מנחם שמואלי (חוקר)

מנחם שמואלי (1937–1982) היה התורם הראשון לביסוסה, פרסומה והפצתה של שיטת ההשקיה בטפטוף בחקלאות, בישראל ומחוצה לה.

קורות חיים

מנחם שמואלי, בנם של זאב ופיגה שמול נולד באמסטרדם, הולנד ב-1937. את ילדותו המוקדמת עבר עם משפחתו באמסטרדם. במהלך מלחמת העולם השנייה הוסתר עם הוריו על ידי משפחה של כומר כפרי -

(Wilhelmus Johannes and Wilhelmina Aleida Plant (van Oeijen תוך סיכון חייהם. לאחרונה קיבלו ילדי הזוג את אות חסידי אומות העולם עבור הוריהם ז"ל.

לאחר המלחמה, בשנת 1949 עלתה המשפחה והתיישבה בתל אביב. מנחם הפך לישראלי כמו כולם - סיים תיכון, היה פעיל בתנועת הנוער בני עקיבא, ושירת בצבא בחטיבת גבעתי.

לאחר הצבא החל בלימודים אקדמיים בפקולטה לחקלאות, וביוני 1964 סיים את הסמכתו במדעי-החקלאות מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים. לבקשתם של מורו, ד"ר דן גולדברג ויו"ר המועצה האזורית חבל אילות, אבינועם פינקלמן, "ירד" מנחם, עם אשתו ציפק'ה, ובתו הבכורה נעה לאילת, לנהל את תחנת הניסיונות ביטבתה. במהלך השנים באילת, נולדו עוד שתי בנות – נעמה ועינת.

בנוסף לניסיונות שטח רבים אותם ערך כראשון בתחומו, כתב ופרסם מאמרים מדעיים חשובים. חלק מן המאמרים היו משותפים לו ולמורו, ד"ר גולדברג.  

מנחם נחשב לתורם הראשון לביסוסה, פרסומה והפצתה של שיטת ההשקיה בטפטוף בחקלאות, בישראל ומחוצה לה.^{[דרוש מקור]} במסגרת מומחיותו, הוזמן לבקר ולייעץ במדינות שונות במזרח אסיה ובארצות הברית.

את תחנת הניסיונות ניהל עד 1971. לאחר מכן עברה המשפחה לרחובות ומנחם עבר לנהל את המחלקה לירקות, שבמסגרת שירות ההדרכה והמקצוע של משרד החקלאות, ובשנת 1975 התמנה לסמנכ"ל למינהל, של מינהל המחקר החקלאי, מרכז וולקני.   

במקביל פעל (במסגרת תה"ל) בייעוץ חקלאי להקמת פרויקטים חקלאים בארצות שונות – מצרים, איראן ותאילנד.

ב-1977 נכנס כשותף בחברת "חישתיל" והקים את משתלת החברה בימית. לאחר מספר שנים מוצלחות ומאושרות, הגיעה גזירת הפינוי. הימים טרם הפינוי היו ימים קשים וסוערים עבורו. מבחינתו הפינוי היה משבר ערכי עמוק וכואב כי "ישוב יהודי לא מפנים".

מספר ימים לפני פינוי ימית ב-1982, לאחר פירוקה הפיזי של המשתלה, בחוזרו מפגישה מקצועית בה הוצע לו לנסוע ולהציג את "הישגי חקלאות ישראל", בפני בכירי משרד החקלאות במצרים, חש בלבו ובעלותו לביתו, התמוטט ומת, והוא בן 45.

הישגים בולטים

המאמר החשוב ביותר שכתב, מופיע בספר Classic Papers in Horticultural Science, שפורסם ב 1989,ומציג עבודות מחקר מקוריות שהיוו פריצת דרך ב 3000 שנות חקלאות. המאמר האחרון (כרונולוגית) בספר הוא של גולדברג ושמואלי, ומציג את עקרונותיה של שיטת ההשקיה בטפטוף, לצד מאמר של מנדל - אבי הגנטיקה המודרנית.

סיפורה המופלא של שיטת ההשקיה בטפטוף, החל עם המצאת הטפטפת על ידי שמחה בלאס, והמשיך בעבודותיו של יהודה זוהר בטפטוף טמון.

