מעסומה אבתכאר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מעסומה אבתכאר
معصومه ابتکار
מעסומה אבתכאר
מעסומה אבתכאר
לידה 21 בספטמבר 1960 (גיל: 64)
טהראן, המדינה האימפריאלית של איראן
מדינה איראןאיראן איראן
סגנית נשיא איראן ה־7
3 באוגוסט 2013 – 1 בספטמבר 2021
(8 שנים)
מנהיג דת בתקופה עלי ח'אמנאי

מַעסוּמֶה אֶבּתֶכָּאר (בפרסית: معصومه ابتکار; נולדה כנילופאר אבתכאר; 21 בספטמבר 1960) הייתה סגנית נשיא איראן עד 1 בספטמבר 2021 ואחראית על ענייני נשים ויחסים במשפחה. היא מונתה לתפקידה ב-9 באוגוסט 2017. בעבר כיהנה כראש הסוכנות לאיכות הסביבה בין השנים 1997 ל-2005, מה שהופך אותה לאישה הראשונה שחברה בקבינט של איראן מאז 1979, והשלישית בהיסטוריה.[1] לראשונה התפרסמה כ"מרי", דוברת הסטודנטים אשר כבשו את שגרירות ארצות הברית ולקחו בני ערובה בשנת 1979. מאוחר יותר עמדה בראש הסוכנות להגנת הסביבה של איראן במהלך כהונתו של הנשיא מוחמד ח'אתמי, והייתה חברת מועצת העיר של טהראן מ-2007 עד 2013.

חינוך ומשפחה

נילופאר אבתכאר נולדה בטהראן למשפחה במעמד הביניים.[2] אביה של אבתכאר למד באוניברסיטת פנסילבניה, והיא גרה עם הוריה בעיירה דרבי שבפילדלפיה במשך שש שנים.[3] כשחזרה לאיראן היא נרשמה לבית הספר "איראן-זמין" (בית הספר הבין-לאומי של טהראן). מאוחר יותר, לאחר סיום הלימודים, היא הפכה לתומכת של האסלאם הפוליטי של עלי שריעתי והחלה ללבוש כיסוי ראש מסורתי בצבע שחור, שמכסה את כל גופה מלבד פניה.[4]

לאבתכאר תואר .B.Sc במדעי המעבדה מאוניברסיטת שהיד בהשתי, ותוארי .M.Sc ו-.Ph.D באימונולוגיה מאוניברסיטת תרביאת מודרס, בה היא עדיין מלמדת. היא נשואה לסייד מוחמד האשמי, איש עסקים במגזר הפרטי. יש להם שני ילדים.

קריירה אקדמאית

אבתכאר שימשה כחברת סגל באוניברסיטת תרביאת מודרס בטהראן. כעוזרת פרופסור לאימונולוגיה, היא הרצתה בנושאים: נגיפי אימונולוגיה, נגיף HIV, הזדקנות, אימונולוגיה של מערכת העצבים ובכמה נושאים נוספים.[5] עד כה התפרסמו 41 מאמרים שכתבה בתחום האימונולוגיה.[6] בנאום שנשאה בקונגרס הבינלאומי ה-11 לאימונולוגיה בטהראן, היא ציינה את ההשפעה המזיקה, לטענתה, של הסנקציות הבין-לאומיות על קידום המדע באיראן, והוסיפה כי הסנקציות לא צריכות להיות מופנות באופן ישיר כנגד אומה או עם. אבתכאר חברה במספר ועדות מחקר ובנוסף משמשת כמבקרת ארבעה כתבי עת אימונולוגיים מקומיים ועוד שניים בין-לאומיים.[7][8]

