ממלכת מזרח אנגליה
 | |
 | |
| ממשל | |
|---|---|
| משטר | מונרכיה אבסולוטית |
| ראש המדינה | בית מלוכה עיקרי |
| שפה נפוצה |
אנגלית עתיקה לטינית |
| עיר בירה | רנדלשם, סאפוק |
| גאוגרפיה | |
| יבשת | אירופה |
| היסטוריה | |
| הקמה | המאה ה-6 |
|
חסות של מרסיה חידוש הריבונות פירוק |
798 825 869 |
| ישות יורשת |
 מזרח אנגליה הדנית |
| דמוגרפיה | |
| דת | פגניות, נצרות |
ממלכת מזרח אנגליה (באנגלית עתיקה: Ēast Engla Rīce ובלטינית: Regnum Orientalium Anglorum) הייתה אחת משבע הממלכות שהתקיימו באנגליה בתקופת ההפטרכיה, בין סוף השלטון הרומאי במאה ה-5 ועד לאיחודה של הארץ לממלכה אחת תחת כתר אחד במאה ה-10. מזרח אנגליה שכנה לחופי הים הצפוני בחצי האי מזרח אנגליה. היא גבלה בממלכת מרסיה האנגלית במערב ובממלכת אסקס הסקסונית בדרום.
מזרח אנגליה הוקמה בשלהי המאה ה-6 על ידי האנגלים, אשר פלשו לאזור מצפון גרמניה במהלך המאה ה-5. במקור הייתה האוכלוסייה פגנית בעיקרה, אך תחת מלכותו של ראדוולד, סביב שנת 604, נכנסה מזרח אנגליה בעול הנצרות. לאחר כמה עשרות שנים של קיום ריבוני יציב יחסית, לאורך רוב שנות קיומה התקיימה מזרח אנגליה בצילה של מרסיה, שכנתה הגדולה ממערב. זאת, כאשר מפעם לפעם היא הפכה למדינת חסות שלה, תוך כדי ניסיונות חוזרים ונשנים של מזרח אנגליה להשתחרר ממצב זה. בשנת 869 נכבשה הממלכה על ידי ויקינגים דנים, אשר הקימו על חורבותיה של הממלכה את ממלכת מזרח אנגליה הדנית, אשר פעלה בחסות ממלכת דנמרק והיוותה את חלקו הדרומי של אזור החסות הדני באנגליה – הדיינלאו. כחמישים שנה מאוחר יותר, בשנת 918, נכבשה מזרח אנגליה על ידי ממלכת וסקס, אשר מיזגה את הממלכות אל ממלכת אנגליה.
גאוגרפיה
גבולותיה המדויקים של הממלכה אינם ידועים כיום. בשיאה של הממלכה, במהלך המאה השביעית, הייתה ממלכת מזרח אנגליה החזקה בממלכות ההפטרכיה, אולם לימים פחת כוחה וחלקים ממנה נתפסו על ידי ממלכת מרסיה. בשנת 870 נכבשה כולה על ידי הדנים, ובשנת 917 הפכה לחלק ממלכתו של אדוארד הזקן, מלך ממלכת וסקס, והפכה לחלק מממלכת אנגליה. כיום נותר שמה של הממלכה בשמו של חצי האי מזרח אנגליה, ובאזור מזרח אנגליה של ימינו, אולם אין חפיפה בין גבולות הממלכה לאזור כיום.
היסטוריה
הממלכה האנגלית
מקורה של ממלכת מזרח אנגליה בהתיישבות שבטים אנגליים באזור שהיה מיושב קודם לכן על ידי האיקני. במשך תקופה קצרה, בראשית המאה השביעית, הייתה ממלכת מזרח אנגליה החזקה בממלכות אנגליה, וככל הנראה שלטה בפועל על כל מזרח האי. בשנת 616 המלך ראדוולד הביס את אתלפירת' מלך ממלכת נורת'מבריה בקרב הנהר איידל, והושיב את אדווין ידידו על כס ממלכת נורת'מבריה. בשל עוצמתו הרבה מתאר אותו בדה ונרביליס כ-imperium - שליט עליון של ממלכות ההפטרכיה.
ראדוולד פגש את המיסיונרים הנוצרים שהגיעו אל האי, ואלה שכנעו אותו לטבול לנצרות, אולם הוא לא ויתר על אמונתו באלים הקלטים (דבר הזוכה לביקורת רבה של בדה, המתאר מזבח פאגני לצד מזבח נוצרי באותו בניין תפילה).
יורשו, אאורפוואלד נותר נוצרי, אולם במותו עלה לשלטון ריקברט אשר שב אל הפגניות. שלוש שנים לאחר מכן עלה לשלטון אחיו של אאורפוואלד, זיגברט אשר שב אל הנצרות, ואף ויתר על כיסאו לטובת אחיו אקגריק על מנת שהוא עצמו יוכל להפוך לנזיר. בתקופת שלטונו של סיגברט הוקמה ההגמונות של מזרח אנגליה, שמושבה היה בדנוויץ' שבסאפוק.
עוצמתה של הממלכה לא ארכה זמן רב, ובתקופת יורשיו של ראדוולד עלה כוחו של פנדה, מלך ממלכת מרסיה. בשנת 640 הביס פנדה את אקגריק ואת סיגברט והרג את שניהם (סיגברט הוכר לאחר מכן כ"קדוש" נוצרי). אנה, יורשו של אקגריק נהרג אף הוא בשנת 654, וממלכת מזרח אנגליה הפכה לממלכת חסות של מרסיה.
