מסצ'וסטס (BB-2)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מסצ'וסטס (BB-2)
Massachusetts (BB-2)
אוניית המערכה "מסצ'וסטס" ב-1901
אוניית המערכה "מסצ'וסטס" ב-1901
תיאור כללי
סוג אונייה אוניית מערכה
צי צי ארצות הברית
סדרה "אינדיאנה"
ציוני דרך עיקריים
הוזמנה 30 ביוני 1890
תחילת הבנייה 25 ביוני 1891
הושקה 10 ביוני 1893
תקופת הפעילות 10 ביוני 1896 – 31 במרץ 1919 (22 שנים)
אחריתה הוטבעה במכוון ב-6 בינואר 1921
מידות
הֶדְחֶק סטנדרטי: 10,453 טון, מרבי: 11,876 טון
אורך 107 מ'
רוחב 21.1 מ'
שוקע 8.2 מ'
נתונים טכניים
מהירות 15 קשרים
גודל הצוות 473 קצינים ומלחים
טווח שיוט 4,900 מייל ימי (9,100 ק"מ) במהירות 10 קשר
הנעה 2 מנועי קיטור תלת-דרגתיים בהספק 9,000 כוחות סוס; 4 דודי קיטור ימיים סקוטיים
צורת הנעה 2 מדחפים
אמצעי לחימה
שריון חגורת שריון: 4–18 אינץ' (102–457 מ"מ)
צריחי התותחים הראשיים: 17 אינץ' (432 מ"מ)
בסיסי התותחים הראשיים (ברבטות): 17 אינץ' (432 מ"מ)
צריח הניתוב: 10 אינץ' (254 מ"מ)
הסיפון: 3 אינץ' (76 מ"מ)
חימוש 2 תותחי 13 אינץ' (330 מ"מ) דו-קניים
4 תותחי 8 אינץ' (203 מ"מ) דו-קניים
4 תותחי 6 אינץ' (152 מ"מ)
20 תותחי 6 פאונד 57 מ"מ (2.2 אינץ')
6 תותחי 1 פאונד 37 מ"מ (1.4 אינץ')
5–6 צינורות טורפדו 18 אינץ' (457 מ"מ)

"מסצ'וסטס" (BB-2) (באנגלית: USS Massachusetts) הייתה אוניית מערכה קְדַם-דְּרֶדְנוֹט מסדרת "אינדיאנה" של צי ארצות הברית שהושקה ב-1893. היא הייתה אוניית מערכה קטנה, אך החימוש והשריון שלה דמו לאלו של אוניות מערכה גדולות ממנה בציים אחרים באותה תקופה. אוניות הסדרה היו הראשונות בצי שצוידו גם בסוללות תותחי ביניים. היא תוכננה להגנת החופים ועל כן לא התאימה לשירות בים הפתוח ובאוקיינוסים.

"מסצ'וסטס" שירתה במלחמת ארצות הברית–ספרד כחלק מהשייטת הנודדת (אנ'), ונטלה חלק בהסגרים על נמלי סיינפואגוס וסנטיאגו דה קובה. היא החמיצה את הקרב הימי המכריע בסנטיאגו דה קובה משום שהפליגה לילה קודם לכן למפרץ גואנטנמו כדי לחדש את מלאי הפחם. לאחר המלחמה הוצבה בשייטת הצפון-אטלנטית ותרגלה תמרונים טקטיים וירי תותחים. בתקופת שירותה זו ארעה התפוצצות בצריח תותח 8 אינץ' (203 מילימטרים), בה נהרגו תשעה אנשי צוות, והיא עלתה פעמיים עלתה על שרטון ועל כן הושבתה לחודשים אחדים לתיקונים. ב-1906 הוצאה משירות פעיל.

