השאם אבן עבד אל-מלכ

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

השאם אבן עבד אל-מלכ (נכתב גם הישאם; בערבית: هشام بن عبد الملك) (6 בפברואר 691743), היה הח'ליפה העשירי בשושלת בית אומיה. השאם, שירש את הח'ליפות מאחיו יזיד השני, עלה לשלטון בשנת 724 ומלך עד מותו בשנת 743.

השאם קיבל מאחיו ממלכה עתירת בעיות, אך הוא היטיב לטפל בהן, ובכך איפשר את הגעתה של הממלכה האסלאמית המאוחדת לשיאה. בימיו התפשטה הממלכה עד לחופי האוקיינוס האטלנטי והרי הפירינאים במערב, ונהר אינדוס וגבולה של סין במזרח. יחד עם זאת, בימי השאם הסתיימה תקופת השגשוג של שושלת בית אומיה.

השאם היה הרביעי מבניו של עבד אל-מלכ שעלה לשלטון, וזכה מצד ההיסטוריונים הערבים להכרה כאחד מהמדינאים הגדולים בשושלת האומיית.

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא השאם אבן עבד אל-מלכ בוויקישיתוף



ערך זה הוא קצרמר בנושא אסלאם. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

24222375השאם אבן עבד אל-מלכ