מקינואיט
 | |
| גבישי מקינואיט במסת אם. רוחב התמונה 4 מ"מ. מכרה האפטיט קירובסקי, הר חביני, חצי האי קולה, רוסיה. | |
| תכונות המינרל | |
|---|---|
| הרכב כימי | Fe,Ni)9S8) |
| מערך קריסטלוגרפי | טטרגונלי |
| צורת הגביש | הגבישים לוחיים דקים מפותחים היטב עד 1 מ"מ. כמו כן כמקבצים נוצתיים או חסרי צורה |
| צבע | צהוב בגוון ארד עד אפור לבנבן |
| ברק | מתכתי |
| שקיפות | אטום |
| פצילות | מושלמת על {001} |
| קשיות | 2.5 בסולם מוס |
| משקל סגולי | 4.17 |
| שרטוט | שחור |
| מינרלים נלווים | כלקופיריט, קובניט, פירוטיט, פנטלנדיט, גריגאיט, מאוצ'וריט וטרויליט. |
מקינואיט הוא מינרל סולפידי המכיל ניקל וברזל.
תכונות
הרכב כימי וקריסטלוגרפיה
נוסחת המבנה הכימי של המקינואיט היא Fe,Ni)9S8).
המקינואיט מתגבש במערכת הטטרגונלית, חבורת סימטריות נקודתית "דיטטרגונלית דיפירמידלית" , וחבורת סימטריות מרחבית P4/nmm. הפרמטרים של תא היחידה הם: Åa=3.6735 ו-c=5.0328.[1]
תכונות פיזיקליות
הגבישים של המקינואיט לוחיים, דקים ומפותחים היטב והם מגיעים לגודל של 1 מ"מ. גבישי מקינואיט עשויים להופיע כמקבצים נוצתיים או חסרי צורה, אבל בדרך כלל מצוי המינרל כתכלילים של פתיתים זעירים בתוך כלקופיריט או פנטלנדיט. למקינואיט יש פצילות מושלמת על מישור {001}. הקשיות של המינרל נמוכה – 2.5 בסולם מוס, ומשקלו הסגולי הממוצע 4.17 גרם לסמ"ק.
תכונות אופטיות
אופטית המינרל הוא אי-איזוטרופי באופן בולט וגם תופעת הפלאוכרואיזם בולטת בו. גבישי המקינואיט הם אטומים. צבעם צהוב בגוון ארד או אפור לבנבן. הברק של המקינואיט הוא מתכתי, וגבישיו יוצרים שרטוט בצבע שחור.
גילוי ומקור השם
המינרל נתגלה ב-1962 במכרה מקינאו (Mackinaw) במחוז סנוהומיש (Snohomish) במדינת וושינגטון שבארצות הברית,[2] על ידי קבוצת גאולוגים אמריקניים בראשות הווארד טסקר אוונס[3] (Howard Tasker Evans Jr, 2000-1920). המינרל קרוי על שם המקום בו נתגלה לראשונה.
מקינואיט היה מוכר לפני כן, אך בטעות הוא זוהה כמינרל ואלרייט (Fe,Cu)S·3(Mg,Al)(OH)2)4), מינרל דומה בצורתו אך בעל הרכב כימי שונה ורך יותר.
מקור ותפוצה
מקינואיט נוצר כתוצר המרה הידרותרמית בפרידוטיטים שעברו סרפנטיזציה. המינרל מצוי גם בסביבה בה יש תהליכי חיזור של משקעים דקי גרגיר בקרקעית נהרות, ככל הנראה מפעילות של חיידקים מגנטוטקטיים וחיידקים המייצר סולפטים.[4] מופעים נדירים שלו מצויים במטאוריטים כונדריטים פחמניים.[5]
המקינואיט נמצא במספר מקומות רב (נכון ל-2011 הוא נתגלה ב-231 אתרים בעולם[6]), אבל הוא נחשב מינרל נדיר יחסית. מקומות בהם אפשר למצוא מקינואיט כוללים את מכרה מקינאו (Mackinaw) במחוז סנוהומיש (Snohomish) במדינת וושינגטון (המקום בו נתגלה לראשונה), בבוץ שעל קרקעית נהר מיסטיק (Mystic), בבוסטון שבמסצ'וסטס שבארצות הברית; במחדר "כבש המושק" (Muskox intrusion) בטריטוריות הצפון-מערביות ובמכרה פלקונברידג' (Falconbridge mine) באגן סדברי באונטריו שבקנדה; במכרה אוטוקומפו (Outokumpu) בפינלנד; במכרה פיאט בפיימונטה שבאיטליה; בלנדסברג (Landsberg), בסמוך לאוברמושל (Obermoschel) במדינת ריינלנד-פפאלץ שבגרמניה; במסיב קובדור (Ковдор) בחצי האי קולה שברוסיה; ובברוקן היל בניו סאות' ויילס ובמרבץ הניקל סקוטיה (Scotia) בקלגורלי (Kalgoorlie) באוסטרליה המערבית שבאוסטרליה.[7]
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מקינואיט |
- אתר WebMineral
- אתר Mindat
- פרויקט rruff
- Evans, H.T., Jr., C. Milton,E.C.T. Chao, I. Adler, C. Mead, B. Ingram,and R.A. Berner (1964), Valleriite and the new iron sulfide, mackinawite המאמר המקורי על גילוי המינרל
הערות שוליים
- ^ פרויקט rruff
- ^ אתר Mindat
- ^ הווארד ט' אוונס, פרטים ביוגרפיים
- ^ Reactions of Neptunium with Mackinawite
- ^ פרויקט rruff
- ^ אתר Mindat
- ^ לרשימה המלאה ניתן להיעזר באתר Mindat.