אף על פי שב-1910 כבר נחשבה לאונייה מיושנת, הוחזרה "מסצ'וסטס" לשירות פעיל. מדי שנה בחודשי הקיץ יצאה להפלגות לימוד עם פרחי קצונה של הצי, וביתר הזמן הוצבה בצי המילואים. ב-1914 הושבתה, אך ב-1917 הוחזרה שוב לשירות, ובמלחמת העולם הראשונה שימשה לאימון תותחני הצי. היא הושבתה בפעם האחרונה במרץ 1919, אז גם הוחלף שמה ל"אוניית מערכה חופית מס' 2", כדי שניתן יהיה לעשות שימוש חוזר בשמה לטובת אוניית המערכה "מסצ'וסטס" (BB-54) (שבנייתה החלה באפריל 1921). בשנת 1921 היא הוצפה והוטבעה במכוון במים רדודים במפרץ מקסיקו, לחופי פנסקולה שבפלורידה, ושימשה מטרה לניסויי תותחים. שרידי האונייה מעולם לא נגרטו, ובשנת 1956 עברה האונייה לבעלותה של מדינת פלורידה. ב-1936 הוכרזה טרופת האונייה כשמורה ארכאולוגית תת-ימית, והיא נמנית עם האתרים ההיסטוריים הלאומיים של ארצות הברית. שרידי האונייה מהווים גם שונית מלאכותית ואתר צלילה ספורטיבית.

תיאור האונייה

מאפייני המבנה והחימוש של "מסצ'וסטס", בשינויים מסוימים, נוסחו ב-1889 על ידי הוועדה המייעצת לצי במסגרת הצעתה השאפתנית לבנות 33 אוניות מערכה ו-167 אוניות מלחמה קטנות יותר. הקונגרס ראה בתוכנית המוצעת ניסיון להביא לסיומה של מדיניות אי-ההתערבות של ארצות הברית ולא אישר אותה, אבל שנה לאחר מכן אישר תקציב לבנייתן של שלוש אוניות מערכה להגנת החופים: "מסצ'וסטס" ואחיותיה לסדרה "אינדיאנה" ו"אורגון".[1] אוניות אלה יועדו להגנת החופים בלבד, כי ההדחק שלהן היה קטן למדי והבולט נמוך, ולכן לא התאימו לתנאי השיט בים הפתוח ובאוקיינוסים.[2] ואומנם, האוניות התגלו במהלך שירותן כלקויות: משקלן בסיום הבנייה חרג מהתכנון המקורי, הבולט הנמוך הגביל את פעילותן בים גלי והן לא שטו היטב.[3] עם זאת, למרות חסרונותיהן הן היו אוניות המערכה המודרניות הראשונות של הצי האמריקאי.[3][4]

אורכה הכללי של "מסצ'וסטס" היה "351-2 רגל (107 מ'), רוחבה "69-3 רגל (21.1 מ') והשוקע 24 רגל (7.3 מ'). ההדחק הסטנדרטי – 10,288 טון אימפריאלי (10,453 טון מטרי) וההדחק המרבי – 11,688 טון אימפריאלי (11,876 טון מטרי). האונייה הונעה על ידי שני מנועי קיטור תלת דרגתיים שסובבו שני מדחפים. שני המנועים פיתחו יחד הספק אינדיקטורי [5] של 9,000 כוחות סוס (6,700 קילוואט). הקיטור סופק על ידי ארבעה דודי צינורות אש מוסקים בפחם, שהעניקו לה מהירות מרבית של 15 קשרים (28 קמ"ש). טווח השיוט המקסימלי היה 5,640 מיילים ימיים (10,450 ק"מ) במהירות של 10 קשרים (19 קמ"ש). במהלך בנייתה הותקן בה תורן צבאי כבד עם דוכניות לתצפית, וב-1910–1911 נוסף תורן מִסְבָּךְ בירכתיים. צוות האונייה מנה 32 קצינים ו-441 חוגרים, וגדל לאחר מכן ל־586–636 קצינים וחוגרים.[4][6]

האונייה הייתה חמושה בסוללה ראשית של ארבעה תותחי 13 אינץ' (330 מ"מ) / 35 קליברים[7] בשני צריחים דו-קניים על קו האמצע האורכי, אחד לפני המבנה העילי ואחד מאחוריו. הסוללה המשנית מנתה שמונה תותחי 8 אינץ' (203 מ"מ) / 35 קליברים שהוצבו בארבעה צריחים דו-קניים לאורך הדפנות. עליה נוספו שישה תותחי 6 אינץ' (150 מ"מ) / 40 קליברים בבתי-תותח משוריינים באמצע האונייה. את ההגנה מטווח קרוב מפני ספינות טורפדו העניקו לאונייה עשרים תותחי 6-פאונד ושישה תותחי 1-פאונד על מִקְבָּעִים נפרדים. כמקובל באוניות ראשיות בתקופה זו, נשאה "מסצ'וסטס" גם צינורות טורפדו בקוטר 18 אינץ' (457 מ"מ) על הסיפון. מספרם לא ידוע בבירור. לפי Conway's היו לה שישה צינורות טורפדו, אך ההיסטוריון נורמן פרידמן סבור כי תוכננה לשאת שבעה צינורות אבל חומשה לבסוף בחמישה בלבד.[4][8]