טענות על התנהגות שאינה הולמת

ב-7 באוקטובר 2008, מנוע החיפוש "היט-בלסט" (eTBLAST), שעוסק במציאת דמיון בין טקסטים שונים, העלה כי 85% מתוך מאמר שפורסם על ידי מעסומה אבתכאר הועתק מתוך כמה מאמרים שונים שפורסמו בעבר. המאמר, על חלבוני ציטוקינים וזיהום אוויר, פורסם בשנת 2006 בכתב עת איראני העוסק באימונולוגיה.[9] כמה שבועות לאחר הדו"ח של "היט-בלסט", הכתב שחשף את הסיפור ציטט את אחד ממחברי העיתונים המקוריים (איאן מודווי, רופא רעלים במכללת קינגס בלונדון): "המאמר מורכב מטלאים-טלאים של עבודות של אנשים אחרים, מילה במילה".[10] בנוסף ציין הכתב כי לא הצליח להשיג את תגובתה של אבתכאר וכי היא לא הגיבה להודעות ששלח לה. בדצמבר 2008 נמחק מהמאגר מאמרה של אבתכאר.[9] הנושא זכה לתשומת לב פוליטית רבה באיראן.[11] אבתכאר פרסמה הודעה בה הודתה כי טעתה והתנצלה על כך, אך לא חסכה את ביקורתה כלפי חברת "היט-בלסט", ותהתה מדוע לא טרחה להודיע לה מראש על ממצאיה בטרם פורסמו לציבור הרחב.[12][13]

קריירה חברתית ופוליטית

בשנת 1981 הייתה אבתכאר לעורכת הראשית של העיתון האנגלי "כיהאן אינטרנשיונל", שנבחר על ידי הנשיא, ח'אתמי, נציגו של האייתוללה חומייני. היא עבדה במערכת העיתון עד 1983. בשנת 1991 ייסדה את המכון ללימודי נשים ומחקר. החל משנת 1992 הייתה הבעלים והמנכ"לית של כתב העת "פרזאנה" (Farzaneh) - כתב עת ללימודי נשים ומחקר. אבתכאר מונתה לראש משרד התיאום של "ארגון הנשים הלא-ממשלתי" (Women's NGO) ולסגנית ראש הוועד הלאומי עבור הכנס העולמי הרביעי על נשים בבייג'ינג בשנת 1995. מאוחר יותר נבחרה כנשיאת רשת Women's NGO באיראן.

אקטיביזם ראשוני ותפקידה במשבר בני הערובה

אבתכאר שימשה כדוברת הסטודנטים במשבר בני הערובה האמריקאים ב-1979, כאשר קבוצת הסטודנטים המוסלמים שכונתה "נאמני קו האמאם" פרצו לשגרירות ארצות הברית והחזיקו 52 בני ערובה אמריקאים במשך 444 ימים. היא נבחרה בזכות שליטתה הטובה בשפה האנגלית והופיעה באופן קבוע בערוצי הטלוויזיה האמריקנית כמתרגמת וכדוברת הסטודנטים. בהופעותיה בתקשורת הציגה את העמדות הרשמיות של הסטודנטים האיראנים. העיתונות הזרה כינתה אותה "מרי" והחטופים קראו לה "טייגר לילי".[14][15]

אבתכאר (ביחד עם פרד א. ריד) כתבה ספר אודות ההשתלטות על שגרירות ארצות הברית: השתלטות בטהראן: הסיפור מבפנים על החטיפה בשגרירות. כלי התקשורת המערביים תיארו באופן שיטתי את מעורבותה של אבתכאר באופן שלילי, כפי שכתב ריד: "במשך עשרים שנה הגרסה ה"גלובלית" שרווחה בציבור תיארה את הסטודנטים כצעירים בעלי כוונות טובות אך נאיביות במקרה הטוב, ובמקרה הפחות טוב כקיצונים אסלאמיים חסרי אחריות".[16] העיתונאית איליין סקיולינו כתבה על השקפתה של אבתכאר:" כשנשאלה על ידי כתבת חדשות ABC יום אחד אם היא יכלה לראות את עצמה מרימה אקדח והורגת את בני הערובה, היא השיבה: "כן, כאשר אני רואה אקדח אמריקאי מורם מול האחים והאחיות שלי ברחובות, כמובן".[14][17] כשנשאלה על ידי סקיולינו בסוף שנות ה-90 על עברה כדוברת הסטודנטים במשבר בני הערובה, מדוע זה לא הופיע בקורות החיים שלה, ומדוע שינתה את שמה מנילופאר למעסומה, אבתכאר לא התנצלה ולא חיפשה תירוצים על תפקידה.[18] לטענתה, שימוש בבני ערובה היה הכיוון הטוב ביותר שניתן היה לנקוט על ידי איראן באותה עת. סקיולינו פרסמה את הראיון בניו-יורק טיימס.[19]

