מצודת לואיסבורג

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


מיקומה של לואיבור באי איל-רויאל

מצודת לואיבור (צרפתית: Forteresse de Louisbourg; באנגלית: לואיסבורג; Fortress of Louisbourg) היא אתר היסטורי לאומי קנדי השוכן באי קייפ ברטון, בפרובינציית נובה סקוטיה, קנדה, המנציח עיר צרפתית מבוצרת מהמאה ה-17 באותו שם.

היסטוריה

ההתיישבות הצרפתית בקנדה החלה ב-1605 בחבל אקדיה[1], עם הקמת היישוב פור רויאל לחופי המפרץ שנקרא אז "המפרץ הצרפתי" (Baie Français) (כיום מפרץ פאנדי). ב-1608 הוקמה קוויבק סיטי בעמק הנהר סנט לורנס, והעניין הצרפתי בהתיישבות עבר להתמקד בחבל קוויבק.

נסיון לעיבוי ההתיישבות בחבל אקדיה נעשה ב-1629, עם הקמת פור סנט-אן (Fort Ste-Anne) בחוף המזרחי של האי איל-רויאל (Île Royale)[2]. יישוב זה לא שרד לאורך זמן, למעט נקודת סחר בפרוות שהתקיימה באזור למשך זמן מה.

במסגרת מלחמת המלכה אן כבשו הבריטים את אקדיה ב-1710, ובהסכם אוטרכט מ-1713 הועברה לידי הבריטים השליטה ברוב החבל, ששינה את שמו ל"נובה סקוטיה". השליטה באיל-רויאל נותרה בידיים צרפתיות, והוא הפך לחלק ממושבת הכתר הצרפתית צרפת החדשה ולמעשה לנקודת הגישה היחידה שלה לאוקיינוס האטלנטי. במזרחו של האי הוקם נמל לשירות הצי הצרפתי באוקיינוס האטלנטי בשם "הבר לואיבור".

ב-1719 החלו הצרפתים לבנות במקום עיר מבוצרת בשם לואיבור, והשקיעו הון רב בפיתוחה. לואיבור הפכה למרכז סחר בינלאומי בין צרפת, צרפת החדשה ומושבותיה של צרפת בקריביים. בין היתר הוקם בה ב-1734 מגדלור, הראשון בקנדה, שנועד לסייע לימאים למצוא את דרכם במזג האוויר הערפילי האופייני לאזור. ב-1745, במסגרת מלחמת המלך ג'ורג', צרו הבריטים על העיר ולבסוף כבשוה.

ב-1748, במסגרת הסכם אקס-לה-שאפל (Aix-la-Chapelle), חזרה המצודה לשלטון צרפתי, אך לא לזמן רב. במלחמת הצרפתים והאינדיאנים שבו הבריטים ללואיבור, ולאחר מצור שארך כחודש וחצי נפלה המצודה לידיהם, ב-26 ביולי 1758, הפעם סופית, ושמה קץ לנוכחות הצרפתית על החוף האטלנטי של אמריקה.

אתר היסטורי לאומי

כיום משמשת המצודה כאתר היסטורי לאומי של קנדה. ב-1961 החליטה ממשלת קנדה לשחזר את אחד מרובעי העיר, ולהשיב את מצודת לואיבור למצבה בתקופה שלפני המצור הבריטי ב-1745. בשחזור השתתפו בין היתר בעלי מקצוע רבים, ובהם גם כורי פחם מובטלים תושבי האי, שחלקם למדו טכניקות בנייה צרפתיות מהמאה ה-18. במקרים רבים השתמשו המשחזרים באבנים מקוריות שהיו באתר.

כיום מהווה האתר אבן שואבת לתיירים, הבאים לאתר ומשתתפים בסיורים מודרכים עם מדריכים בני המקום. האתר סייע לעיירה לואיבור להתמודד עם קשיים כלכליים שנבעו מירידה בכלכליות ענף הדיג באוקיינוס האטלנטי הסמוך.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מצודת לואיסבורג בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ כיום נובה סקוטיה
  2. ^ כיום האי קייפ ברטון
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

19455185מצודת לואיסבורג