חגורת השריון העיקרית של "מסצ'וסטס" הייתה בעובי משתנה: מעל מחסני התחמושת וחדרי המכונות היה עובייה 18 אינץ' (457 מ"מ), והוא הלך ופחת בהדרגה עד 4 אינץ' (102 מ"מ) בחרטום ובירכתיים. דפנות צריחי התותחים הראשיים היו בעובי 17 אינץ' (432 מ"מ), וכמוהן גם דפנות הברבטות החשופות לאויב. לוחות השריון של צריחי התותחים בקוטר 8 אינץ' היו בעובי 6 אינץ' (152 מ"מ) ושריון בתי התותחים שלהם בעובי 5 אינץ' (127 מ"מ). דפנות צריח הניתוב היו בעובי 10 אינץ' (254 מ"מ).

תולדות שירותה

בניית האונייה ותחילת שירותה

בניית האוניות אושרה ב-30 ביוני 1890, והחוזה עבור "מסצ'וסטס" - לא כולל תותחים ושריון - נמסר לחברת William Cramp & Sons מפילדלפיה, שהציעה לבנות אותה תמורת 3,020,000 דולר.[9] העלות הכוללת של האונייה הייתה גבוהה כמעט פי שניים, כ-6,000,000 דולר.[10] החוזה קבע שהאונייה תיבנה בשלוש שנים, אבל אספקה איטית של לוחות שריון ותותחים גרמה לעיכוב.[11] הבנייה החלה ב-25 ביוני 1891,[10] ו"מסצ'וסטס" הושקה שנתיים לאחר מכן, ב-10 ביוני 1893. בטקס ההשקה השתתפו אלפי אנשים, ובהם מזכיר הצי הילרי א. הרברט, וקומנדר ג'ורג' דיואי.[12] הפלגות המבחן המקדימות נערכו רק במרץ 1896, בגלל העיכוב במשלוח לוחות שריון ותותחים, והפלגת המבחן הרשמית נערכה חודש לאחר מכן.[13]

"מסצ'וסטס" הוכנסה לשירות פעיל ב-10 ביוני 1896 בפיקודו של קפטן פרדריק רוג'רס. היא ערכה את אימוני ההיבנות בין אוגוסט לנובמבר 1896, ולאחריהם נכנסה לשיפוץ במספנת הצי בניו יורק. בפברואר 1897 ערכה הפלגה קצרה לצ'ארלסטון, קרוליינה הדרומית. במאי אותה שנה שוב יצאה מניו יורק, הפעם אל בוסטון, שם נערכה חגיגה לכבודה. בעשרת החודשים הבאים השתתפה "מסצ'וסטס" בתמרוני אימונים של השייטת הצפון-אטלנטית מול חופי פלורידה, וביקרה בכמה נמלים מרכזיים בחוף המזרחי של אמריקה. ב-27 במרץ 1898 הפליגה להמפטון רודס, וירג'יניה, והצטרפה לשייטת הנודדת בפיקודו של קומודור וינפילד סקוט שליי שיצאה להטיל הסגר ימי על קובה.[14]

מלחמת ארצות הברית–ספרד

"מסצ'וסטס", ציור שמן מאת אנטוניו יקובסן (1820–1921)

עם פרוץ מלחמת ארצות הברית–ספרד יצאה השייטת הנודדת לקי וסט. קומודור שליי נפגש עם סגן אדמירל סמפסון, שחזר זה עתה מהפגזת סן חואן, פוארטו ריקו. הם דנו היכן עשויה להימצא השייטת הספרדית בפיקודו של אדמירל סרוורה, ושליי נשלח לנמל סיינפואגוס כדי לחפש אחריה.[15] שליי הגיע אל חופי סיינפואגוס ב-22 במאי, ורק לאחר מספר ימים יכול היה לקבוע שאוניותיו של סרוורה אינן בנמל. אחר כך המשיכה השייטת לסנטיאגו דה קובה, הנמל הנוסף היחיד בחוף הדרומי של קובה שהיה גדול מספיק עבור האוניות הספרדיות,[16] אליו הגיעה לאחר מספר עיכובים ב-29 במאי.[17] האוניות האמריקאית הבחינו בסיירת הספרדית "כריסטובל קולון" מחוץ לפתח הנמל, ומכאן הסיק שליי כי הצי הספרדי נמצא בתוכו.[18] הוא הטיל הסגר על הנמל ודיווח על כך לסגן אדמירל סמפסון, שהגיע עם השייטת שבפיקודו ב-1 ביוני,[19] ונטל את הפיקוד על הכוח כולו.[20]

