מרטין קירשנר

מרטין קירשנר (בגרמנית: Martin Kirschner;‏ 28 באוקטובר 1879 - 30 באוגוסט 1942) היה מנתח גרמני. קירשנר תרם תרומות חשובות להתפתחות הכירורגיה הכללית והאורתופדית, הטראומטולוגיה ורפואת החירום. נודע במיוחד בהמצאת פיני קירשנר או חוטי קירשנר (K-wire) המשמשים לקיבוע חיצוני של שברים.

ביוגרפיה

ילדות וצעירות

מרטין קירשנר נולד בברסלאו אז בגרמניה (כיום פולין) כבנם של מרגרטה קאלבק ושל השופט מרטין קירשנר האב (1912-1842) ששימש בברסלאו החל מ-1873 כיועץ מוניציפלי (חבר בממשל העיר) והחל מ-1879 כחבר בפרלמנט העיר. בשנת 1892 נבחר האב לסגן ראש העיר ברלין, בירת האימפריה הגרמנית והמשפחה עברה לגור בברלין. בשנים 1912-1899 כיהן האב כראש (Oberbürgermeister) העיר ברלין. רבים מבני המשפחה מצד האב עסקו החל מן המאה ה-18 בכירורגיה. אמו, מרגרטה, הייתה אחות המוזיקולוג מקס קאלבק שפעל בווינה.

התקבל ללימודי רפואה באוניברסיטת פרייבורג רק אחרי ניסיון שני לעבור את מבחני הכניסה. הוא למד רפואה בשנים 1904-1899 באוניברסיטאות פרייבורג, שטרסבורג (אז בגרמניה, בימינו- בצרפת), ציריך ומינכן. בשטרסבורג סיים את לימודי כל מדעי היסוד ברפואה עם הציון הגבוה ביותר, מה שנחשב להישג יוצא דופן בזמנו סיים את לימודיו במינכן בשנת 1904 עם עבודה על הסירינגומייליה ועל טאבס דורסליס. הוא נסע לאחר מכן לברלין כדי לעבוד תקופה בתחום הרפואה הכללית בבית החולים "מואביט" תחת הדרכתו של הפנימאי רודולף פון רנפרס (1909-1854).

פעילותו

אחרי שירותו הצבאי, בשנים 1910-1908 קירשנר השתלם בקליניקה הכירורגית האוניברסיטאית בגרייפסוואלד תחת הדרכתו של הכירורג ארווין פאיר (1947-1871), אחר כך, בשנת 1910 עבר יחד עם מורו לקניגסברג (אז בגרמניה, בימינו קלינינגרד ברוסיה) על מנת לעבוד אצלו ואצל פאול לאופולד פרידריך (1916-1824). תחת הדרכתו של האחרון סיים עבודה חלוצית על השתלות גידים וחיתוליות. אחרי שעבד תקופה בלייפציג (1913) ופעל בתחום הכירורגיה הצבאית במשלחת הצלב האדום בסופיה ובאדירנה בימי מלחמות הבלקן (1913-1912), קירשנר גויס בשנים 1915-1914 ככירורג צבאי בחזית המערבית במלחמת העולם הראשונה. בשנת 1915 עקב מחלתו של פרידריך, התמנה קירשנר ליורשו בראש הקליניקה הכירורגית וכפרופסור לכירורגיה. בשנת 1916 התמנה כפרופסור מן המניין. עד שנת 1921 הוא ארגן מחדש את הקליניקה מן היסוד. לאחר מותו הפתאומי של פרופ' פרטס בשנת 1927, הוזמן קירשנר להחליפו בראש הקתדרה לכירורגיה של אוניברסיטת טיבינגן. גם שם בנה וארגן את הקליניקה מחדש לפי תוכניותיו. בשנת 1932 דחה הזמנה לנהל את הקליניה הכירורגית האוניברסיטאית בהיידלברג, שהייתה בעיניו "הגרועה בגרמניה", מפני שלא התקבלה הצעתו לארגון מחדש של המוסד. בסופו של דבר עבר לשם כעבור שנה אחרי שהסכימו לתנאיו. עד שנת 1939 הקים שם קליניקה מודרנית, השוכנת עד ימינו בנוינהיימר פלד. אחרי שנת 1934, בימי השלטון הנאצי, פעל קירשנר ככירורג יועץ של הצבא.

בשנת 1942 עבר קירשנר ניתוח לכיב קיבה, שהסתבר כממאיר ומלווה בגרורות בכבד ובהתפשטות ללבלב. הוא נפטר עקב סרטן הקיבה בגיל 62, בהיידלברג. קירשנר היה נשוי משנת 1916.

במאמר הספד בשנת 1943 תיאר אותו מורו ארווין פאייר, כ"איש מעשה" (Tatenmensch). נהג בכבוד לעמיתיו, אך היה בדרך כלל אדם בקורתי מאוד, שלא סבל חוסר אובייקטיביות וחוסר היגיון.

תרומותיו לרפואה

בתחום האורתופדיה קירשנר התפרסם בתחום המתיחות השלדיות, הארכת העצמות ובמיוחד בהמצאת הסיכות מתכת הנושאות את שמו (K-wire, Kirschnerdraht) המשמשים לקיבוע חיצוני של שברי עצמות. לקירשנר חבים גם שיטת פתיחה כירורגית של מפרק הברך.

