מרחק חברתי
בסוציולוגיה, מרחק חברתי מתאר את המרחק בין קבוצות שונות בחברה, כגון מעמד חברתי, גזע / אתניות, או מגדר. חברים בקבוצות שונות מתערבבים פחות מחברים באותה קבוצה. זהו מדד הקרבה או האינטימיות שאדם או קבוצה חשים כלפי אדם או קבוצה אחרת ברשת חברתית או רמת האמון שיש לקבוצה אחת כלפי אחרת והיקף הדמיון הנתפס של אמונות.[1][2]
רוברט א. פארק הגדיר את המרחק החברתי כ"ניסיון להפחית למשהו כמו מונחים מדידים את הציון ואת דרגות ההבנה והאינטימיות המאפיינים יחסים אישיים וחברתיים באופן כללי".[3]
בסוציולוגיה, המרחק החברתי כולל:[4]
- מרחק חברתי אפקטיבי: מבט נרחב על מרחק חברתי הוא השפעה. מרחק חברתי קשור למרחק רגשי, כלומר כמה אהדה חברי הקבוצה חשים כלפי קבוצה אחרת. אמורי בוגרדוס, יוצר "סולם המרחק החברתי בוגרדוס" התבסס בדרך כלל על סולם זה על תפיסה סובייקטיבית-רגשית זו של מרחק חברתי: "[ב]חקר מרחקים חברתיים מרכז תשומת הלב הוא על תחושת התגובות של אנשים כלפי אנשים אחרים וכלפי קבוצות אנשים."[5]
- מרחק חברתי נורמטיבי: גישה שנייה רואה את המרחק החברתי כקטגוריה נורמטיבית. ריחוק חברתי נורמטיבי מתייחס לנורמות המקובלות ולעיתים קרובות מבוטאות באופן מודע לגבי מי צריך להיחשב כ"פנימי" ומי "זר". נורמות כאלה, במילים אחרות, מפרטות את ההבחנות בין "אנחנו" ל"הם". לכן, ריחוק חברתי נורמטיבי שונה ממרחק חברתי רגשי, מכיוון שהוא רואה את הריחוק החברתי שנתפס כהיבט מבני לא סובייקטיבי של יחסים חברתיים. דוגמאות לתפיסה זו ניתן למצוא בחלק מיצירותיהם של סוציולוגים כמו גאורג זימל, אמיל דורקהיים ובמידה מסוימת רוברט פארק.
- מרחק חברתי אינטראקטיבי: מתמקד בתדירות ובעוצמת האינטראקציות בין שתי קבוצות, בטענה שככל שחברי שתי קבוצות מתקשרות יותר כך הן קרובות יותר חברתית. תפיסה זו דומה לגישות בתורת הרשת החברתית, כאשר תדירות האינטראקציה בין שני צדדים משמשת כמדד ל"עוצמת" הקשרים החברתיים ביניהם.
- מרחק תרבותי והרגלי: מתמקד בתרבות ובהרגל המוצע על ידי בורדייה (1990). סוג זה של מרחק מושפע מה"הון" שאנשים מחזיקים בו.
ניתן לראות בתפיסות שונות אלה "ממדים" של מרחק חברתי, שלא בהכרח חופפים. חברי שתי קבוצות עשויים לקיים אינטראקציה זה עם זו בתדירות די גבוהה, אך אין זה אומר תמיד שהם ירגישו "קרובים" זה לזה או באופן נורמטיבי שהם יראו זה את זה כחברי אותה קבוצה. במילים אחרות, ייתכן שממדים אינטראקטיביים, נורמטיביים ואפקטיביים של מרחק חברתי אינם קשורים באופן ליניארי.[4]
האנתרופולוג אדוארד ט. הול הסביר שהמרחק החברתי גדל בשל התקדמות טכנולוגית כמו טלפון, מכשיר קשר וטלוויזיה, בין היתר.[6] הניתוח של הול על המרחק החברתי הגיע לפני התפתחות האינטרנט שהרחיב את המרחק החברתי באופן אקספוננציאלי.
מרחק בין-אישי
הול מתאר את המרחק החברתי באופן שונה, ומתאר את המרחק הפסיכולוגי בו בעל חיים יכול לעמוד כדי להיות רחוק מקבוצתו לפני שהוא מתחיל לחוש חרדה.[7] ניתן לראות תופעה זו אצל תינוקות ופעוטות אנושיים שרק מתחילים ללכת או לזחול כל כך רחוק מהוריהם או מהאפוטרופוסים שלהם לפני שהם נחרדים וחוזרים במהירות למרחב הבטוח. המרחק החברתי של התינוקות די קטן.
