מרגרט ו' רוסיטר
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מדען ריקה.
מרגרט ו' רוסיטר (באנגלית: Margaret W. Rossiter, נולדה ביולי 1944) היא היסטוריונית אמריקאית למדע, פרופסור להיסטוריה של המדע באוניברסיטת קורנל.[1] רוסיטר טבעה את המונח אפקט מטילדה המציין הדחקה שיטתית של מידע על נשים בתולדות המדע, ושלילת תרומתן של נשים במחקר, שעבודותן מיוחסות לעיתים קרובות לעמיתיהן הגברים.
ראשית חיים וחינוך
מרגרט רוסיטר ואחיה התאום צ'ארלס נולדו למשפחה צבאית בתום מלחמת העולם השנייה.[2] המשפחה התיישבה בסופו של דבר במסצ'וסטס ליד בוסטון, תחילה במלדן ואחר כך במלרוז. רוסיטר גילתה לראשונה את ההיסטוריה של המדע כשהייתה תלמידה בתיכון. היא סיפרה שהיא התעניינה יותר בסיפורי המדענים מאשר בניסויים בפועל מכיוון ש"בשיעורי המעבדה רק לעיתים רחוקות יכולנו לגרום לניסויים בפועל 'להצליח'." רוסיטר זכתה במלגה ובשנת 1962 נסעה לרדקליף ללמוד מתמטיקה. במקום זאת, היא שינתה את לימודיה ללימודי כימיה ואז להיסטוריה של המדע, ובסופו של דבר סיימה את לימודיה בשנת 1966. תוך כדי לימודיה ברדקליף פיתחה עניין בהיסטוריה של המדע האמריקני, תחום שהיה אז בחיתוליו.
לאחר שסיימה את לימודיה ברדקליף, בילתה רוסיטר את הקיץ בעבודה במכון הסמיתסוניאן לפני שהמשיכה בלימודי תואר שני באוניברסיטת ויסקונסין-מדיסון.[2] לאחר את לימודי המ"א, עברה למחלקה להיסטוריה של המדע בייל, שם המשיכה לפתח את התעניינותה בהיסטוריה המדעית האמריקאית והשלימה תואר שני נוסף.[1] היא סיימה את הדוקטורט בייל בשנת 1971, ועבדה על נושאים שונים במדעי החקלאות ומדענים אמריקאים בגרמניה. בזמן שלמדה בייל, שאלה רוסיטר פעם במפגש השבועי הבלתי פורמלי של הפרופסורים והסטודנטים של המחלקות שלה, "האם היו אי פעם מדעניות נשים?" היא קיבלה תשובה "סמכותית" כי "לא, לא היו, אם היו כאלה נשים שניתן היה להחשיבן [כמדעניות], הן פשוט עבדו אצל מדען גבר." עם סיום הלימודים קיבלה מלגה במרכז צ'ארלס וורן ללימודי היסטוריה אמריקאית בהרווארד.
קריירה ואקדמיה
במהלך שהותה כמלגאית במרכז צ'ארלס וורן, התחילה רוסיטר להתמקד בהיסטוריה של נשים במדע האמריקאי. היא חשפה מאות נשים כאלה, כהכנה למחקר פוסט-דוקטורט העוסק במדע האמריקאי של המאה העשרים. היא התעמקה בספרות היעץ "גברים אמריקאיים במדע" (כיום נקראים גברים ונשים אמריקאים במדע). חבויות בפנים היו ביוגרפיות של 500 מדעניות נשים.[3] תגלית זו דרבנה את הרצאתה כמלגאית במרכז צ'ארלס וורן, מדעניות באמריקה לפני 1920, שפורסמה American Scientist לאחר שנדחתה על ידי Science and Scientific American. הצלחת המאמר הביאה אותה להמשיך במחקריה בתחום, למרות קבלת פנים פושרת מצד קהילות המחקר המדעי וההיסטורי. רוסיטר הייתה פרופסור אורח באוניברסיטת ברקלי, שם הכינה את עבודת המחקר שלה לפרסום, ואז הפנתה את תשומת לבה לספר חדש על נשים מדעניות. אף על פי שכמה מדעניות העירו כי "אין מה לחקור [בנושא]", רוסיטר מצאה שפע של מידע.[4] שפע המקורות הזה איפשר לתוכניותיה לפרסם ספר אחד לצמוח לפרויקט בן שלושה כרכים. באותה תקופה עדיין לא הצליחה רוסיטר לקבל קביעות, ועבדה בעיקר כשהיא נסמכת על מענקים. בשנת 1981 קיבלה את מלגת גוגנהיים שאפשרה לה להמשיך בעבודתה.[5] היא פרסמה את הכרך הראשון שלה, מדעניות באמריקה, מאבקים ואסטרטגיות עד 1940, בהוצאת אוניברסיטת ג'ונס הופקינס בשנת 1982. הספר התקבל היטב, כולל ביקורות חיוביות ב"ניו יורק טיימס ", Nature וScience.
