בטונייר
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
בטונייר (הלחם הבסיסים "בטון" + "נייר", באנגלית: Papercrete, דהיינו Paper + Concrete) הוא חומר בנייה הדומה לבטון, רק שבמקום חצץ יש בו סיבי נייר (לרוב נייר ממוחזר). דהיינו צמנט, מים, חול ונייר.
עיקר יתרונו של הבטונייר על הבטון הרגיל הוא שהוא קל בהרבה מהבטון הרגיל. משקל קל הופך את הקונסטרוקציה כולה לזולה יותר והופך גם את הובלת החומרים אל אתר הבנייה לזולה יותר.
אחד מחסרונותיו של הבטונייר, נכון לשנת 2015, הוא שאין תקינה לתכנון מבנים מבטונייר והניסיון בבנייה בו מועט. אולם, קיים ניסיון כזה.
הבטונייר נרשם לראשונה כפטנט בשנת 1928 בארצות הברית על ידי ממציאיו, אריק פטרסון (Eric Patterson) ומייק מקיין (Mike McCain), אולם הרעיון נזנח מאז ו"הומצא מחדש" בשנות השמונים של המאה ה-20.
תכונות הבטונייר בהשוואה לבטון הרגיל
- בטונייר קל עד פי 7 מבטון רגיל ובלוקי בטונייר קלים עד פי 3 מבלוקי בטון רגיל.
- בטונייר הוא מבודד תרמית טוב בהשוואה לבטון הרגיל, המהווה גשר קור בבנייה קונבנציונלית.
- חוזק הלחיצה הוא 0.1-1.2 מגה פסקל בבטונייר, לעומת 30-50 מגה פסקל בבטון הרגיל.
- חוזק המתיחה הוא זניח בבטונייר, כך שניתן להגדיר כי לא עומד במתיחה. זאת בדומה לבטון הרגיל, שחוזק המתיחה שלו הוא רק כ-3 מגה פסקל.
מבנים מבטונייר בישראל
- מבנה אחד בחווה האקולוגית, "חווה ואדם", במודיעין.
- ספסל ישיבה בבית פרטי במצפה עדי.
- ספסלי ישיבה במכללת סמינר הקיבוצים
- ספסלי ישיבה בבית הספר שילה-פרדס חנה.
- ספסלי ישיבה במכללת אמונה בעפולה.