הברהמינים הם בעלי הגבוה ביותר, והשודרות הן המעמד הנמוך ביותר בחברה ההינדית. אם ילד ברהמין נוגע אי פעם בילד של שודרה כלשהי, הראשון מקבל אמבטיה כדי להיפטר ממנו מהטומאה כביכול הנגרמת על ידי מגעו. כתוצאה מניסוח קפדני זה של פעילויותיו, ילד הברהמין מהווה במוחו דעה קדומה על כך ששודרות אינן ניתנות למגע וטמאות.[8]
דרכים ללמוד מרחק חברתי
כמה דרכים ניתן למדוד מרחק חברתי כוללות: תצפית ישירה על אינטראקציה עם אנשים, שאלונים, משימות מהירות של קבלת החלטות, תרגילי תכנון מסלול או משימות ציור חברתיות אחרות.
בשאלונים נשאלים בדרך כלל חברים באילו קבוצות הם יקבלו במערכות יחסים מסוימות. למשל, לבדוק אם הם מקבלים חבר של כל קבוצה כשכן או לא, כעמית לעבודה כשותף לנישואין. שאלוני המרחק החברתי עשויים שלא למדוד במדויק מה אנשים היו עושים בפועל אם חבר בקבוצה אחרת מבקש להיות חבר או שכן. סולם המרחק החברתי הוא רק ניסיון למדוד את תחושת חוסר הרצון להתרועע באופן שווה עם קבוצה. מה שאדם באמת יעשה במצב תלוי גם בנסיבות המצב.[9]
במשימות קבלת החלטות מהירות, מחקרים הציעו קשר שיטתי בין מרחק חברתי למרחק פיזי. כשהם מתבקשים לציין את המיקום המרחבי של מילה שהוצגה או לאמת את קיומה של מילה, אנשים מגיבים מהר יותר כאשר "אנו" הוצג במיקום קרוב וכאשר "אחרים" הוצגו במרחב רחוק, מה שמצביע על כך שמרחק חברתי ופיזי קשורים באופן רעיוני.[10]
תרגילי תכנון מסלולים רמזו גם על קשר רעיוני בין מרחק חברתי למרחק פיזי. כשהם מתבקשים לצייר מסלול על גבי מפה, אנשים נוטים לקרב מסלולים לחברים שהם עוברים בדרך ומתרחקים מזרים. השפעה זו חזקה גם לאחר שליטה על כמה קל לאנשים העוברים אחד את השני לתקשר.
בשנת 1991 הצהיר ג'וף מולגן כי "מרכזי שתי הערים נמצאים לרוב לצרכים מעשיים קרוב יותר זה לזה מאשר לפריפריה שלהם."[11] התייחסות זו למרחק חברתי נכונה במיוחד לערים גלובליות.
במהלך מגפת הקורונה, נעשה שימוש נרחב במונח כדי לתאר את הצורך לשמור על מרחק חברתי על מנת למנוע את הפצת המגפה, במקרה זה מדובר במרחק חברתי יזום תוך התחשבות באחר ומונח זה נודע בשם ריחוק חברתי.
הערות שוליים
- ^ Boguna, Marian, Romualdo Pastor-Satorras, Albert Díaz-Guilera, and Alex Arenas (2004). Models of social networks based on social distance attachment. Physical Review, 70, 1–8.
- ^ Helfgott, Jacqueline B. & Gunnison, Elaine (2008). The influence of social distance on community corrections officer perceptions of offender reentry needs. Federal Probation, 72(1), 2–12.
- ^ Park, R. E. (1924), "The Concept of Social Distance As Applied to the Study of Racial Attitudes and Racial Relations", Journal of Applied Sociology, 8: 339–344
- ^ 4.0 4.1 Karakayali, Nedim. 2009. "Social Distance and Affective Orientations." Sociological Forum, vol. 23, n.3, pp. 538–562.
- ^ Bogardus, E. S. 1947. Measurement of Personal-Group Relations, Sociometry, 10: 4: 306–311.
- ^ Hall, E. 1982. "The Hidden Dimension" 15.
- ^ Hall, E. 1982. "The Hidden Dimension" 14–15.
- ^ Sharma, Rajendra, Sharma, Rachana (1972). Social Psychology. New Delhi: Atlantic Publishers and distributors. pp. 200–201.
- ^ http://www.sociologyguide.com/basic-concepts/Social-Distance.php
- ^ Bar-Anan, Y., Liberman, N., Trope, Y., & Algom, D. (2007). Automatic processing of psychological distance: Evidence from a Stroop task. Journal of Experimental Psychology: General, 136, 610–622.
- ^ Mulgan G (1991) Communications and Control: Networks and the New Economics of Communication (Polity, Cambridge)
29762487מרחק חברתי