1996 מונתה על ידי ממשלת צ'ילה לסגנית נשיא ועדת המשתמשים במצפה האירופי הדרומי. בין השנים 2001–2005 הייתה המנהלת של המחלקה לאסטרונומיה של אוניברסיטת צ'ילה. בשנת 2015 היא נבחרה לנשיאת האקדמיה הצ'יליאנית למדעים עד 2018. בנוסף להיותה האישה הראשונה שמילאה תפקיד זה, היא נבחרה פה אחד על ידי 18 החברים הנוכחים, דבר שמעולם לא קרה לפני כן.
מחקריה - גילוי KELU-1
בשנת 1987 החליטה רואיס לצאת לחיפוש ארוך אחר ננסים לבנים (כוכבים אשר מיצו את רוב או את כל הדלק הגרעיני שלהם וקרסו לגודל קטן מאוד), הנחשבים מעניינים במיוחד כיוון שככל הנראה הם מייצגים את נקודת הסיום העתידית של אבולוציית השמש שלנו בעוד כמה מיליארדי שנים מהיום. בשביל פרויקט זה היא השיגה תמונות שטח גדולות בעזרת טלסקופ החלל (La Silla 1-m ESO Schmidt).כאשר השוותה תמונות מאותו שדה שמיים שהושגו במרווחי זמן של מספר שנים, היא גילתה, בין מאות אלפי התמונות, כמה כוכבים בעלי אור עמום שהתנוחות שלהם השתנו במהלך השנים. שינוי התנוחה העיד על כך שהעצמים שנצפו קרובים. בפרויקט זה התגלו ארבעה ננסים לבנים חדשים. ואז בבדיקת לוחות עם מרווח זמן של 11 שנים, היא גילתה עצם עמום מאוד בקבוצת הכוכבים נחש מים. על מנת לבסס את אופיו של העצם, היא השיגה את הסיווג הספקטרלי שלו. הסיווג שלו היה מסוג שלא נראה עד כה ולא דומה לסייוג של ננס לבן או כל סוג כוכב אחר שניתן לזיהוי בקלות. בעצם הזה זוהו ליתיום ומימן. וכאשר נמדד צבעו של העצם, נמצא כי הוא אדום מאוד ודי דומה לזה של אחד משני הננסים החומים הידועים במערכות כוכבים כפולים. נוכחות הליתיום חיזקה את ההשערה כי מדובר בננס חום (גוף תת-כוכבי שגדול מכוכב לכת וקטן מכוכב).[4]
לעצם זה קראה רואיס KELU-1. מקור השם "KELU" הוא בשפתם של אנשי מפוצ'ה (האוכלוסייה העתיקה בחלק הצפוני של צ'ילה) ומשמעותו "אדום" בהתייחס לצבע הכוכב.
זמן מה לאחר מכן, עמיתתה הבריטית סנדי לגט שלחה לה אימייל מהוואי, שם היא עבדה, וסיפרה לה שהיא הסתכלה על KELU עם ה-Kek telescope ובעזרת טכנולוגיית קרני לייזר חדשה, וכך התברר ש-KELU היא מערכת של שני ננסים חומים שקרובים מאוד זה לזה שרואיס ראתה כאחד. כ-10 שנים לאחר תחילת החיפושים, ב-15 במרץ 1997, היא גילתה לראשונה מערכת של שני ננסים חומים שצפים חופשי ולא סובבים סביב כוכב. מערכת זו ממוקמת בקבוצת הכוכבים נחש מים (Hydra) הנמצאת במרחק של כ-61 שנות אור מכדור הארץ. [5]
משנת 2002 ועד היום פירסמה רואיס 23 מאמרים ו-3 ספרים.[3]
ספרים
- "ילדי הכוכבים" (Hijos de las estrellas") (2007")
- "קולות היקום" ("Voces del Universo") (2009)
- "מצ'ילה שמיים זרועי כוכבים; קריאות מרתקות באסטרונומיה" (Desde Chile un cieloestrellado: lecturasparafascinarse con la astronomía) (2013)
פרסים:
- מלגת קרנגי- צ'ילה (1971–1975)
- קתדרת הנשיא למדעים (1996)
- מדליית הקנצלר, מטעם אוניברסיטת צ'ילה (1996)
- מדליית רקטור, מטעם אוניברסיטת צ'ילה (1997)
- הפרס הלאומי של צ'ילה למדעים מדויקים(1997)
- מדליית הקנצלר, מטעם אוניברסיטת צ'ילה(1998)
- פרס אמנדה לברקה, מטעם אוניברסיטת צ'ילה (2000)
- מלגת גוגנהיים למדעי הטבע, אמריקה הלטינית והאיים הקאריביים(2001)
- הפרס הלאומי למדע, צ'ילה (2007)
- פרס לוריאל-אונסק"ו לקידום נשים במדע- L'Oréal-UNESCO For Women in Science Award for Laureates - (2017).[6][3]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 Gabriela Mistral, Biografía de María Teresa Ruiz, MUJERES NOTABLES, 19.08.2018
- ^ Women In Science - Episode 1 - Prof. Maria Teresa Ruiz, Laureate 2017 L'Oréal-UNESCO, יוטיוב
- ^ 3.0 3.1 3.2 María Teresa Ruiz, Center for Excellene in Astrophysics and Associated Technologies
- ^ A Faint and Lonely Brown Dwarf in the Solar Vicinity, European Southern Observatoy
- ^ Richard García, María Teresa Ruiz Chile (עמ' 68-80), Women Scientists in the Americas: their Inspiring Stories (באנגלית)
- ^ Chilean Astronomer María Teresa Ruiz receives the L’Oréal-UNESCO For Women in Science Award, chile- ASTRONOMY, SCIENCE AND TECHNOLOGY, WORLD REVIEWS ON CHILE NEWS, 23.3.2017 (באנגלית ספרדית)
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים במכלול שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "מריה תרזה רואיס".
26939698מריה תרזה רואיס