סגנית הנשיא - קדנציה ראשונה (1997 - 2005)

אבתכאר הייתה האישה הראשונה ששימשה כסגנית נשיא איראן עם עליית הרפורמיסטים לשלטון. יחד עם זהרה שוג'אעי, היא השתתפה בממשלה הראשונה מאז המהפכה האסלאמית. היא תוארה כצד שמאל בבריתו של מוחמד ח'אתמי.[20] אבתכאר עמדה בראש המחלקה לאיכות הסביבה במשך שמונה שנים, והציגה שינויים מבניים, ארגוניים וכיוונים חדשים ומקוריים המאפשרים להנדס מחדש של הגוף הממשלתי. במהלך כהונתה שופרה המודעות הסביבתית, ורמת התמיכה באקטיביזם חברתי כלפי איכות הסביבה עלתה.[21]

מינויה של אבתכאר הוביל לגילוי עברה וחזרתו לסדר היום הציבורי. בארצות הברית הועלו שאלות לגבי מודעתו והבנתו של הנשיא ח'אתמי באשר למידת מעורבותה של אבתכאר בהחזקת בני הערובה האמריקאים, והביעו את כעסם על המינוי.[22] אנשי אקדמיה רבים, כמו גם אנשי רוח, פרסמו בכתביהם את דעתם על המינוי של אבתכאר, בהתייחס לעברה המפוקפק.[23] בעקבות המינוי אף הכריזו כמה שגרירים בטהארן כי לא יהיו מוכנים להיפגש עמה ולא יאפשרו קשרים רשמיים עם משרדה.[24]

ביום האישה הבינלאומי ב-1998, כסגנית הנשיא, היא נשאה נאום בו גינתה בחריפות את דיכוי הנשים באפגניסטן על ידי תנועת הטליבאן. הופעתה עוררה תגובות של אנשי תקשורת מערביים שהאשימו אותה בצביעות, שכן היא עצמה לבשה צ'אדור, תזכורת לחג'אב באיראן, שרבים במערב רואים בה פגיעה בזכויות הנשים. במארס שנת 2002, אבתכאר הייתה אחת הנואמות המרכזיות באספה של מנהיגות לאיכות הסביבה בהלסינקי, בחסות המשרד לאיכות הסביבה הפינית.[25][26] בספטמבר 2002 השתתפה אבטקר בפסגה העולמית בנושא פיתוח קיימות, שהתקיימה ביוהנסבורג שבדרום אפריקה.[27] במאי 2005 עמדה בראש הוועידה הבינלאומית בנושא איכות סביבה, שלום ודיאלוג בין תרבויות ותרבויות, שהתקיימה בטהראן. האירוע נערך על ידי המחלקה לאיכות הסביבה של אבתכאר, וכן על ידי תוכנית האו"ם להגנת הסביבה.[28]

סגנית הנשיא - קדנציה שנייה (2013 - 2017)

אבתכאר כיהנה כסגנית הנשיא וכראש אגף איכות הסביבה בתקופת כהונתו הראשונה של הנשיא רוחאני, בשנים 2013-2017.[29] בתקופה זו, על אף האתגרים העצומים הניצבים בפני סביבתה של איראן, ובלי קשר להתנגדות העזה של קבוצות אינטרסים פוליטיות, ננקטו צעדים משמעותיים להגברת המודעות לאיכות הסביבה.[30] לראיה, הוגשו שתים עשרה הצעות חוק סביבתיות, ונוספו הוראות, הנחיות ותקנות רבות הקשורות באיכות הסביבה בתקופה זו. בין היתר קודמו תוכניות לאומיות לשיפור איכות האוויר ולהורדת זיהום האוויר, באמצעות שיתוף פעולה הדוק בין ענפי תעשייה שונים, שאכן הוביל למגמות חיוביות בתחומים אלה.[31] אבתכאר הובילה מדיניות כלכלית-תעשייתית שדוגלת בשימוש נמוך ככל הניתן בפחמן. גישה זו אומצה על ידי הממשלה והביאה עמה הישגים חשובים בתחום האנרגיה המתחדשת, כולל יותר מ-500 מגה-וואט שהופקו במתקנים סולאריים ושינויים נוספים חדשים, שעד כה לא נראו באיראן.[32]

