מרטין B-26 מראודר

מרטין B-26 מראודר
Martin B-26 Marauder
	B-26B של חילות האוויר של צבא ארצות הברית
	B-26B של חילות האוויר של צבא ארצות הברית
מאפיינים כלליים
סוג	מפציץ בינוני
ארץ ייצור	ארצות הברית
יצרן	גלן ל. מרטין
טיסת בכורה	25 נובמבר 1940
תקופת שירות	1941–1947 (כ־6 שנים)
צוות	7
יחידות שיוצרו	5,288
משתמש ראשי	צבא ארצות הברית
משתמשים משניים	חיל האוויר המלכותי; חיל האוויר הדרום-אפריקאי
אורך	17.8 מטר; הערה: כל המידות בתיבה זו מתייחסות לדגם B-26G.
גובה	6.55 מטר
מוטת כנפיים	21.65 מטר
שטח כנפיים	61.1 מ²
משקל ריק	11,000 ק"ג
משקל טעון	17,000 ק"ג
מהירות שיוט	358 קמ"ש; הערה: כל המידות בתיבה זו מתייחסות לדגם B-26G.
מהירות מרבית	460 (בגובה 1,500 מטר)
סייג רום	6,400 מטר
עומס כנף	228 ק"ג/מ²
תותחים	הערה: מספר וסוג המקלעים משתנה בהתאם לדגם. מקלע מרכז־חרטום 7.62 מ"מ.; מקלע תחתית־חרטום 7.62 מ"מ.; 2 מקלעי 12.7 מ"מ בצריח־סובב על גב המטוס.; 4 מקלעי צד 12.7 מ"מ (2 בכל צד).; מקלע זנב 7.62 מ"מ.;
משקל מטע"ד	1,800 ק"ג פצצות מסוגים שונים.
	2 × מנוע רדיאלי פראט אנד וויטני R-2800-43,‏ 2,200–2,000 כ"ס כל אחד.
	2 × מנוע רדיאלי פראט אנד וויטני R-2800-43,‏ 2,200–2,000 כ"ס כל אחד.
תרשים

מרטין B-26 מראודר (באנגלית: Martin B-26 Marauder.‏ Marauder פירושו "משחר לטרף" או "משוטט") הוא מטוס הפצצה בינוני אמריקאי, דו מנועי, שנבנה ויוצר על ידי חברת גלן ל. מרטין משנת 1941 עד 1945. שימש לראשונה בזירת האוקיינוס השקט בתקופת מלחמת העולם השנייה, כבר בתחילת 1942. המטוס שימש גם בזירה המזרח תיכונית ובזירת מערב אירופה.

אחרי הכניסה לשירות ביחידות האוויריות של צבא ארצות הברית, זכה המטוס במהרה למוניטין של "יצרן־אלמנות" ("widowmaker") בשל שִׁעוּר התאונות הגבוה בדגמים המוקדמים, במהלך המראות ונחיתות. זאת בשל הצורך להטיס את המטוס במהירויות מדויקות כדי לבצע את אלה, במיוחד בעת גישה סופית אל המסלול טרם נחיתה, כשאחד המנועים לא פועל. המהירות הרגילה של 150 מייל לשעה (241 קמ"ש) בעת גישה סופית אל המסלול, הייתה מעוררת אימה לטייסים רבים, שהיו מורגלים במהירויות גישה איטיות יותר, וכשהאטו למהירויות שמתחת למה שצוין בספר ההדרכה והשימוש, הזדקר המטוס לעיתים קרובות והתרסק.^{[Eth 1]}

ה-B-26 הפך לכלי טיס בטוח יותר לאחר שצוותי הטיסה הוכשרו מחדש, ולאחר שבוצעו שינויים אווירודינמיים במטוס – הגדלת מוטת הכנפיים וזווית הפגיעה (אנ') כדי לאפשר יכולת המראה טובה יותר, וכן הגדלתם של המייצב האנכי והגה הכיוון.^{[Eth 2]} המטוס סיים את מלחמת העולם השנייה עם שיעור האבדות הנמוך ביותר מכל מפציץ אחר של צבא ארצות הברית.^{[Eth 3]}

בסך הכל יוצרו 5,288 מטוסים מסוג זה בין פברואר 1941 למרץ 1945, 522 מאלה הוטסו על ידי חיל האוויר המלכותי וחיל האוויר הדרום-אפריקאי. עד העת בה נוצר חיל האוויר של ארצות הברית כשירות צבאי עצמאי נפרד מצבא ארצות הברית, בשנת 1947, כל מטוסי ה"B-26 מראודר" כבר הוצאו מהשירות. לאחר שה"מראודר" הוצא משירות, קיבל הדאגלס A-26 אינוויידר את סימול הדגם "B-26", מצב שהוביל לבלבול בין שני כלי הטיס, עד שתוקן בשנת 1965.