מניפנית מצויה

מניפנית מצויה
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	מיתרניים
מחלקה:	זוחלים
סדרה:	קשקשאים
תת־סדרה:	לטאות
משפחה:	פילודקטיליים
סוג:	מניפנית
מין:	מניפנית מצויה
שם מדעי
	Ptyodactylus guttatus

מניפנית מצויה (שם מדעי: Ptyodactylus guttatus) היא מין של מניפנית, סוג במשפחת הפילודקטיליים.

מאפיינים

המניפנית המצויה היא שוכנת קרקע באזורי סלעים ומצוקים. אורכה כ-14-16 ס"מ. צבעה חום בהיר עם נקודות לבנות וחומות, אשר נותנים לה יכולת הסוואה. בכל אצבע, ישנן שערות המתחלקות לשעריות משנה היוצרות כל אחת ממיליוני השעריות, אינטראקציה (קשרי ואן דר ואלס) עם משטח קשה המאפשר למניפנית להיצמד לקירות או לתקרה כנגד כח המשיכה. ביומימיקרי מוצלח, הדגים יכולת זו אף לבני אדם תוך שימוש בעזרים חיצוניים הבנויים ככפות רגלי המניפנית ומאפשרים לאנשים לטפס על קירות. מניפות הצמדה אלו, הנראות כמניפות (ומכאן שמה), מאפשרות לה לברוח מעלה בשעת סכנה. אולי זו הסיבה שרוב המניפניות הבוגרות בורחות למעלה לצורך התגוננות או מסתור כמו חריץ בסלע, אך הן לא יסרבו למסתור בשיחים בשעת סכנה. בשעת דחק המניפנית (כמו שממיתיים אחרים) משילה את זנבה, שנותר מפרפר בידי הטורף. לאחר זמן צומח זנב חדש, אם כי מנוון מעט יחסית לזנב המקורי (בתמונה ניתן לראות את ההבדל בין הזנב לשאר הגוף).

נפוצה בגליל, צפון הנגב, יהודה ושומרון, מישור החוף והשפלה, הכרמל והגולן. פעילה בשעות הערב, עד לשעות הלילה המוקדמות. ניזונה מחרקים.

לנקבות החיות עם אותו זכר בטריטוריה משותפת יש לרוב אתר הטלה משותף. המניפנית מטילה כ- 2 ביצים, באדמה או בחריצי סלעים, ומדביקה אותן לתקרת הסלע. ביצי המניפנית הן בעלות קליפה רכה וגמישה, המתקשה לאחר ההטלה. כל נקבה חוזרת להטיל באותו מקום עד ארבע פעמים בשנה, וכך מצטברות על התקרה ביצים כדוריות רבות שקוטרן כ-15 מילימטרים.

מינים נוספים בישראל

מניפנית אילתית (Ptyodactylus hasselquistii hasselquistii) - הגדולה במניפניות בארץ, אורכה כ-18-19 ס"מ, תפוצה בהרי אילת.
מניפנית גלילית (Ptyodactylus puiseuxi) - צבעה אפור עד שחרחר ועל גופה כתמים בהירים בגוון אפור עד לבן. פעילה ביום. תפוצה בגליל ובגולן.