דאגלס A-26 (B-26) אינוויידר
A-26 (B-26) Invader |
דאגלס A-26 אינוויידר של חילות האוויר של צבא ארצות הברית (שנת 1945) |
מאפיינים כלליים |
---|
סוג |
מפציץ קל ומטוס תקיפה |
---|
ארץ ייצור |
ארה"ב ארה"ב |
---|
יצרן |
דאגלס איירקראפט קומפני |
---|
טיסת בכורה |
10 ביולי 1942 |
---|
תקופת שירות |
יוני 1944 – 1969 (חיל האוויר של ארצות הברית) |
---|
צוות |
3 |
---|
יחידות שיוצרו |
2,503[1] |
---|
משתמש ראשי |
חילות האוויר של צבא ארצות הברית והחל משנת 1947
חיל האוויר של ארצות הברית |
---|
מחיר |
242,595 דולר אמריקאי (1942)[2] |
---|
ממדים
אורך |
15.24 מטר הערה: כל המידות בתיבה זו מתייחסות לדגם A-26B. |
---|
גובה |
5.67 מטר |
---|
מוטת כנפיים |
21.33 מטר |
---|
קוטר מדחף ראשי |
3.84 מטר במהירות קבועה (2 × מדחף תלת־כנפי "המילטון סטנדרט" (אנ') ) |
---|
שטח כנפיים |
50.167 מ² |
---|
משקל ריק |
10,147 ק"ג |
---|
משקל טעון |
12,519 ק"ג |
---|
משקל המראה מרבי |
15,876 ק"ג |
---|
|
ביצועים
מהירות שיוט |
428 קמ"ש (בגובה 1,500 מטר) הערה: כל המידות בתיבה זו מתייחסות לדגם A-26B. |
---|
מהירות מרבית |
578 קמ"ש (בגובה 5,100 מטר) |
---|
טווח טיסה מרבי |
2574.95 ק"מ - ללא מיכל דלק נוסף בתא הפצצות, בגובה 1,500 מטר, במהירות 332 קמ"ש. |
---|
סייג רום |
8,700 מטר |
---|
עומס כנף |
249 ק"ג/מ² |
---|
|
חימוש
תותחים |
הערה: מספר וסוג המקלעים משתנה בהתאם לדגם.
- 4 עד 8 מקלעי M2 בראונינג 12.7 מ"מ בחרטום־מוצק כלל־שימושי, או
2 מקלעי M2 בראונינג 12.7 מ"מ בחרטום־מטילן מפלקסיגלס.
- עד 8 מקלעי M2 בראונינג 12.7 מ"מ, מחוברים בזוגות בפודי תחתית־כנף, או
2 × 3 מקלעי M2 בראונינג 12.7 מ"מ בפאנל-כנף חיצוני.
- 2 מקלעי M2 בראונינג 12.7 מ"מ, נשלטים מרחוק, בצריח־סובב גב־מטוס.
- 2 מקלעי M2 בראונינג 12.7 מ"מ, נשלטים מרחוק, בצריח־סובב גחון.
|
---|
פצצות |
עד 2,721 ק"ג – 1,814 ק"ג בתא הפצצות הפנימי + 907 ק"ג על נקודות נשיאה חיצוניות. |
---|
רקטות |
עד 10 רקטות HVAR (אנ') 5 אינצ' (12.7 ס"מ), 5 מתחת לכל פאנל-כנף חיצוני. |
---|
|
|
תרשים |
---|
|
דאגלס A-26 אינוויידר (באנגלית: Douglas A-26 Invader, צוּיַּין גם בסימול B-26 בין 1948 ל-1965. Invader פירושו "פּוֹלֵשׁ" או "פּוֹשֵׁט") הוא מטוס תקיפה ומטוס הפצצה קל אמריקאי, דו מנועי, שנבנה ויוצר על ידי דאגלס איירקראפט קומפני, במהלך מלחמת העולם השנייה. ה"אינוויידר" ראה גם שירות מבצעי במהלך עימותים גדולים של המלחמה הקרה. מספר מטוסים מוגבל של חיל האוויר של ארצות הברית, שעברו שינויים רבים מאוד, שירתו בדרום מזרח אסיה במלחמת הודו סין הכלל אזורית, עד שנת 1969. היה זה מטוס מהיר בעל יכולת נשיאה של מטען פצצות גדול, וניתן היה להרכיב עליו מגוון רחב של מקלעים ליצירת כלי טיס אימתני לתקיפה קרקעית.[3]
סימול מחדש של המטוס, מ-A-26 ל-B-26 הוביל לבלבול בינו לבין המרטין B-26 מראודר, שטס לראשונה בנובמבר 1940, כ-20 חודשים לפני טיסת הבכורה של ה"דאגלס A-26".
על אף ששני סוגי המטוסים הוּנעוּ על ידי המנוע הרדיאלי רחב השימוש פראט אנד וויטני R-2800 Double Wasp, הם היו עיצובים שונים ונפרדים לגמרי – ה"מפציץ" של חברת מרטין, ה-B-26, החל את דרכו בשנת 1939, עם יותר מכפול מספר יחידות שיוצרו ממנו (קרוב ל-5,300) בהשוואה ל-A-26, אך עם זאת, כבר מיד לאחר סיום מלחמת העולם השנייה, נגרטו רוב מטוסי ה"מראודר", זאת בניגוד ל-A-26 שהמשיך לשרת במשך יותר משני עשורים נוספים.
דאגלס A-26 אינוויידר מדגם A-26B-35-DL של ה-
USAAF (סביב שנת 1945).
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
26731372דאגלס A-26 אינוויידר