מראפי
 | |
| מראפי ביולי 2005 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג הר | הר געש שכבתי |
| גובה | 2,968 מטרים |
| מדינה |
 אינדונזיה |
| מיקום | ג'אווה, אינדונזיה |
| מספר הר געש | =0603-25[1] |
| התפרצות אחרונה | 27 בינואר 2021 |
| קואורדינטות | 7°32′S 110°26′E / 7.54°S 110.44°E |
הר מֶרָאפִּי (באינדונזית: Gunung Merapi) הוא הר געש שכבתי פעיל בגבול שבין מחוז מרכז ג'אווה לאזור המיוחד של יוגיאקרטה (Yogyakarta) באי ג'אווה שבאינדונזיה. הר געש זה הוא הפעיל ביותר באינדונזיה, והוא מתפרץ לעיתים קרובות מאז 1548. ההר קרוב מאוד לעיר יוגיאקרטה, ואלפי תושבים מתגוררים בכפרים המפוזרים על מדרונותיו בגבהים שעד 1,700 מטרים מעל פני הים.
את השם מראפי (Merapi) אפשר לתרגם בצורה חופשית מאינדונזית כ"הר של אש", מהלחם בסיסים של המילים בג'אווינית "מרו" שפירושה "הר" ו"אַפּי" במלאית שפירושה "אש".
ניתן לצפות בעשן העולה מלוע ההר לפחות 300 ימים בשנה, וכמה מההתפרצויות גרמו להרוגים. גזים לוהטים מהתפרצות גדולה גרמו למותם של 64 איש ב-22 בנובמבר 1994 – מרביתם בעיירה מונטילן (Muntilan), מערבית להר הגעש. התפרצות גדולה נוספת אירעה ב-2006 – זמן קצר לפני רעידת האדמה בג'אווה ב-2006, ובהתפרצות שאירעה בחודשים אוקטובר-נובמבר 2010 מתו 324 בני-אדם[2] ומאות אלפים נאלצו להתפנות מבתיהם.
היסטוריה גאולוגית
מרבית הגעשיות באינדונזיה נובעת מקשת סונדה – קשת איים שנוצרה באזור הפחתה בו חודר הלוח ההודי אל מתחת ללוח האירו-אסיאתי. קשת זו תחומה מצדה הצפון-צפון-מערבי על ידי איי אנדמן – שרשרת של איים געשיים ממקור בזלתי, וממזרח על ידי קשת בנדה – שאף היא נוצרה כתוצאה מהפחתה.[3]
מראפי הוא הר געש שכבתי, אחד מ-129 הרי הגעש הפעילים של אינדונזיה. הר הגעש הוא הדרומי ביותר בשרשרת הרי געש המשתרעת לצפון-צפון-מערב ומסתיימת בהר הגעש אונגרן (Ungaran). ניתוח סטרטיגרפי גילה שההתפרצויות באזור הר מראפי החלו לפני אלפי שנים, ומאז ועד לפני כ-אלפי שנים התאפיינו ההתפרצויות ההוואיניות בזרימת לבה בזלתית. מראפי הוא הצעיר ביותר בשרשרת געשית זו, והיווצרותו החלה בפליסטוקן. מאז הפכו ההתפרצויות לעזות יותר, המתאפיינות בפליטת לבה אנדזיטית צמיגה יותר היוצרת חרוטי לבה. התפרצויות עזות שגרמו להתמוטטות החרוטים ועמודי התפרצות גבוהים יצרו זרמים פירוקלסטיים.
בשל הגעשיות המתמדת מתקשה צמחייה להתפתח על פסגת ההר, והתפרצויותיו התכופות השחיתו לעיתים קרובות את השדות המעובדים במדרונותיו הדרום-מערביים וגרמו להרוגים רבים במהלך ההיסטוריה. במראפי מתרחשות התפרצויות קטנות בכל 2–3 שנים והתפרצות עזות בכל 10–15 שנים. התפרצויות ראויות לציון – שגרמו בדרך-כלל גם להרוגים רבים – אירעו בשנים 1006, 1786, 1822, 1872 ו-1930 – שבה נהרסו 13 כפרים וכ-1,400 תושבים נהרגו מהזרמים הפירוקלסטיים.
התפרצות גדולה מאוד שהתרחשה ב-1006 כיסתה את כל מרכז ג'אווה באפר געשי. קיימת טענה כי ההרס שנגרם מהתפרצות זו הוביל להתמוטטות ממלכת מאטאראם ההינדית. עם זאת, אין מספיק עדויות מתקופה זו על-מנת לאשר או להפריך טענה זו.