בליל 2–3 ביולי עזבו "מסצ'וסטס" ושתי הסיירות "ניו אורלינס" ו"ניוארק" את עמדותיהן מול נמל סנטיאגו דה קובה ויצאו אל מפרץ גואנטנמו כדי לחדש את מלאי הפחם שלהן.[21] בשל כך החמיצה "מסצ'וסטס" את הקרב שנערך ב-3 ביולי בפתחו של הנמל, שבמהלכו ניסה הצי הספרדי לפרוץ את ההסגר אך הושמד כליל.[22] למחרת חזרה "מסצ'וסטס" לסנטיאגו דה קובה, ויחד עם אוניית המערכה "טקסס" ירתה על הסיירת הספרדית "ראינה מרסדס", שהוטבעה במכוון על ידי אנשיה כדי לחסום את פתח הנמל.[23] לאחר מכן נשלחה לפוארטו ריקו כדי לסייע לצבא שכבש את העיר. היא עזבה את פוארטו ריקו ב-1 באוגוסט ושבה לניו יורק, והגיעה לנמל ב-20 באוגוסט 1898.[14]

לאחר מלחמת ארצות הברית–ספרד

ב-10 בדצמבר 1898 הפליגה "מסצ'וסטס" מנמל ניו יורק לאחר שיפוץ קצר במבדוק יבש, ובדרכה החוצה מהנמל פגעה בשונית דיימונד וחמישה ממדוריה הקדמיים התמלאו במים. היא נאלצה לחזור למספנת הצי והוכנסה שוב למבדוק יבש לתיקונים שנמשכו כשלושה חודשים.[24][25] לאחר מכן שירתה במשך שנה בשייטת הצפון-אטלנטית וביקרה בנמלים שונים בחוף האטלנטי של ארצות הברית.[14] במאי 1900 הועברו "מסצ'וסטס" ו"אינדיאנה" לצי המילואים בשל מחסור חמור בקצינים והצורך להכניס לשירות פעיל את אוניות המערכה החדשות מסדרות "קירסיירג'" ו"אילינוי".[26] שתי אוניות המערכה הוחזרו לשירות פעיל חודש לאחר מכן כניסוי באיזו מהירות ניתן לעשות זאת,[27] ו"מסצ'וסטס" שבה לשייטת הצפון-אטלנטית.

במרץ 1901 שוב עלתה האונייה על שרטון, הפעם בנמל פנסקולה, פלורידה,[28] אך היא הצליחה להיחלץ ולהמשיך במסעה.[29] תאונה חמורה יותר אירעה במהלך תרגיל ירי למטרה בינואר 1903, אז ארעה התפוצצות בצריח תותח 8 אינץ' ובה נהרגו תשעה אנשי צוות. היו אלה האבידות הראשונות בנפש על סיפונה של אוניית מערכה אמריקאית מאז טביעת "מיין" ב-1898.[30]תאונה נוספת אירעה באוגוסט אותה שנה, כאשר מסצ'וסטס פגעה בסלע במפרץ פרנצ'מן במדינת מיין. היא ניזוקה קשות והיה צורך להכניסה לתיקונים במבדוק יבש.[31] בדצמבר 1904 התרחשה תאונה קטלנית נוספת באונייה "מסצ'וסטס": שלושה אנשי צוות נהרגו וכמה אחרים נכוו קשות כאשר אטם נפרץ וקיטור מילא את חדר הדוודים.[32] ב-8 בינואר 1906 הושבתה האונייה וצוותה הועבר לאוניית האחות "אינדיאנה", שעברה שדרוג וחידוש מקיפים שנמשכו שלוש שנים. כעת הגיעה תורה של "מסצ'וסטס" להתחדש. תותחי ה-6 אינץ' ורוב התותחים הקלים הוחלפו בשנים-עשר תותחי 3 אינץ' (76 מ"מ) / 50 קליברים; הותקנו דודי קיטור חדשים מתוצרת Babcock & Wilcox, משקולות איזון לצריחי התותחים הראשיים, תורן מִסְרָג ומנגנוני צידוד חשמליים לצריחי התותחים.[33]