לאחר פרסום הכרך הראשון, התבקשה רוסיטר להנהיג את תוכנית ה-NSF בנושא היסטוריה ופילוסופיה של המדע, בעוד שמנהלה היה בחופשה בשנים 1982–1983. בשנים 1983–1984 הייתה פרופסור אורח בהרווארד, שם המשיכה לעבוד על הכרך השני, עדיין בלי לקבל קביעות. היא הגישה בקשה לתוכנית של פרופסור אורח לנשים של NSF וקיבלה מינוי לשנה אחת לקורנל, אותה מתחה לשנתיים (1986–1988). קורנל הסכימה להמשיך עבורה את התוכנית שלוש שנים נוספות, אך המימון שלה התחלק בין שלוש מחלקות כולל לימודי נשים, חקלאות והיסטוריה.[4] במובנים רבים, בשלב זה של הקריירה שלה היא הרגישה כמו כמה מהנשים עליה כתבה ואמרה: "אני מניח שאני כמו תקליט של 78 [סל"ד] בעולם של 33".[3] בעודה בקורנל, בשנת 1989, היא הפכה לעמיתת מקארתור . עם זאת, למרות לחץ ציבורי ואקדמי ניכר, האוניברסיטה סירבה להעסיק אותה, וטענה כי לא ניתן להוציא עבורה מינוי מכיוון שהיא לא הייתה שייכת לשום מחלקה. רק לאחר שקיבלה הצעה לתפקיד קבוע עם תקציב מחקר משמעותי מאוניברסיטת ג'ורג'יה, החליטה מנהלת קורנל לשמור עליה, ליצור עבורה קתדרה ולממן את הפעלת המחלקה להיסטוריה של המדע.[4]
משהייתה משרתה בטוחה בקורנל, הצליחה רוסיטר להשלים את המחקר עבור הכרך השני שלה, מדעניות באמריקה: לפני ההעדפה המתקנת, 1940–1972. הכרך פורסם בהוצאת ג'ונס הופקינס בשנת 1995. כרך זה בוחן את המחסומים להשתתפותן המלאה של נשים כמדעניות פעילות ממלחמת העולם השנייה ועד 1972. מכשול אחד כזה היו חוקי האנטי-נפוטיזם במכללות ובאוניברסיטאות רבות. חוקים אלה אסרו על גברים ונשים נשואים למלא שניהם תפקידים קבועים. רוסיטר מביאה דוגמאות רבות, אך מקרה בולט במיוחד היה זה של המתמטיקאית ג'וזפין מיטשל. כשמיטשל הייתה פרופסור חבר קבוע באוניברסיטת אילינוי בשנות החמישים, היא נישאה לחבר לא מנוסה במחלקה למתמטיקה. כתוצאה מכך, היא התבקשה לעזוב את תפקידה, אם כי בעלה שמר על שלו.[6] [7] הכרך השני התקבל גם הוא היטב, וזכה בפרס תולדות נשים במדע ובפרס פייזר.[8] [9] "פרס תולדות נשים במדע" נקרא לאחר מכן על שם רוסיטר.
בשנת 1994 התחילה רוסיטר לערוך את איזיס, כתב העת הרשמי של אגודת ההיסטוריה של המדע, והמשיכה בכך עד 2003. היא המשיכה גם בהוראת קורסים בחקלאות, נשים במדע ותולדות המדע בקורנל.[10] רוסיטר השלימה את הטרילוגיה שלה על מדעניות באמריקה עם הפרסום, בשנת 2012 של הכרך השלישי של נשים מדעניות: יצירת עולם חדש מאז 1972. כרך זה מתאר עשרות נשים שפעלו למען קידום נשים במדע לאחר חקיקת החוק לשוויון הזדמנויות בעבודה משנת 1972, וממשיך לתאר את סיפורן של נשים במדע האמריקאי.[11] עבודתה של רוסיטר הייתה משמעותית גם כמסגרת לחוקרים אחרים.[4] לדוגמה, כרמן מגלון סיפרה שעבודתה של רוסיטר היא שגרמה לה לחקור את חווייתן של נשים ספרדיות חלוצות בתחום המדעים. [12]
בתחילת שנות השמונים הציעה מרגרט רוסיטר שני מושגים להבנת מסת הנתונים הסטטיסטיים על נשים במדע והמכשולים מהם נשים המשיכו לסבול. את הראשון כינתה "הפרדה היררכית", התופעה הידועה שככל שמתקדמים במעלה סולם הכוח והיוקרה רואים פחות נשים. ייתכן כי רעיון זה שימושי אפילו יותר מזה של תקרת הזכוכית, המחסום הבלתי נראה לכאורה שמונע נשים לעלות לפסגה מכיוון שתפיסת הפערים ההיררכיים מסבה את תשומת הלב לשלבים הרבים שבהם נשים נושרות כשהן מנסות לטפס בסולם האקדמי או התעשייתי. המושג השני שהציעה היה "הפרדה טריטוריאלית", כלומר, כיצד נשים מתקבצות בתחומים מדעיים. הדוגמה הבולטת ביותר לטריטוריאליות תעסוקתית הייתה בעבר שנשים נשארו בבית וגברים יצאו לעבודה מחוץ לבית.[13]
פרסים
- 1961 תוכנית המלגות הלאומית
- 1981 מלגת גוגנהיים
- 1989 תוכנית עמיתי מקארתור
- 1997 פרס מרגרט ו. רוזיטר תולדות נשים במדע[8]
פרסומים
- 1975: The emergence of agricultural science : Justus Liebig and the Americans, 1840-1880. New Haven: Yale University Press. ISBN 978-0-300-01721-2.
