מקדש בכחוס (בעלבכ)
 | |||
| מקדש בכחוס בבעלבכ | |||
 אתר מורשת עולמית | |||
|---|---|---|---|
| |||
| מידע כללי | |||
| סוג | מקדש | ||
| על שם | בכחוס | ||
| מיקום | בעלבכ, בקאע | ||
| מדינה |
 לבנון | ||
| הקמה ובנייה | |||
| תקופת הבנייה | המאה השניה | ||
| תאריך פירוק | המאה הרביעית | ||
| חומרי בנייה | אבן גיר | ||
| יוצר | אנטונינוס פיוס | ||
| מידות | |||
| אורך | 66 מטר | ||
| רוחב | 35 מטר | ||
| גובה | 31 מטר | ||
| שטח | 2,300 מ"ר | ||
| קואורדינטות | 34°00′22″N 36°12′15″E / 34.006079°N 36.204038°E | ||
|
| |||
מקדש בכחוס הוא אתר ארכאולוגי שנבנה בבעלבכ, בקאע (לבנון) לפני או במאה השנייה לספירה (תקופת האימפריה הרומית) ונקרא על שמו של האליל בכחוס. המקדש הוא חלק ממתחם מקדשים שנמצא בחלק ההיסטורי של העיר והוגדר ב-1984, על ידי אונסק"ו, כאתר מורשת עולמית
ההיסטוריה של המקדש
הקמת המקדש
הערכת הארכאולוגים היא שהמקדש נבנה בתקופת שלטונו של קיסר רומא אנטונינוס פיוס. המקדש היה חלק ממתחם שהכיל מספר מקדשים שהוקדשו לאלילים יוונים/רומים וביניהם יופיטר, ונוס, בכחוס והמוזות. חקירת העיטורים על ידי ארכאולוגים קישר אותם לתקופת המאה השנייה.
המידע ההיסטורי הקדום ביותר על המקדש הוא מהמאה הרביעית לספירה בתקופה בה הלבנט היה תחת שלטון יווני. בתקופה זו השתלטה כבר הנצרות על האימפריה הרומית ושליטי רומא כבר החלו ברדיפה אחרי מאמינים פגנים ובהריסת אתרי פולחן לאליליהם. בתהליך ההרס של מתחם המקדשים נפגע מקדש בכחוס פחות ממבנים אחרים.
גילוי המקדש ושימורו
ב-1898 החלה משלחת גרמנית לחפור באתר המקדשים ולשחזר חלק מהמקדשים. המשלחת פעלה באתר עד 1903[1].
ב-1920, במסגרת הסכם סייקס–פיקו, הוקמה לבנון הגדולה שביססה את מעמד האתרים ההיסטוריים במדינה ומקדש בכחוס ביניהם והגדיר את תהליכי השימור וההגנה עליהם.
ב-1975, עם פרוץ מלחמת האזרחים בלבנון, השתלטו כוחות סורים ופלסטינים על אזור הבקאע. שליטה זו מנעה את האפשרות להמשיך לשמר ולתחזק את המקדש. לאחר סיום המלחמה, ב-1990, התחדש תהליך השימור של המקדש. לאורך השנים שלחה המחלקה המזרח תיכונית של "המכון הגרמני לארכאולוגיה" (אנ') ארבע משלחות לחקור את המקדש.
ב-1984 הוכרז מתחם המקדשים של בעלבכ, ומקדש בכחוס בתוכו, כאתר מורשת עולמית על ידי אונסק"ו[2].
המקדש פתוח לביקורי תיירים.
מבנה המקדש
המקדש, שצורתו מלבנית (66 מטר X 35 מטר), נבנה על גבי פודיום ולו שני חלקים:
- אכסדרה שהקיפה את כל המבנה ותמכה בגג. האכסדרה כללה 42 עמודים קורינתיים (15 בכל צד ארוך ו-8 בכל צד קצר) שמתוכם 19 נותרו עומדים. להערכת הארכאולוגים העמודים הוצבו במצב גולמי וסוטתו לאחר מכן. העמודים, שגובהם כ-20 מטר, תמכו אנטבלטורה (כרכוב) שכלל ארכיטרב (קורה ראשית) מעוצב עם דמויות של שוורים ואריות בשילוב קרניז מעוטר בדוגמאות גיאומטריות ופרחים.
