מי שתייה באפריקה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אפריקה היא היבשת היבשה ביותר אחרי אוסטרליה[1]. כ-27% מ-1.1 מיליארד האנשים ברחבי העולם שאין להם גישה למים נקיים חיים באפריקה שמדרום לסהרה[2].

מקורות מים באפריקה

באפריקה מקורות מים רבים, בהם נהרות הקונגו, הנילוס, הזמבזי, הניז'ר ואגם ויקטוריה, האגם השני בגודלו בעולם. באזורים הרריים יורדים יותר משקעים ובכך תורמים לזמינות של מים. האזורים ההרריים המרכזיים באפריקה הם: הקילימנג'רו במזרח היבשת, רמת פוטה ג'לון (Fouta Djallon) באזור גינאה והר נימבה. אולם אזורים אחרים באפריקה הם מישוריים ומעוטי משקעים. כריתת יתר של יערות ורעיית יתר של צמחייה גורמים נזקים סביבתיים שמביאים לירידה ברמת המשקעים ביבשת.

ההערכה היא שבאפריקה יש מקורות מים זמינים בהיקף של 4,590-5,000 קוב לנפש. כ-15% מהמים זמינים במקורות על פני הקרקע[3].

שימוש במים

למרות שאפריקה שמדרום לסהרה עשירה במקורות מים, האוכלוסייה סובלת ממחסור במי שתיה. עיקר הבעיה נובע מכך שפחות מ-4% ממקורות המים המתחדשים ביבשת מנוצלים על ידי בני האדם[4].

רוב האוכלוסייה באפריקה שמדרום לסהרה מתגוררת באזורים כפריים שבהם תשתיות מים משרתות רק כ-40% מהאוכלוסייה. כ-200 מיליון בני אדם מתגוררים באזורים עירוניים שבהם כ-82% מהתושבים מקבלים מים נקיים וכ-55% מחוברים לתשתיות ביוב[4]. עם זאת, התשתיות העירוניות במצב רעוע וישנן נזילות רבות. לפי סקר נרחב של יוניצף וארגון הבריאות העולמי באתיופיה, כ-30%-40% מתשתיות המים אינן פועלות (כ-7,000 ברחבי הארץ)[5].

למעלה מ-80% ממקורות המים באפריקה מתחלקים בין שתי מדינות או יותר. בעקבות כך, המדינות האפריקאיות תלויות בזרימת המים בהתאם לשימוש המדינות האחרות. היעדר תקציבים מונע בניית מאגרי מים וסכרים במקומות שבהם הם נזקקים. מים רבים באפריקה מנוצלים לטובת חקלאות וכשני שלישים מהאוכלוסייה תלויה בה. התוכניות החקלאיות, לעיתים קרובות מדי, אינן מתוכננות או מבוצעות כראוי.

מספר סיבות נוספות גורמות למשבר המים, בהן הגידול הדמוגרפי, וגידול בצריכת אנרגיה הדורשת שימוש במים.

בריאות

כמעט מחצית מן האוכלוסייה באפריקה סובלת מאחת משש המחלות הנובעות ממים לא נקיים. על פי ההערכות, בכל יום מתים 650 אפריקאים, בעיקר ילדים כתוצאה משלשולים[6] ועוד אלפי אנשים מתים בכל יום כתוצאה ממחלות אחרות הנוגעות להיעדר מים נקיים. כך למשל, יו"ר ועדת המשנה לענייני אפריקה במשרד החוץ האמריקני, אמר ש-4,900 ילדים אפריקאים מתים בכל יום בשל היעדר מים נקיים[7].

עקב היעדר תקציבים במדינות האפריקאיות השונות, אין אפשרות לוודא שאין ערבוב של צואה וביוב במי השתייה. בעיה בריאותית נוספת היא אופן אחסון המים בסירים וצנצנות פתוחים, שמקלים על מחלות וגורמים מזהמים לחדור למים או להתרבות בהם. הדרך להימנע מכך היא הרתחת המים, דבר יקר לאוכלוסיות רבות. הוספת כלור למים היא אפשרות נוספת אך היא משנה את טעם המים ומרתיעה רבים מלעשות זאת.

משאבים

לפי ה-AFDB (הבנק לפיתוח אפריקה), על מנת לשפר את התשתיות והנגישות למים ולסניטציה, זקוקה אפריקה לתקציבים שבין 45 ל-60 מיליארד דולר[8].

לפי ארגון הבריאות העולמי, ההפסד הכלכלי הכללי של אפריקה כולה כתוצאה ישירה ממחסור במים נקיים הוא 28.4 מיליון דולר[דרושה הבהרה], או הפסד של 5% מהתוצר המקומי הגולמי. ההערכות הן שעל כל דולר שמושקע במים, ההחזר הכלכלי הוא בין $3-34, תלוי באזור ובטכנולוגיה שבשימוש באותו אזור.

תוכניות עם מבט לעתיד וארגונים ללא מטרות רווח שפועלים בתחום

תוכנית ה-(JMP (Joint Monitoring Programme for Water Supply and Sanitation בראשותם של יוניצף (Unicef) וארגון הבריאות העולמי (WHO) שואפים שעד שנת 2015 מספר האנשים בעולם שחיים ללא גישה למים יצומצם בחצי. הם קראו לתוכנית (MDG (Millenium Development Goal. נכון לינואר 2011 ההתקדמות מעידה על כך שהיעד לא יושג בשנת 2015.

USAID, הסוכנות האמריקנית לפיתוח בינלאומי, יזם מספר תוכניות בשיתוף פעולה עם גורמים חיצוניים. לפי הטענה של האגף בשנת 2007, התוכניות זוכות להצלחה יחסית. "Water For People" היא תוכנית שמתגאים בה במיוחד. בתקציב של כמעט 10 מיליון דולר (נכון ל-2009), התוכנית משקיעה כמעט 8 מיליון דולר בכ-11 מדינות שונות ברחבי העולם, מתוכן 3 באפריקה - מלאווי, רוואנדה ואוגנדה[9].

.Water.org inc הוא ארגון שהוקם על ידי שחקן הקולנוע מאט דיימון. המיזם משקיע כ-4 מיליון דולר ב-8 מדינות ברחבי העולם (4 באפריקה). באתר האינטרנט שלו יש נתונים סטטיסטיים רבים וכן מערך שיעורים במטרה להעלות את הנושא למודעות.

הקרן העולמית לשימור חיות הבר (WWF) פעילה בעשייה אקולוגית רבה ברחבי העולם. יש לארגון גם פרויקטים באפריקה הקשורים למים נקיים ובטוחים.

ישנם עוד עמותות וארגונים רבים שנרתמו לעזור למטרה וזאת בנוסף לארגונים הרשמיים שעובדים עם האו"ם וארגון הבריאות העולמי.

הערות שוליים