מריה סופיה, נסיכת בוואריה

מריה סופיה, נסיכת בוואריה
Marie Sophie in Bayern
לידה	4 באוקטובר 1841; טירת פוסנהופן, ממלכת בוואריה
פטירה	19 בינואר 1925 (בגיל 83); מינכן, רפובליקת וויימאר
שם מלא	מריה סופיה אמליה
מדינה	ממלכת שתי הסיציליות
בן זוג	פרנצ'סקו השני, מלך שתי הסיציליות
שושלת בית ויטלסבאך
אב	מקסימיליאן יוזף, דוכס בבוואריה
אם	לודוביקה, נסיכת בוואריה
צאצאים	מריה כריסטינה, נסיכת בורבון-שתי הסיצליות

מריה סופיה אמליה, נסיכת בוואריה (בגרמנית: Marie Sophie Amalie in Bayern; 4 באוקטובר 1841 - 19 בינואר 1925) הייתה אשתו של פרנצ'סקו השני, מלך שתי הסיציליות.

ביוגרפיה

מריה סופיה נולדה ב-4 באוקטובר 1841 למקסימיליאן יוזף, דוכס בבוואריה וללודוביקה, נסיכת בוואריה. סבה היה מקסימיליאן הראשון יוזף, מלך בוואריה. היא חוותה ילדות מאושרת בטירת פוסנהופן. אחותה הגדולה סיסי נישאה לפרנץ יוזף הראשון, קיסר אוסטריה. בחורף 1857, היא התארסה עם פרנצ'סקו השני, נסיך נאפולי, בנם של פרננדו השני, מלך שתי הסיציליות ומריה כריסטינה, נסיכת סבויה. הנישואים היו פוליטיים, ומטרתם הייתה לקשור את פרננדו לגיסה של מריה סופיה, פרנץ יוזף קיסר אוסטריה. עם זאת, מריה סופיה נאלצה לעבור טיפולים רפואיים וללמוד איטלקית, כך שרק ב-1859 יכלה להיענות להצעה. פרנצ'סקו נישא לה באמצעות שליח, ואחותה, הקיסרית סיסי, ליוותה אותה אל הפגישה הראשונה שלה עם בעלה החדש.

באותה שנה, מת פרננדו השני, מלך שתי הסיצליות, ופרנצ'סקו בעלה עלה לשלטון במקומו. זמן קצר לאחר שלטונו, נחתו "החולצות האדומות" של ג'וזפה גריבלדי בסיציליה, ועד מהרה כבשו את כולה. פרנצ'סקו ומריה סופיה, התבצרו בעיר הבירה של ממלכתם, נאפולי, אולם עד מהרה פלש גריבלדי גם אל חצי האי האפניני, והם נאלצו לנטוש את נאפולי. באוקטובר 1860 הובס צבאם בקרב וולטורנו, והם נמלטו עם חייליהם המובחרים אל מצודת גיאטה - 80 ק"מ מנאפולי. בהמשך אותו החודש, נכנע גריבלדי בפני צבאו של ויטוריו אמנואלה השני, מלך סרדיניה, אשר מעתה ניהל את המצור על גיאטה. המצור נמשך שלושה חודשים, ופרנצ'סקו ומריה סופיה פנו לשליטים רבים בבקשת עזרה, אולם לשווא. במהלך המצור, כונתה מריה סופיה בעולם "המלכה הלוחמת", כיוון שעמדה לצד חייליה בחזית, עודדה אותם, טיפלה בעצמה בפצועים, חלקה עמם את מזונה, ובעצמה התגרתה בתוקפים.

כעבור שלושה חודשי מצור, משלא הגיעה כל תמיכה חיצונית, נכנע פרנצ'סקו, והוא ומריה סופיה יצאו לגלות ברומא, מדינת האפיפיור. הם הקימו ממשלה גולה אשר זכתה להכרת מרבית מעצמות אירופה. גם בחייה האישיים של מריה סופיה לא חל שיפור, בשל מחלת בעלה שסבל מפימוזיס. בשל כך, התיידדה מריה סופיה ברומא עם קצין ממשמר האפיפיור בשם ארמאנד דה לואיס, ממנו נכנסה להריון. היא נמלטה לטירת משפחתה, פוסנהופן, שם ילדה בסתר בת ב-24 בנובמבר 1862. בני משפחתה החליטו שכדי למנוע שערוריות, הילדה תועבר מיד למשפחתו של לואיס, ומריה סופיה נאלצה להבטיח שלעולם לא תראה אותה. בהמשך חייה היא סבלה מדיכאון, אשר ככל הנראה נבע מאירוע זה. כעבור שנה עבר בעלה טיפולים שאיפשרו לו לחיות חיים תקינים, והיחסים ביניהם השתפרו. ב-24 בדצמבר 1869, לאחר עשר שנות נישואים, ילדה מריה סופיה בת נוספת, הפעם מבעלה. הילדה נולדה ביום הולדתה של אחותה, הקיסרית סיסי, אשר שימשה כסנדקית שלה. עם זאת, הילדה, שנקראה מריה כריסטינה, חיה רק שלושה חודשים ונפטרה. למריה סופיה לא היו עוד ילדים.

ב-1870 נכבשה רומא בידי כוחותיו של ויטוריו אמנואלה, אשר הכתיר את עצמו כ"מלך איטליה". מריה סופיה ופרנצ'סקו נמלטו ממנה לבוואריה, ובשנת 1894 נפטר פרנצ'סקו. מריה סופיה נדדה בין מינכן לפריז, והנהיגה את הממשלה הגולה של ממלכת שתי הסיציליות. היא התנגדה באופן פעיל למדינת הלאום האיטלקית, ונטען שהייתה מעורבת בהתנקשות באומברטו הראשון, מלך איטליה ב-1900. היא גם תמכה במעצמות המרכז במהלך מלחמת העולם הראשונה, ככל הנראה מתוך תקווה שהן יקרעו שטחים מאיטליה וישקמו את ממלכת שתי הסיציליות. למרות זאת, תדמיתה הייתה חיובית מאוד. גבריאלה ד'אנונציו כינה אותה "נשר בווארי קטן", ומרסל פרוסט כינה אותה "מלכת החיילים על סוללות גאטה". היא ואחותה סיסי, נחשבו לשתים מהנשים היפות ביותר בדורן. היא נפטרה במינכן ב-19 בינואר 1925, בגיל 83.