בתחום החינוך בוצעו שורה של צעדים להעלאת המודעות, ביניהם קמפיין גדול לקידום החינוך הסביבתי, הכולל טקסטים הקשורים לסביבה, ופרסומו של הספר "בני האדם והסביבה". בנוסף לכך, גם ארגונים לא ממשלתיים ועמותות שונות הצטרפו לגל ההצלחות ותמכו במדיניות ובפיקוח שהובילה אבתכאר. במהלך כהונה זו קודמה גם מעורבותו של המגזר הפרטי בניהול אזורים מוגנים (שמורות טבע) ושימור חיות הבר באמצעות חקיקה. כמו כן הוצגה חקיקה מיוחדת עבור הקמה של תוכניות לשימור מינים הנמצאים בסכנת הכחדה בפעם הראשונה. פקחים בשמורות הטבע זכו לתהליך הכשרה יסודי ומעמיק, משכורות גבוהות יותר מבעבר ושיפור מעמדם בחברה האיראנית. גם ארגונים בינלאומיים כמו אונסק"ו תרמו את חלקם, ונעשו שיתופי פעולה רבים שתרמו לחקלאים מקומיים והכשרתם, שימור מינים מקומיים, כנס ראשון של האו"ם על מאבק באבק וסופות חול, סמינרים בנושאי דת וסביבה ועוד פרויקטים רבים אחרים.

גם בתחום התרבות ניכרה השפעתו של המשרד להגנת הסביבה בראשותה של אבתכאר. הפסטיבל הבינלאומי החמישי לסרטים ירוקים זכה להתחדשות. התקיימו ארבעה סבבים של תערוכת איכות הסביבה הבינלאומית והוענקו פרסים ארציים בתחרות התעשייה הירוקה. קמפיינים ארציים החלו להתפרסם תחת הסיסמאות "לא לפלסטיק", "הפחתת הפסולת"; "שימור אנרגיה", ועוד קמפיינים רבים נתמכו וקודמו. הוועדה הארצית לקיימות חיזקה את מעמדה הסקטוריאלי והפכה לגוף יעיל לקידום הקיימות ברמה הארצית.

אותות כבוד ופרסים

בשנת 2006 זכתה אבתכאר בפרס עולמי על כך שהוכרזה על ידי האו"ם כמנהיגה "סביבתית" בולטת, אשר מהווה השראה לעולם כולו במדיניותה ובמהלכים הסביבתיים שהנהיגה באיראן.[33][34] בנאומה, אבתכאר ציינה כי היא מאמינה שהפרס היה פרי מאמץ קבוצתי, שגם החוקרים והמומחים שעבדו עמה במחלקה לאיכות הסביבה הם שותפים לו. היא התייחסה גם לנשיא ח'אתמי, אשר לטענתה תרם גם הוא תרומה חשובה בהדגשת חשיבותן של יוזמות סביבתיות.[35] ב-5 בינואר 2008 נבחרה על ידי העיתון "הגרדיאן" לאחת מ-50 המנהיגים הסביבתיים החשובים בעולם. היא הייתה האישה המוסלמית היחידה ברשימה.[36] במהדורת 2012 של המגזין "מוסלמי500" (Muslim500), אבתכאר נבחרה לאחת מ-500 המוסלמים המשפיעים ביותר בעולם. בשנת 2016 קיבלה את התואר "דוקטור לשם כבוד" בחוג למדעי המדינה של אוניברסיטת הנקוק בקוריאה.[37][38]