אלו פתחו את הדלת לשיתוף פעולה מוצלח במיוחד עם מנחם, ולפרסום הראשון (1967) של דו"ח מדעי (בעברית) (אז המונח היה drop irrigation), ובו סיכום שלוש השנים הראשונות של ניסיונות הטפטוף בערבה.

פריצת הדרך של מנחם הייתה בפריסת הטפטוף על פני הקרקע, דבר שמנע סתימות בצנרת, וכן בפיתוח שיטות עבודה מדויקות.

מחלקת ניסיונות של דונמים ספורים ביטבתה במחצית השנייה של שנות ה-60, עשרים שנה מאוחר יותר כבר נפוץ הטפטוף בחמש יבשות ובעשרות מדינות בשטחי חקלאות שלמעלה  מ-4,000,000 דונם. עם תחילת המאה החדשה, טכנולוגית ההשקיה בטפטוף שתחילתה הייתה ביטבתה כבר פרוסה  בשטחי חקלאות של עשרות מיליוני דונמים והשימוש בה ממשיך ומתרחב.

הספר Classic Papers in Horticultural Science

בקיץ 1986, כ- 4 שנים לאחר פטירתו של מנחם, מגיע לתחנת הניסיונות ביטבתה מכתב ע"ש מנחם שמואלי והוא מועבר לציפקה-אשתו ברחובות. הכותב הוא Jules Janick פרופ' להורטיקולטורה באוניברסיטה של אינדיאנה. באותה תקופה היה פרופ. Janick גם העורך של HortScience  וה- Proceedings of the American Society for Horticultural Science

במכתב מספר פרופ. Janick  שהנהלת החברה האמריקאית למדעי ההורטיקולטורה החליטה על הוצאת ספר שיכלול את המאמרים המקוריים של נושאים שהיו בבחינת "פריצת דרך" מחקרית שתרמה לקידום מדעי ו/או ישומי בשטחי ההורטיקולטורה לדורותיהם. המערכת החליטה לכלול בספר את המאמר של דן גולדברג ומנחם שמואלי שפורסם ב 1970 בירחון המדעי Transactions of the American Society of Agricultural Engineering           ונושאו “Drip Irrigation  - A method used under arid and desert conditions of high water and soil salinity "

לפני כל מאמר שפורסם במקורו, נכתבה הקדמה מפורטת על ידי חוקר בכיר בשטח המקצועי הרלוונטי. לכתיבת ההקדמה נבחר פרופ. D.C. Elfving, Horticultural Research Institute of Ontario, Canada  שפרסם ב 1982 את מאמר הסקירה הראשון, שריכז את כל שהיה ידוע באותה תקופה על תגובות של גידולים חקלאיים להשקיה בטפטוף.

הספר שכותרתו Classic Papers in Horticultural Science  פורסם בשנת 1989 וכולל 31 מאמרים מדעיים מקוריים שנבחרו בקפידה מיוחדת, ומיעוטם אף שנוי עדיין באי הסכמה.

ראשון המאמרים (כרונולוגית) של Theophrastus  ("אבי הבוטניקה") לוקח אותנו למאה השלישית לפני הספירה ומציג את נושא ההרכבות בעצים. בהמשך ניתן לעיין במאמר המקורי של Gregor Mendel (1865}  אבי הגנטיקה, ולהתעמק בסדרת העבודות על ההורמונים הצמחיים, פוטופריודיזם, מנגנוני פריחה. אפשר לעקוב אחר יצירת הצמח השלם הראשון (גזר) מתאים בודדים בתרבית רקמה, ואפילו ללמוד איך נוצר לראשונה האבטיח הטריפלואידי, ללא גרעינים  {Hitoshi Kihara, 1951) .

בין ענקי המחקר ההורטיקולטורי מצוי גם מאמרם של דן גולדברג ומנחם שמואלי המפרט כיצד מחקר המלווה פיתוח הופך לטכנולוגיה ברת יישום.

פרסומים נוספים

• מאמרים ופרסומים של מנחם שמואלי באוניברסיטה העברית בירושלים
• פירוט נרחב של הניסיונות החקלאיים הראשוניים בשימוש בטפטוף, מופיע בסדרת המאמרים (4) שפורסמו על ידי מנחם ב HortScience וניתן לקבלם מאחת הספריות החקלאיות (ברחובות או בבית דגן).