A sinking stripped battleship seen from a birds eyes view
הטבעת "מסצ'וסטס" ליד פנסקולה, פלורידה, 6 במאי 1921

ב-2 במאי 1910 הוחזרה "מסצ'וסטס" לשירות פעיל קצוב בזמן, כדי שתוכל לערוך את הפלגת הקיץ השנתית עם פרחי הקצונה של האקדמיה הימית. אף על פי שהותקן בה ציוד מודרני, החשיב אותה מזכיר הצי ג'ורג' וון לנגרקה מאייר לאונייה "מיושנת וחסרת ערך, אפילו לקו הגנה שני".[34] לא היה בה כל צורך, מלבד הפלגות הקיץ, ועל כן הועברה לצי המילואים האטלנטי שהוקם ב-1912.[35] לאחר הפלגה קצרה לניו יורק, כדי להשתתף במסקר הצי הנשיאותי באוקטובר 1912, שבה האונייה לפילדלפיה ונשארה שם עד הוצאתה משירות ב-23 במאי 1914.[14]

מלחמת העולם הראשונה וסופה של האונייה

שרידי "מסצ'וסטס" ליד פנסקולה, 8 באפריל 2002

ב-9 ביוני 1917, בעקבות כניסת ארצות הברית ללמלחמה, הוחזרה "מסצ'וסטס" לשירות פעיל בפעם האחרונה בתולדותיה. היא שימשה לאימוני ירי של תותחני צי המילואים, תפקיד אותה מילאה עד 27 במאי 1918. אחר כך, עד סופה של המלחמה, שירתה כאונייה לאימוני ירי מתותחים כבדים ליד מפרץ צ'ספיק. "מסצ'וסטס" חזרה לפילדלפיה ב-16 בפברואר 1919. היא הוצאה סופית משירות פעיל ב-31 במרץ 1919. יומיים קודם לכן הוחלף שמה ל"אוניית מערכה מספר 2", כדי שניתן יהיה להשתמש בשמה לטובת אוניית מערכה חדשה מסדרת "דקוטה הדרומית" – "מסצ'וסטס" (BB-54).[14]

"מסצ'וסטס" נמחקה מרשימות הצי ב-22 בנובמבר 1920, והושאלה למשרד המלחמה של ארצות הברית שהשתמש בה כאוניית מטרה לניסוי תותחים.[14] באותה שנה הנהיג הצי האמריקני קודים לסיווג אוניותיו (hull number), ו"מס'צוסטס" קיבלה בדיעבד את קוד הסיווג BB-2 (אוניית מערכה, מס' סידורי 2).[36] ב-6 בינואר 1921 היא הוטבעה במכוון במים רדודים במפרץ מקסיקו, בחוף פנסקולה, כדי לשמש מטרה לתותחי סוללות החוף של פורט פיקנס ולתותחי רכבת. ב-20 בפברואר 1925 החזיר משרד המלחמה את טרופת האונייה לרשות הצי; הוא הציע אותה למכירה כגרוטאות, אך לא התקבלו הצעות סבירות תמורתה.[14]

לאחר זמן פסק בית המשפט העליון של פלורידה כי "מסצ'וסטס" היא רכושה של מדינת פלורידה. ב-10 ביוני 1993, במלאת מאה שנים להשקתה, הוכרזה טרופת האונייה כשמורה ארכאולוגית תת-ימית, הרביעית במספר של פלורידה. ב-2001 נוספה "מסצ'וסטס" לרשימת האתרים ההיסטוריים הלאומיים של ארצות הברית, והיא עדיין משמשת שונית מלאכותית ואתר צלילה לחובבים.