- בקירות המבנה הפנימי (סלה) (אנ') שולבו עמודים קורינתיים בדגם פילסטר. בין העמודים השקועים בקיר נבנו שתי שורות של גומחות שקושטו בדמויות של המאנדות (אנ') שלפי המיתולוגיה היוונית שימשו בנות לוויה של בכחוס. המבנה הפנימי חולק לחלל מרכזי (הספינה) באורך כ-30 מטר ובקצהו במה בגובה 2 מטר עליה הוקם אזור הפולחן (אנ') כש-13 מדרגות הובילו אליו.
בכניסה למקדש הותקן שער כשבשיא המשקוף הונחה אבן ראשה שהחזיקה את השער. ברעידות האדמה שהתחוללו ב-1759 בצפון ארץ ישראל, סוריה ולבנון זזה אבן הראשה ממקומה וערערה את יציבות השער. בשלהי המאה ה-19 הותקן במרכז השער עמוד כדי לתמוך ביציבותו. עמוד זה הסתיר כתובת מפורסמת בה הופיע נשר.
המקדש עשיר בשרידי תבליטים ופסלים מהתקופה הקלאסית של יוון ורומא. המקדש גם מופיע על מטבעות רומיים.
גלריה
-
-
מדרגות הגישה לבמה עליה נבנה המקדש -
מדרגות פנימיות המובילות לבמת אזור הפולחן -
שער הכניסה למקדש. השער נפגע ברעידת האדמה ב-1759
.jpg)
_12.jpg)
לקריאה נוספת
- Butcher, Kevin (2003). Roman Syria and the Near East. Los Angeles: J. Paul Getty Museum. ISBN 9780892367153. נבדק ב-12 בנובמבר 2014.
{{cite book}}: (עזרה) - Gorirossi-Bourdeau, F. (1995). "A documentation in stone of Acarina in the Roman Temple of Bacchus in Baalbek, Lebanon, about 150 AD". Bull Ann Soc Ent Belgique.
- Jessup, Samuel. Ba'albek (Picturesque Palestine, Sinai and Egypt) Ed. Appleton & Co. New York, 1881 (Sir Charles William Wilson, Picturesque Palestine, Sinai, and Egypt, D. Appleton, 1881. (באנגלית))
- Lewis, Norman N. (1999). "Baalbek Before and After the Earthquake of 1759: The Drawings of James Bruce". Levant. 31 (1): 241–253. doi:10.1179/lev.1999.31.1.241.
- Quintero, Mario; Seif, Assaad (2011). A Proposal for an Integrated risk preparedness strategy. Lebanon: Directorate General of Antiquities. ISBN 978-90-8169-530-5. נבדק ב-14 בנובמבר 2018.
{{cite book}}: (עזרה) at "A Proposal for an Integrated Risk Preparedness Strategy." - Sabel, Pennie (2002). "Baalbek Keeps its Secrets". Stone World. 19 (9): 156–162. תבנית:ProQuest.
- Sear, Frank (1982). Roman Architecture. UK: B T Batsford Ltd, UK. ISBN 9781134635788. נבדק ב-12 בנובמבר 2014.
{{cite book}}: (עזרה) - Segal, Arthur (2000). "Colossal Engimas". Archaeology Odyssey: 50–53, 56, 58, 60–61.
- Wood Foreign Correspondent, Josh (18 באוגוסט 2015). "Music returns to Baalbek ruins, defying Lebanon's security concerns". National. נבדק ב-16 בנובמבר 2018.
{{cite journal}}: (עזרה) - "Lebanon: Baalbek Festival". The Globe and Mail (1936-Current). 7 במאי 1997. תבנית:ProQuest.
{{cite news}}: (עזרה)
קישורים חיצוניים
- מקדש בכחוס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- בעלבכ, באתר wikisource.org (העתק בריטניקה)
- מקדש בכחוס, באתר לונלי פלאנט
- מקדש בכחוס, באתר livius.org
- מקדש בכחוס, באתר totallyhistory.com
מקדש בכחוס במבט מרחפן, סרטון באתר יוטיוב, 2022
הערות שוליים
- ^ La triade héliopolitaine et les temples de Baalbek, באתר persee.fr
- ^ מקדש בכחוס, באתר אונסק"ו
37599841מקדש בכחוס (בעלבכ)