ההתפרצות הגעשית ב-2006
באפריל 2006 סימנו פעילות סייסמית מוגברת ותפיחה בחרוט ההר כי הוא עומד להתפרץ, ובתגובה לכך הורו הרשויות לתושבי הכפרים הסמוכים להתכונן לפינוי אפשרי. ב-19 באפריל הגיע עמוד העשן שהיתמר מהלוע לגובה של 400 מטרים – בהשוואה ל-75 מטרים ביום הקודם. ב-23 באפריל – לאחר סדרה של רעידות אדמה קלות שהעידו על תזוזה של המאגמה מתחת לפני השטח – פונו כ-600 ילדים וקשישים ממדרונות הר.
בתחילת מאי החלה זרימת לבה מההר. ב-11 במאי – כשזרמי הלבה הפכו סדירים – הצטוו 17,000 תושבים להתפנות מהאזור. ב-13 במאי העלו הרשויות האינדונזיות את רמת הכוננות לדרגה העליונה ביותר, וציוו על פינוי של כל התושבים מסביבות ההר. רבים מהכפריים החליטו להתעלם מהאיום הצפוי וחזרו לכפריהם מחשש שבעלי החיים שלהם ויבוליהם יגנבו. פעילות ההר שככה באמצע מאי.
ב-27 במאי פקדה רעידת אדמה בעוצמה של 5.6 בסולם ריכטר את האי ג'אווה, שמוקדה כ-50 קילומטרים דרומית-מערבית ממראפי. כתוצאה מרעידת אדמה זו נהרגו 5,800 בני אדם ו-200,000 באזור יוגיאקרטה נותרו ללא קורת-גג. החששות שמא "יתפוצץ" מראפי התגברו. מאפייני רעידת האדמה – שלא כללו תנודות לאורך זמן – הבהירו כי היא נגרמה מפעילות געשית. 11,000 כפריים נוספים פונו ב-6 ביוני כאשר לבה וענני גז לוהטים זרמו שוב ושוב לאורך המורדות העליונים של ההר כלפי קאליאדם (Kaliadem), יישוב השוכן דרומית-מזרחית להר מראפי. באירוע זה היו שני הרוגים.
ההתפרצות הגעשית ב-2010
רקע
לקראת סוף אוקטובר 2010 דיווח המרכז לוולקנולוגיה והתגוננות מסיכונים גאולוגיים בסוכנות הגאולוגית המקומית (PVMBG, על-פי ראשי תיבות שמה באינדונזית – "Pusat Vulkanologi & Mitigasi Bencana Geologi, Badan Geologi") כי מתחילת ספטמבר החל להיווצר דפוס סייסמי מוגבר במראפי. צופים ב"בבדן" (Babadan) – 7 קילומטרים מערבית להר, ובקליורנג (Kaliurang) – 8 קילומטרים דרומית לו, דיווחו כי שמעו מפולות ב-12 בספטמבר. ב-13 בספטמבר נראו ענני עשן לבן מיתמרים לגובה של 800 מטרים מעל הלוע. תפיחת הכיפה הגעשית – שנצפתה לראשונה במרץ – התגברה בהדרגה מ-0.1–0.3 מ"מ ביום ל-11 מ"מ ביום ב-16 בספטמבר. ב-19 בספטמבר התגבר קצב רעידות האדמה הקלות, ולמחרת העלתה PVMBG את רמת הכוננות ל-2 (בסולם שבין 1 ל-4). ב-24-23 באוקטובר עלה שיעור התפיחה ל-42 ס"מ ליום[4] והחלה זרימת לבה מההר במורד נהר גנדול (Gendol). אלה סימנו התפרצות הולכת וקרבה.
ב-25 באוקטובר 2010 העלה הממשל האינדונזי את הכוננות עבור הר מראפי לרמה הגבוהה ביותר (4), והורה לכפריים באזורים שבסיכון לנוע לאזורים בטוחים יותר. תושבים שהתגוררו ברדיוס של 10 קילומטרים מההר קיבלו הוראה להתפנות. מספר התושבים שהוראת הפינוי חלה עליהם נאמד בלפחות 19,000. נציגי ממשל אמרו כי בסוף השבוע של ה-24-23 באוקטובר נמדדו בהר כ-500 רעידות אדמה ממקור געשי, וכי המאגמה עלתה לגובה של כקילומטר מתחת לפני השטח בשל הפעילות הסייסמית. מראפי התפרץ שלוש פעמים ביום שני ה-25 באוקטובר אחר הצהריים, כשהוא מזרים לבה במורדותיו הדרומיים והדרום-מזרחיים.
