מילון דודן
דוּדֶן (בגרמנית: Duden) הוא מילון של השפה הגרמנית, שפורסם לראשונה על ידי קונארד דודן ב-7 ביולי 1880. המילון מתעדכן באופן שוטף, ומהדורות חדשות מופיעות כל ארבע או חמש שנים. נכון לאוגוסט 2013 המהדורה האחרונה היא ה-26 במספר. מילון "דודן" מודפס ב-12 כרכים; כל כרך מכסה היבטים שונים של השפה הגרמנית, כגון מילים שאולות, אטימולוגיה, הגייה, מילים נרדפות וכו'.
ראשון הכרכים האלה, Die deutsche Rechtschreibung ("כללי הכתיב הגרמניים"), נחשב כבר שנים רבות למקור המוסמך לכללי הכתיב של השפה הגרמנית. "דודן" הפך לכלי למחקר השפה הגרמנית, וקבע סופית את כללי השפה בנושאי דקדוק, כתיב ושימוש בשפה הגרמנית.[1]
היסטוריה
קונארד דודן
בשנת 1872 פרסם קונארד דודן, מחנך ומנהל גימנסיה בשלייץ (כיום בתורינגיה), מילון גרמני, שלו הוא קרא "כללי הכתיב הגרמניים" (Die deutsche Rechtschreibung). המילון, שאותו הוא הוציא לאור בהוצאת ב. ג. טויבנר (Verlag B.G. Teubner) בלייפציג, נקרא מאוחר יותר "מילון דודן השלייצרי" (Schleizer Duden), המילון הראשון מסדרת מילוני "דודן". הוא השפיע על כללי הכתיב של הגרמנית ויצר האחדה שלהם.
שמונה שנים לאחר מכן, ב-1880, פרסם דודן – שבינתיים עבר לנהל גימנסיה בבאד הרספלד – את Vollständiges Orthographisches Wörterbuch der deutschen Sprache ("מילון אורתוגרפי שלם של השפה הגרמנית") בהוצאת המכון הביבליוגרפי (Bibliographisches Institut) בלייפציג; חיבור ראשוני זה, שמאוחר יותר נקרא Urduden ("מילון דודן הראשוני"), הוכרז רשמית כמקור האיות הנכון בקיסרות הגרמנית באותה שנה, וב-1892 גם בשווייץ. המהדורה הראשונה של "דודן" הכילה 27,000 ערכים ב-187 עמודים של טקסט.
החל במהדורה השלישית (מ-1887) כלל דודן במילון גם מקורות אטימולוגיים למילים במילון כמו גם מילים זרות ומשמעותן; במהדורה הרביעית (שיצאה בשנת 1893) השתקף השינוי שנעשה בתוכן המילון גם בשמו: השם שונה ל-Vollständiges Orthographisches Wörterbuch der deutschen Sprache – mit etymologischen Angaben, kurzen Sacherklärungen und Verdeutschung der Fremdwörter (שמשמעו: "מילון אורתוגרפי שלם של השפה הגרמנית – עם מידע אטימולוגי, הסבר קצר וגרמניזציה של מילים זרות").
מ-1901 עד 1996: המשך דרכו של המילון, ו"דודן" בגרמניה המחולקת
ב-17 עד 19 ביוני 1901 נערך בברלין "הכנס האורתוגרפי השני" (גר'), ובו נערכו דיונים על אחידות בכתיב הגרמני. הכנס נערך בהשתתפותו של קונארד דודן, יוזמו ועורכו של מילון "דודן", והוא הביא לכך שקביעת משתתפי הכנס הייתה ש"מילון דודן הראשוני" ישמש תקן במערך הפקידות הפקידות הפרוסי. ב-1902 אישרר הבונדסראט את החלטת הוועידה, ואת מילוני "דודן" כתקן הרשמי לאיות השפה הגרמנית; חברי הרייכסראט של האימפריה האוסטרו-הונגרית ושווייץ הצטרפו גם הן להחלטה לאחר זמן לא-רב.
בעשרות השנים שחלפו, "דודן" המשיך לשמש דה-פקטו כתקן לאורתוגרפיה גרמנית. לאחר מלחמת העולם השנייה, בעקבות חלוקתה של גרמניה לשתי מדינות, מסורת זו המשיכה בנפרד במזרח ובמערב גרמניה, בלייפציג ובמנהיים, בהתאמה.
במערב גרמניה כמה בתי הוצאה לאור החלו לתקוף את ה"מונופול" של "דודן" בשנות ה-50, והוציאו לאור מילונים אשר שהכילו איות חלופי. בתגובה מכך, בנובמבר 1955 אישרו שרי התרבות של מדינות גרמניה שהאיות שקבעו מילוני "דודן" ימשיך להיות התקן הרשמי.