קירשנר השתתף בעריכת מספר כתבי עת כירורגיים ונמנה עם המחברים של ספרי הכירורגיה החשובים במקצוע בתקופתו. הוא היה חבר מייסד של מערכת העיתון הכירורגי הנפוץ ביותר בארצות הדוברות גרמנית - דר כירורג (Der Chirurg).

ב-18 במרץ 1924 עורר קירשנר סנסציה כשביצע בקניגסברג את האמבולקטומיה המוצלחת הראשונה בעורק הריאתי - ניתוח על שם טרנדלנבורג, המנתח שהציע אותו.

קירשנר פיתח גם שיטה חדשה ליצירת וושט מלאכותי מתוך הקיבה, המוצרת בצורת צינור ומורמת עד ללוע, שיטה בשימוש עד לימינו. הוא הציג הוכחות שניתן לעשות זאת בלי לפגוע במערכת כלי הדם של הקיבה.

הנהיג שינויים בטכניקה של בסיני בניתוח הבקע המפשעתי.

עשה שינויים גם בטכניקת הקרניוטומיה ותרם תרומות לנוירוכירורגיה על ידי הצעות לגבי הטיפול בכפיון הקורטיקלי.

הוא ביצע ניתוח סינכרוני בטני-סקרלי של קרצינומה של החלחולת בשנת 1926 קבע קווים מנחים לטיפול בדלקת הצפק

תרם תרומות גם לפיתוח הכירורגיה הפלסטית כשהציע שינויים בטכניקת לנגנבק לניתוח החך השסוע וכן בניתוחי נרתיק - וגינופלסטיה.

קירשנר תרם לפיתוח שיטות הרדמה. בשנת 1931 הציע שיטת הרדמה ספינלית היכולה להיות מותאמת מבחינת מינון החומר המאלחש ורמת ההרדמה. רק בשנת 1936 ביצע קירשנר אישית 3,500 ניתוחים בשיטת הרדמה זו. בנוסף הוא פיתח טכניקת הרדמה מקומית תחת לחץ גבוה, בה השתמש ב-25,000 ניתוחים במהלך 12 שנים. החומר המאלחש הוזרק תחת לחץ, בעזרת פחמן דו-חמצני או אוויר דחוס, בעזרת מכשיר מיוחד. כן השתמש קירשנר בהרדמה על ידי הזרקת טריברומואתנול. כמו כן הפיץ את השימוש בחוסם עורקים ברפואת החירום. ניסח קווים מנחים לגבי טיפול העזרה הראשונה במקום התאונות. בדק אותם בשטח ופיתח אותם תוך כדי עבודתו בימי מלחמת העולם השנייה.

כתביו

קירשנר פרסם 249 מאמרים בכתבי עת רפואיים, השתתף בכתיבת 8 ספרי לימוד בכל תחומי הכירורגיה, וערך חמשה ג'ורנלים רפואיים. בשנות השלושים השתלם אצלו ד"ר מייקל דבייקי מהחלוצים בעולם בכירורגית לב וכלי דם.

מבחר ספרים ומאמרים

• Kirschner und Alfred Schubert [עורכים]: Allgemeine und spezielle chirurgische Operationslehre, I–V, Berlin 1927–1940

(מרטין קירשנר ואלפרד שוברט - עורכים - ספר לימוד לכירורגיה כללית וייחודית - 5 כרכים)

• Kirschner und Otto Nordmann [עורכים]: Die Chirurgie. Eine zusammenfassende Darstellung der allgemeinen und der speziellen Chirurgie, I–VI, Berlin - Wien 1926–1930

(קירשנר ואוטו נורדמן -עורכים - סינופסיס של כירורגיה כללית וייחודית, 6 כרכים)

• Ein neues Verfahren der Ösophagusplastik, Archiv für klinische Chirurgie 114 (1920) 2–59

(שיטה חדשה לכירורגיה פלסטית של הוושט)

• Ein durch die Trendelenburgsche Operation geheilter Fall von Embolie der Art. pulmonalis, Archiv für klinische Chirurgie 133 (1924) 312–359

(מקרה של ריפוי תסחיף של עורק הריאה באמצעות ניתוח ע"ש טרנדלנגבורג)

• Die Behandlung der akuten eitrigen freien Bauchfellentzündung, Archiv für klinische Chirurgie 142 (1926) 253–311

(הטיפול בפריטוניטיס חריף מוגלתי חופשי)

• Verbesserungen der Drahtextension, Archiv für klinische Chirurgie 148 (1927) 651–658

(שיפורים בשיטת המתיחה בעזרת חוטים)

• Das synchrone kombinierte Verfahren bei der Radikalbehandlung des Mastdarmkrebses, Archiv für klinische Chirurgie 180 (1934) 296–308

(שיטה סינכרונית מורכבת בטיפול הרדיקלי של סרטן החלחולת)

• Die fahrbare chirurgische Klinik (Röntgen-, Operations- und Schwerverletztenabteilung), Chirurg 10 (1938) 713–717

(בית החולים הכירורגי הנייד - מחלקה לרדיולוגיה, ניתוחים ולטיפול בפצעים קשים)

אותות הוקרה

• 1934 - יושב ראש איגוד הכירורגים הגרמנים.
• 1938 נבחר כחבר באקדמיה לאופולדינה בברלין

קישורים חיצוניים

• W.Huber

Historical remarks on Martin Kirschner and the development of the Kirschner (K)-wire Indian J Plast Surg. 2008 Jan-Jun; 41(1): 89–92.

• Michler, Markwart, "Kirschner, Martin" Neue Deutsche Biographie 11 (1977 ב- עמוד 675 Online

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

30198614מרטין קירשנר