לקריאה נוספת

  • Bryan, B. C. (1901). "The Steaming Radius of United States Naval Vessels". Journal of the American Society for Naval Engineers, 13 (1): 50–69.
  • Campbell, N. J. M. (1979). "United States of America". In Chesneau, Roger & Kolesnik, Eugene M. (eds.). Conway's All the World's Fighting Ships 1860–1905. Greenwich: Conway Maritime Press. pp. 114–169.
  • Friedman, Norman (1985). U.S. Battleships, An Illustrated Design History. Annapolis, Maryland: Naval Institute Press..
  • Gardiner, Robert; Lambert, Andrew D. (1992). Steam, Steel & Shellfire: The Steam Warship 1815–1905. London: Conway Maritime Press..
  • Graham, George E.; Schley, Winfield S. (1902). Schley and Santiago: An Historical Account of the Blockade and Final Destruction of the Spanish Fleet Under Command of Admiral Pasquale Cervera, July 3, 1898. Texas: W.B. Conkey Company.
  • Reilly, John C.; Scheina, John C. (1980). American Battleships 1886–1923: Predreadnought Design and Construction. London: Arms and Armour Press.
  • Tucker, Spencer (2013). Almanac of American Military History. Vol. I, Santa Barbara: ABC-CLIO.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מסצ'וסטס בוויקישיתוף
  • "Indiana". Dictionary of American Naval Fighting Ships. Navy Department, Naval History and Heritage Command. Retrieved 13 January 2017.
  • "Massachusetts". Dictionary of American Naval Fighting Ships. Navy Department, Naval History & Heritage Command. Retrieved 13 January 2017.
  • "National Register Information System". National Register of Historic Places. National Park Service. 9 July 2010.
  • USS Massachusetts: learn about the history, audio transcript. Florida's "Museums in the Sea". Retrieved 23 July 2010.

The New York Times

הערות שוליים

  1. ^ Friedman 1985, pp. 24–25.
  2. ^ Gardiner & Lambert 1992, p. 121.
  3. ^ 3.0 3.1 Friedman 1985, pp. 17, 20–29.
  4. ^ 4.0 4.1 4.2 Campbell 1979, p. 140.
  5. ^ הספק אינדיקטורי (indicated horsepower) הוא ההספק "ברוטו" של המנוע, המחושב על פי הלחץ והנפח המשתנים של הקיטור בצילינדר בזמן עבודת המנוע. נתונים אלה נמדדים באמצעות מכשיר הנקרא "אינדיקטור", ומכאן השם.(אנ')
  6. ^ Friedman 1985, pp. 83, 425.
  7. ^ המונח "קליבר" משמש גם לציון אורך התותח. בדוגמה זו קוטר התותח 13 אינץ' ואורכו 35 קליברים שהם 455 אינץ' או 11.5 מטר.
  8. ^ Friedman 1985, p. 27.
  9. ^ The New York Times, 1 December 1890.
  10. ^ 10.0 10.1 Reilly and Scheina 1980, p. 69.
  11. ^ The New York Times, 12 March 1896.
  12. ^ The New York Times, 10 June 1893.
  13. ^ The New York Times, 26 April 1896.
  14. ^ 14.0 14.1 14.2 14.3 14.4 14.5 14.6 "Massachusetts" in Dictionary of American Naval Fighting Ships.
  15. ^ Graham and Schley 1902, p. 93–94.
  16. ^ Graham and Schley 1902, pp. 116, 120.
  17. ^ Graham and Schley 1902, pp. 141–162.
  18. ^ Graham and Schley 1902, pp. 164–167.
  19. ^ DANFS Indiana (BB-1).
  20. ^ Graham & Schley 1902, p. 203.
  21. ^ Graham & Schley 1902, pp. 299–300.
  22. ^ The New York Times, 26 July 1898.
  23. ^ Graham & Schley 1902, pp. 471–472.
  24. ^ The New York Times, 11 December 1898.
  25. ^ The New York Times, 1 April 1899.
  26. ^ The New York Times, 14 April 1900.
  27. ^ The New York Times, 6 June 1900.
  28. ^ The New York Times, 25 March 1901.
  29. ^ The New York Times, 23 March 1901.
  30. ^ Reilly and Scheina 1980, p. 56.
  31. ^ The New York Times, 23 August 1903.
  32. ^ The New York Times, 15 December 1904.
  33. ^ Reilly & Scheina 1980, p. 62.
  34. ^ The New York Times, 1 December 1911.
  35. ^ The New York Times, 4 February 1912.
  36. ^ Tucker, p. 1143.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

38414784מסצ'וסטס (BB-2)

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=מסצ%27וסטס_(BB-2)&oldid=2569238"