בשנת 655 המלך אתלהרה סייע לפנדה, מלך מלכת מרסיה במלחמה כנגד אוסווי, מלך נורת'מבריה, ובקרב וינוואד נחלו אתלהרה ופנדה תבוסה, ונהרגו שניהם.
במהלך המאה השביעית המשיכה ממלכת מזרח אנגליה להיות מדינת חסות של ממלכת מרסיה, עד שבשנת 794, אופה, מלך מרסיה הרג את אתלברט השני, מלך מזרח אנגליה ואיחד את שתי הממלכות. לאחר מותו של אופה, בשנת 796 זכתה הממלכה מחדש בעצמאותה למשך תקופה קצרה, בזמן שלטונו של אאדוולד, עד שניסיון עצמאות זה דוכא על ידי קואנוולף, מלך מרסיה.
בשנת 825 מרדו תושבי מזרח אנגליה בהנהגת אתלסטאן - ניסיון מרידה שניצל את תבוסת צבא מרסיה בקרב אלאנדון למול אגברט, מלך ממלכת וסקס. לאחר המרד ניסה באורנוולף, מלך מרסיה להשתלט על ממלכת מזרח אנגליה אולם הובס ונהרג בקרב. יורשו, לודקה ניסה אף הוא לכבוש מחדש את מזרח אנגליה ואף הוא הובס ונפל בקרב בשנת 827.
אתלסטאן, מלך מזרח אנגליה הכיר באגברט כשליט מעליו, ובכך זכתה באוטונומיה והמשיך לשלוט בממלכתו, בעד שיתר הממלכות הסמוכות נכבשו על ידי ממלכת וסקס.
הממלכה הדנית
בשנת 865 פלש לממלכה הצבא הוויקינגי הגדול - כפי שכונו אז הויקינגים הדנים. הצבא בזז את סוסי הממלכה והמשיך בדרכו לנורת'מבריה. הדנים שבו אל הממלכה בשנת 870, הביסו את אדמונד, מלך מזרח אנגליה בקרב והרגו אותו (ולכן הוא הוכר מאוחר יותר כ"קדוש" נוצרי).
בעקבות כיבוש הממלכה הקים הדנים בממלכה ממשלת בובות אשר מלכה בשמם. צבא דני נוסף נחת בממלכה בשנת 871, על מנת לסייע לדנים במלחמתם בממלכת מרסיה ובנורת'מבריה. בשנת 878 הובסו הדנים על ידי המלך אלפרד הגדול, מלך ממלכת וסקס, ונחתם הסכם שלום בינו לבינם.
בשנת 879 שבו הדנים לממלכת מזרח אנגליה בהנהגת גתרם הזקן, והתיישבו בממלכה. הסכם שלום שנחתם בין אלפרד לבין גתרם בשנת 885 בעקבות כיבוש העיר לונדון על ידי אלפרד, הסדיר את הגבולות ביניהם, ולמעשה קיימברידג', הנטינגדון, בדפורד, נורת'האמפטון, לסטר, סטמפורד, לינקולן, נוטינגהאם ודרבי היו חלק ממלכת הדנים שכונתה דיינלו.
בראשית המאה ה-10 ניסה אדוארד הזקן, מלך וסקס להשתלט על הממלכה. אחיינו אתלוולד מווסקס אשר הוגלה בשנת 902 בשל ניסיון לתפוס את השלטון הגיע לאסקס אחרי ששהה בנורת'מבריה. בשנת 903 יצא יחד עם אאוהריק, מלך מזרח אנגליה לקרב כנגד אדוארד, אולם הם נחלו תבוסה, ונפלו בקרב.
בשנת 917 נחלו הדנים תבוסה בקרבות רבים, ותגבורת שהגיעה מדנמרק לא סייעה. צבאו של אדוארד כבש את הממלכה והפך אותה לחלק מממלכת אנגליה. נורפוק וסאפוק הפכו למחוזות שייר, והוקם בהם ממשל מקומי הכפוף לשלטון המרכזי. שליטי האזור קיבלו את התואר רוזני מזרח אנגליה ולא נחשבו עוד כמלכים.
ראו גם
| ממלכות ההפטרכיה | |
|---|---|
|
| אנגליה האנגלו-סקסונית | ||
|---|---|---|
| ארכאולוגיה אנגלו-סקסונית • הפטרכיה • היסטוריה אנגלו-סקסונית | ||
| אירועים בולטים | ההתיישבות בבריטניה • ההתנצרות • הפלישה הוויקינגית • השלטון הוויקינגי • הכיבוש הנורמני | |
| פוליטיקה | ||
| הממלכות | מרסיה • וסקס • נורת'מבריה • דיירה • ברניקיה • מזרח אנגליה • אסקס • קנט • סאסקס | |
| רשימות המלכים | מרסיה • וסקס • נורת'מבריה • דיירה • ברניקיה • מזרח אנגליה • אסקס • קנט • סאסקס | |
| בתי המלוכה | איקלינגאס • סרדיקינגאס • דיירה • ברניקיה • ואפינגאס • אסקס • קנט • סאסקס | |
| חברה | ||
| תרבות, לשון ודת | פגניות ומיתולוגיה • נצרות מקומית • אומנות • אדריכלות • ספרות ושירה • שפה • כתב | |
| קבוצות אתניות | אנגלו-סקסונים • יוטים • קלטים בריטונים • פיקטים • ויקינגים | |