ההתפרצויות
ב-26 באוקטובר בשעה 5 אחר הצהריים החלה התפרצות. שעתיים אחר-כך החלה הפעילות הפירוקלסטית לשכוך, לאחר 12 התפרצויות שנמדדו במכשירי הניטור של ה-PVMBG. ההתפרצויות של ה-26 באוקטובר סווגו כ"התפוצצות" וכללו פליטת טפרה, להבות-אש וזרימת אוויר חם. עמוד עשן היתמר מהפסגה עד לגובה של 1.5 קילומטרים.
ביום שישי 29 באוקטובר התחדשה הפעילות ודווח על פליטת לבה וענני אפר געשי.
בבוקר שבת 30 באוקטובר שב מראפי להתפרץ. דווח על התפרצויות עזות מקודמותיהן ועל ענן אפר שהיתמר לגובה של 3.5 קילומטרים ונפל במרחק של יותר מ-30 קילומטרים מערבית להר. בעת ההתפרצות נסגר שדה התעופה של יוגיאקרטה למשך שעתיים. ראש המכון המקומי למחקר געשי ופיתוח טכנולוגי (BBPTK) צופה התפרצויות נוספות והמשך זרימת לבה מן ההר.
נפגעים
ב-26 באוקטובר נמצאו גופותיהם של לפחות 18 איש שמתו מכוויות ומחנק, אלפים פונו ברדיוס של 10 קילומטרים מסביב למדרונות ההר. ביום רביעי ה-27 באוקטובר עלה מספר הנספים ל-25, בהם מבה מרידג'ן (Mbah Maridjan – סבא מרידג'ן), "שומר השער" הרוחני של הר הגעש,[5][6] שמת בביתו, 4 קילומטרים מפסגת ההר. הרשויות הורו שלא לחזור בינתיים לאזור הסגור בתחום 10 קילומטרים מההר שבו נמשכו פעולות החיפוש וההצלה במטרה למצוא קורבנות נוספים של ההתפרצויות של היום הקודם. ב-27 באוקטובר עלה מספר הנספים ל-30 בני-אדם.
ניטור
בשל הסכנה שמהווה מראפי לאזורים המאוכלסים סביבו, הוא מוגדר כאחד מהרי הגעש של העשור.[7] שלטונות אינדונזיה – המודעים לסכנות הנשקפות מההר – מקיימים רשת של תחנות ניטור סביב מורדותיו המודדות בין השאר פעילות סייסמית ושינויים במגנטיות. סכנה נוספת קיימת בדמות להארים – נחשולים מסוכנים של בוץ המורכב ממי גשמים וחומרים פירוקלסטיים הנעים במהירות גבוהה במורד, וסוחפים איתם את כל הנקרה בדרכם. הניסיון הראה כי הלהארים נוצרים כאשר יורדים יותר מ-50 מ"מ גשם בשעה על מדרונות ההר. המכשור בתחנות הניטור יכול לזהות להארים מאחר שיש להם דפוס סייסמי מסוים.
פארק לאומי
ב-2004 נקבע שטח של 6.4 קמ"ר סביב הר מראפי כפארק לאומי. נגד החלטה זו של משרד הייעור להכריז על הפארק נאבק הפורום האינדונזי למען הסביבה, שתבע את המשרד בבית המשפט בטענה כי ההחלטה נעשתה מבלי להתייעץ בתושבים המקומיים.[8] במהלך ההתפרצות של 2006 סירבו תושבים רבים לנטוש את בתיהם, מחשש שהשלטונות ינצלו את ההזדמנות ויחרימו את רכושם במטרה להרחיב את הפארק הלאומי.[9]
קישורים חיצוניים
- קטע וידאו על ההתפרצות של אוקטובר 2010
- מראפי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ אתר Global Volcanism Program
- ^ Death toll from Indonesian volcano rises to 324
- ^ Volcanoes of Indonesia: Highlights
- ^ Global Volcanism Program | Smithsonian / USGS Weekly Volcanic Activity Report
- ^ Candra Malik, Yogyakarta Palace Claims Premonition of Mbah Maridjan's Death. "שומר השער" הוא מינוי רשמי של הסולטאן של יוגיאקרטה לאיש שתפקידו לשכך את זעמו של ההר באמצעות מנחות ותפילות
- ^ תיאור האבל על מותו ב-BBC
- ^ 16 הרי געש שנקבעו על ידי האגודה הבינלאומית לוולקנולוגיה וכימיה של פנים כדור הארץ (International Association of Volcanology and Chemistry of the Earth's Interior) ככאלה הראויים למחקר מיוחד בשל היסטוריית ההתפרצויות שלהם
- ^ P.C. Naommy:Walhi sues Cabinet minister over Merapi National Park
- ^ Slamet Susanto:Many still reluctant to leave Merapi
