מרדכי זאב ברוידא

מרדכי זאב ברוידא

ד"ר מרדכי (מרקוס) זאב ברוידא (ברודא) (Markus Braude; עשרה בטבת תר"ל (1869), בריסק דליטא – 1949, ירושלים) היה רב, מחנך, עסקן ופעיל ציוני.

קורות חיים

אביו היה הרב אריה לייב ברוידא (רב ואב"ד בלבוב, מצאצאי רבי יואל סירקיש (הב"ח), שאול וואהל, והרב צבי אשכנזי), ואמו, חנה, בתו של הרב צבי הירש אורנשטיין אב"ד בריסק.

בצעירותו עברה משפחתו לגור בריישא ולבוב, בעקבות מינויי אביו. הוא למד בבית הספר הריאלי בלבוב, ואחר-כך השלים את בחינת הבגרות שלו בגימנסיה המקומית, ואף קיבל תעודת בגרות. מפני התנגדות סבו לא המשיך ללמוד באוניברסיטה, ורק אחרי פטירת סבו נסע לברלין ולמד בבית המדרש לרבנים ובאוניברסיטה במגמת פילוסופיה.

בשנת 1898 קיבל תואר דוקטור באוניברסיטת פרייבורג על דיסרטציה בנושא "על ההכרה התחושית הטהורה". מכיוון שלפי חוקי אוסטריה לא היה תוקף לתואר של אוניברסיטת חוץ ולתואר הדוקטור שלה, נאלץ כדי שיוכל למלא תפקיד באוסטריה, להיבחן שנית בפקולטה הפילוסופית באוניברסיטת לבוב.

לאחר מכן שימש כרב-מטיף בבית הכנסת המודרני (טֶמפֶּל) בעיר סטניסלבוב (כיום: איוונו-פרנקיבסק) למשך כשבע שנים, החל משבועות 1900 עד לסוף שנת 1906.

היה ממשתתפי הקונגרס הציוני העולמי הראשון בבזל (1897), והשתתף כציר בקונגרסים ציוניים נוספים.

היה פעיל בפוליטיקה המקומית, ומיוזמי התוכנית הפוליטית שנקבלה באספה הכלל ציונית האוסטרית שהתקיימה ביולי 1906 בועידת קרקוב (שותפו לתוכנית היה אדולף ביהם).

הקהילה בסטניסלבוב, שהייתה מורכבת ברובה מקהל מתבולל, לא ראתה בעין יפה את עיסוק הרב בציונות, דבר שהוביל לסיום תפקידו בקהילה.

בשנות 1907 היה מועמד מטעם הציונים בבחירות לסיים הגליציאני במחוז ברודי. בשנת 1907 היה מועמד לפרלמנט האוסטרי. הציונים זכו במספר רב של קולות, אך קולות רבים נספרו כפסולים עקב שימוש לא חוקי באיות הגרמני ולא הפולני. עקב כישלון הבחירות ואיבוד המשרה בסטניסלוב, החליט לעזוב את גליציה, ונבחר בשנת 1909 למטיף בבית הכנסת הרפורמי בלודז', משרה שבה כיהן עד פרוץ מלחמת העולם השנייה.

בלודז' התרחבה פעילותו הציונית לקנה מידה רחב אף יותר, בהקמת בנק קואופרטיבי ציוני בגליציה, וכן החל לעסוק הפצת התרבות הציונית, בעיקר לבני נוער. הוא יסד גימנסיה בעלת תוכנית רחבה ללמודי היהדות. אחרי הכיבוש הגרמני של האזור, התפתחה הגימנסיה עד פי שלשה מגודלה הקודם. בעקבות הצלחת הגימנסיה, מוסדות דומים נפתחו בכל רחבי פולין.

לאחר הקמת המדינה הפולנית, אוגדו כל הגימנסיות היהודיות במדינה לכדי ארגון אחד: אגודת בתי הספר התיכוניים היהודים הלאומיים.

בוועידת ורסאי השתתף בתור נבחר הציבור הלאומי היהודי בפולין במשלחת ההסתדרות הציונית העולמית.

בשנת תרפ"ב (1922) נבחר מטעם הרשימה הלאומית לסנאט הפולני, וכיהן בתפקיד זה עד שנת תרפ"ז (1927).

יחד עם ד"ר יהושע טהון הקים את המכון לחכמת ישראל בוורשה ועמד בראשו עד פרוץ מלחמת העולם השנייה.

ליום הולדתו השישים (בעשרה בטבת תר"ץ) נערכו לכבודו סדרת חגיגות ברחבי פולין הציונית. בין השאר יצא לכבוד האירוע (נדפס בפועל רק בשנת תרצ"א) ספר יובל לכבודו, בשני השפות: עברית ופולנית.

ערב פרוץ מלחמת העולם השנייה הצליח לעזוב את פולין ולעלות לארץ ישראל. בבואו לארץ התיישב בירושלים ונבחר לעמוד בראש הוועד לחקר תולדות היהודים בגליציה.

אשתו, נלי, הייתה אחותו של מרטין בובר ונכדתו של שלמה בובר.

ספר יובל

• ספר היובל לכבוד ד"ר מרדכי זאב ברודא, ורשה: החברה להפצת מדעי היהדות בפולניה, תרצ"א. (2 חלקים, עברי ופולני)

ספר זיכרון

• דב סדן וחיים אורמיאן (התקינו לבית הדפוס), זיכרון מרדכי זאב ברודא: קובץ לזכר מרדכי זאב ברודא; הקדים: דב סדן;, ירושלים: הספרייה הציונית על יד ההסתדרות הציונית, תש"ך 1960. (מרבית הטקסט הוא מפרי עטו של ברודא)

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מרדכי זאב ברוידא בוויקישיתוף

• דוד תדהר (עורך), "ד"ר מרדכי (מרקוס) זאב ברוידה", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך י (1959), עמ' 3632
• רוברט משה שפירא, Braude_Markus, באנציקלופדיית ייִוואָ ליהודי מזרח אירופה (באנגלית)
• הגמנסיות העבריות בלודז – ומיסדן, דבר, 26 באפריל 1938
• מאיר הניש, מפעולותיו של ד"ר מרדכי זאב ברודא ז"ל, דבר, 23 בנובמבר 1949 (מתוך פרקי זיכרונות שנכתבו עבור "ספר סטניסלב")
• אפרים שמואלי, בדור היהודי האחרון בפולין, פרק שמיני "גימנסיה עברית בתפארתה", אל"ף הוצאת ספרים בע"מ, תל אביב, 1986.

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

26472319מרדכי זאב ברוידא