- 1982: Women Scientists in America: Before Affirmative Action, 1940-1972. 2. Baltimore: Johns Hopkins University Press. 1982. ISBN 978-0801857119.
- 1984: Women scientists in America : struggles and strategies to 1940. 1. Baltimore, Md.: Johns Hopkins University Press. ISBN 978-0801825095.
- 1985: (editor with Sally Gregory Kohlstedt) Historical Writing on American Science. Department of History and Sociology of Science, University of Pennsylvania. ISBN 9780934235037.
- 1992: "Philanthropy, Structure and Personality", in Elliott, Clark A.; Rossiter, Margaret W., eds. (1992). Science at Harvard University : historical perspectives. Bethlehem: Lehigh University Press. ISBN 9780934223126.
- 1993: The Matthew Matilda Effect in Science. in: Social Studies of Science. Sage Publ., London 23.1993, S. 325-341. ISSN 0306-3127
- 1999: Catching Up with the Vision: Essays on the Occasion of the 75th Anniversary of the Founding of the History of Science Society. University of Chicago Press for the History of Science Society.
- 2002: "Writing Women into Science", in Monroe, Jonathan (2002). Writing and revising the disciplines. Ithaca: Cornell University Press. ISBN 978-0-8014-8751-4.
- 2012: Women Scientists in America: Forging a New World since 1972. 3. Baltimore: Johns Hopkins University Press. ISBN 9781421403632.
ראו גם
לקריאה נוספת
Susan Dominus, "Sidelined: American women have been advancing science and technology for centuries. But their achievements weren't recognized until a tough-minded scholar [Margaret W. Rossiter] hit the road and rattled the academic world", Smithsonian, vol. 50, no. 6 (October 2019), pp. 42–53, 80.
הפניות
- ^ 1.0 1.1 "Margaret W.Rossiter". Cornell University.
- ^ 2.0 2.1 "Writing Women into Science", Writing and revising the disciplines, Editor Jonathan Monroe, Cornell University Press, 2002, ISBN 978-0-8014-8751-4
- ^ 3.0 3.1 Pennisi, Elizabeth (October 15, 1990). "A Rough, Long Struggle in Science History". The Scientist.
- ^ 4.0 4.1 4.2 4.3 "Writing Women into Science", Writing and revising the disciplines, Editor Jonathan Monroe, Cornell University Press, 2002, מסת"ב 978-0-8014-8751-4
- ^ "Margaret W. Rossiter". John Simon Guggenheim Memorial Foundation.
- ^ Murray, Margaret (March–April 1996). "Women Scientists in America: Before Affirmative Action, 1940-1972". Association of Women in Mathematics Newsletter.
- ^ Murray, Margaret (במרץ–באפריל 1996). "Women Scientists in America: Before Affirmative Action, 1940-1972". 'Association of Women in Mathematics Newsletter'.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ 8.0 8.1 "The Society: Margaret W. Rossiter History of Women in Science Prize". History of Science Society. אורכב מ-המקור ב-2013-10-12. נבדק ב-2013-10-17.
- ^ "The Society: Pfizer Award". History of Science Society. אורכב מ-המקור ב-2013-10-12. נבדק ב-2013-10-17.
- ^ "Margaret W.Rossiter". Cornell University. נבדק ב-17 באוגוסט 2013.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Montgomery, Georgina M. (16 בנובמבר 2012). "Women in Science: A Classic Continued Up to the Present". Science. 338 (6109): 884–885. doi:10.1126/science.1230772.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ Carmen Magallón: Pioneras españolas en las ciencias, Madrid, CSIC, 2004: http://editorial.csic.es/publicaciones/libros/11110/978-84-00-07773-0/pioneras-espanolas-en-las-ciencias-las-mujeres-del.html
- ^ Schiebinger, Londa (1999). Has Feminism Changed Science. Harvard University Press. pp. 33–34. ISBN 0-674-38113-0.
26669819מרגרט ו' רוסיטר