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מעסומה אבתכאר בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ https://web.archive.org/web/20061227004151/http://news.yahoo.com/s/ap/20061218/ap_on_re_mi_ea/iran_elections
  2. ^ Janjigian, Jane (26 בפברואר 1981). "What next for 'Mary' of Tehran?". Chicago Tribune. p. B4. {{cite news}}: (עזרה)
  3. ^ "A Brief History of Global Engagement at the University of Pennsylvania". Archives.upenn.edu. אורכב מ-המקור ב-2011-05-19. נבדק ב-2008-11-18.
  4. ^ Bowden, Mark, Guests of the Ayatollah, Atlantic Monthly Press, 2006, p.161
  5. ^ "Scopus - Welcome to Scopus".
  6. ^ "Persian Paradox".
  7. ^ "صندوق حمایت از پژوهشگران و فناوران کشور - خانه".
  8. ^ ISRN Immunology
  9. ^ 9.0 9.1 "Entry 9866 information | Deja vu > Browse". Spore.swmed.edu. נבדק ב-2008-11-18.(הקישור אינו פעיל)
  10. ^ Iranian paper sparks sense of deja vu, 23 October 2008, Vol 455,
  11. ^ "Alef.ir". Alef.ir. אורכב מ-המקור ב-2008-10-31. נבדק ב-2008-11-18.
  12. ^ "ابتكار سبز >> بازگشت از بارسلون و پاسخ به یک ادعا". Greenebtekar.persianblog.ir. אורכב מ-המקור ב-2009-02-05. נבדק ב-2008-11-18.
  13. ^ "کنگره بین المللی ایمونولوژی و آلرژی ایران".
  14. ^ 14.0 14.1 Sciolino, Persian Mirrors, (2005), p.117
  15. ^ Daniel, Elton L. (2012). The History of Iran. The Greenwood Histories of the Modern Nations (2 ed.). ABC-CLIO. p. 248. ISBN 0313375100.
  16. ^ Takeover in Tehran, 2001, Talon Books, p.16
  17. ^ Bowden, Mark, Guests of the Ayatollah, Atlantic Monthly Press, 2006, p.162-3
  18. ^ "Top Woman in Iran's Government Once Spoke for Hostage-Takers", New York Times, January 28, 1998, p.A6
  19. ^ Sciolino, Persian Mirrors (2005), p.118
  20. ^ Sciolino, Elaine, Persian Mirrors : the Elusive Face of Iran, Free Press, (2005), p.116
  21. ^ "Women, Power and Politics in 21st Century Iran". Routledge.com. 28 באפריל 2012. אורכב מ-המקור ב-2013-09-21. נבדק ב-2017-12-03. {{cite web}}: (עזרה)
  22. ^ "Top Woman in Iran's Government Once Spoke for Hostage-Takers," New York Times, January 28, 1998, p.A6
  23. ^ [dialnet.unirioja.es/servlet/articulo?codigo=2419961 -]
  24. ^ "Haven't I seen you somewhere before?", New York Times, Feb. 1, 1998
  25. ^ http://valtioneuvosto.fi/ajankohtaista/tiedotteet/tiedote/fi.jsp?oid=111872
  26. ^ "ENVIRONMENT: Women Environment Leaders Grapple with Globalisation".
  27. ^ http://www.johannesburgsummit.org/html/documents/summit_docs/aconf199_17_add1.pdf
  28. ^ http://www.iisd.ca/download/pdf/sd/ymbvol108num1e.pdf
  29. ^ "Etekar". 11 בספטמבר 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  30. ^ "irna news".
  31. ^ "air pollution".
  32. ^ "newsroom".
  33. ^ "United Nations News Centre". UN News Service Section. 23 במרץ 2006. {{cite web}}: (עזרה)
  34. ^ BaniComm Co. "Iranian Students News Agency (in Persian)". Isna.ir. נבדק ב-2008-11-18.
  35. ^ http://www.unep.org/champions/laureates/2006/ebtekarp.asp
  36. ^ Vidal, John; Adam, David; Watts, Jonathan; Hickman, Leo; Sample, Ian (5 בינואר 2008). "50 people who could save the planet". The Guardian. London. {{cite news}}: (עזרה)
  37. ^ http://en.mehrnews.com/news/116648/S-Korean-uni-gives-Ebtekar-honorary-doctorate-degree
  38. ^ http://www.cna.org.cy/photoinfo.asp?id=f22be6c20d734c4a98acfa3a13207f3c
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

33559932מעסומה אבתכאר

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=מעסומה_אבתכאר&oldid=2038374"