מצודת דמשק

מצודת דמשק (בערבית: قلعة دمشق) היא מצודה גדולה מתקופת ימי הביניים בדמשק שבסוריה. היא חלק מהעיר העתיקה של דמשק שנמצאת ברשימת אתרי המורשת העולמית של אונסק"ו מ-1979.

המקום בו נמצאת המצודה בוצר לראשונה ב-1076 בידי עבאק אל-חווראזמי הטורקמני. לאחר מותו של אל-חווראזמי השלים השליט הסלג'וקי תתש הראשון את הפרויקט. ביצורים ובנייה נוספת במצודה נוספו על ידי אמירים משושלות בוריד וזנגיד. המצודה והעיר עמדו בפני מצור מספר פעמים בפני צבאות מוסלמים וצלבנים. ב-1174 נתפסה המצודה על ידי סלאח א-דין מהשושלת האיובית, אשר קבע בה את משכנו וערך שינויים במצודה.

אחיו של סלאח א-דין, אל-עאדל הראשון בנה את המצודה מחדש בין השנים 1203 ל-1216 כך שתתמודד היטב בפני טרבושה. לאחר מותו התקיימו מאבקים בין נסיכי השושלת האיובית, ואף שדמשק החליפה ידיים מספר פעמים, המצודה נכבשה בכוח רק פעם אחת ב-1239. המצודה נשארה תחת שלטון איובי עד לבואם של המונגולים בראשות קיטבוקה שכבשו את דמשק ב-1260. לאחר מרד כושל בפרץ במקום, הרסו המונגולים את מרבית המצודה. בהמשך החליפה דמשק ידיים ונפלה לידי האימפריה הממלוכית. מלבד תקופות קצורת ב-1300 וב-1401 שבהן כבשו המונגולים את דמשק, שלטו הממלוכים במצודה עד 1516, אז עברה סוריה לידי האימפריה העות'מאנית. דמשק נכנעה ללא קרב, ומהמאה ה-17 שוכנו במצודה יניצ'רים. במאה ה-19 החלה להיזנח המצודה. ב-1925 כוחות צרפתיים הפגיזו את דמשק מהמצודה בתגובה למרד הסורי הגדול. המצודה המשיכה לשמש למגורי חיילים וככלא עד 1986, אז החלו להתבצע בה חפירה ארכאולוגית ושימור.

המצודה שוכנת בקצה הצפון מערבי של חומת העיר בין באב אל-פראדיס ובאב אל-ג'אביה. המצודה מורכבת מחומה, שמוגנת על ידי 14 מגדלים, אולם כיום נותרו רק 12 מהם. למצודה שערים מצפון, מערב וממזרח.

בשונה מרוב המצודות הערביות של ימי הביניים, שנבנו בנקודות משלט גבוהות, נבנתה מצודת דמשק באזור שטוח בגובה דומה לגובה העיר, בדומה למצודת בוסרה. מיקומה של המצודה חולש על נהר ברדה שזורם מצפון אליה. הנהר מספק גם הגנה מפני התקפה מצד המצודה, ותעלה המחוברת אליו מספקת הגנה נוספת על החומה הצפונית. חומותיה ומגדליה של המצודה נבנו מאבן קרבונט ובזלת. למצודה שנים עשר מגדלים. ארבעה מהם פזורים בפינות המצודה, שלושה לאורך החומות הדרומיות והצפוניות ושניים פונים למזרח. במקור היו שני מגדלים נוספים בחומה המערבית, שעליהם דיווחו מטיילים אירופים עד 1759. באותה שנה הכתה רעידת אדמה בדמשק וגרמה לקריסת ההגנות המערביות של המצודה, והמגדלים המערביים לא נבנו מחדש אחר כך.