בשנת 1954, פורסם לראשונה מילון "דודן" במנהיים, המקבילה המערבית של עיר ההדפסה המסורתית לייפציג. מילון "דודן" המזרח-גרמני הראשון הופיע בלייפציג בשנת 1951 אך זכה להתעלמות בגרמניה המערבית, שראתה בו חומר לא-חוקי. ההדפסה המשיכה הן במנהיים והן בלייפציג עד נפילתה של חומת ברלין בשנת 1989.
ההבדלים בין שתי הגרסאות של "דודן" שהודפסו במהלך תקופה זו מופיעים במספר "מילות המפתח" (Stichwörter), שתחתן נכתבו מספר ערכים קשורים: כשההדפסה של שני המילונים החלה, בשנים 1954 ו-1951, מספר מילות המפתח שנכללו היה כמעט זהה. ככל שהפיצול בין שתי הגרסאות המודפסות נמשך, אנשי "דודן" המזרח-גרמני החלו להפחית את מספר מילות המפתח בכרכי המילון, בעוד אנשי המילון המערב-גרמני הגדילו את מספר המילים מסוג זה. את ההבדלים העיקריים בין שני המילונים ניתן לראות בערכים הלקסיקליים. במילון שהודפס במזרח-גרמניה נכללו מילים שמקורן בשפה הרוסית, במיוחד בתחום הפוליטיקה, כגון Politbüro ("פוליטביורו") ו-Sozialdemokratismus ("סוציאל-דמוקרטיה"). דבר נוסף שייחד את "דודן" המזרח-גרמני היו מילים שמקורן בשיטות חקלאיות ותעשייתיות סובייטיות.
ישנם כמה שינויים סמנטיים ב"דודן" המזרח-גרמני שהתפתחו מהקשר עם הרוסים. המילון מתעד נומינליזציה (הפיכה לשם עצם) של מילים גרמניות על ידי הוספת סיומת -ist, שהושאלה מסיומת בשפה הרוסית. יתר על כן, מילים נוספות נרשמו בשל הגדלת מספר תוארי הפועל ותוארי השם השוללים באמצעות הקידומת un-, כגון unernst ("לא-רציני") ו-unkonkret ("לא-ממשי", "לא-אמיתי").
"דודן" לאחר הרפורמה
על עטיפת הכרך הראשון של המהדורה ה-25 של "דודן" הודפסו באותיות אדומות מילים אלו: Das umfassende Standardwerk auf der Grundlage der aktuellen amtlichen Regeln, שתרגומן: "האסמכתה הסטנדרטית המקיפה, מבוססת על הכללים הרשמיים הנוכחיים."
"הכללים הרשמיים הנוכחיים" הם תוצאת הרפורמה בכללי הכתיב של הגרמנית מ-1996.
כרכי המילון
- Die deutsche Rechtschreibung – מילון האיות
- Das Stilwörterbuch – מילון הסגנון
- Das Bildwörterbuch – מילון התמונות
- Die Grammatik – הדקדוק
- Das Fremdwörterbuch – מילון המילים הזרות
- Das Aussprachewörterbuch – מילון ההגייה
- Das Herkunftswörterbuch – המילון האטימולוגי
- Das Synonymwörterbuch – מילון המילים הנרדפות
- Richtiges und gutes Deutsch – גרמנית נכונה וטובה
- Das Bedeutungswörterbuch – מילון המשמעויות (הגדרות)
- Redewendungen – דרכי ביטוי
- Zitate und Aussprüche – ציטוטים ואמרות
לקריאה נוספת
- Siegl, Elke Annalene. Duden-Ost, Duden-West: Zur Sprache in Deutschland seit 1945: ein Vergleich der Leipziger und der Mannheimer Dudenauflagen seit 1947. Düsseldorf: Schwann, 1989.
- Wolfgang Werner Sauer. Der „Duden“. Geschichte und Aktualität eines „Volkswörterbuchs“. J. B. Metzlersche Verlagsbuchhandlung, Stuttgart 1988, מסת"ב 3-476-00638-7.
- Günther Drosdowski. Der Duden: Geschichte und Aufgabe eines ungewöhnlichen Buches. Dudenverlag, Mannheim/Leipzig/Wien/Zürich 1996, מסת"ב 3-411-06172-3.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מילון "דודן" |
אתר האינטרנט הרשמי של מילון דודן (בגרמנית)
הערות שוליים
- ^ Gerhard Weiss (1995). "Up-to-Date and with a Past: The "Duden" and Its History". Die Unterrichtspraxis / Teaching German. Wiley. 6 (1: The Publisher as Teacher): 7–21. doi:10.2307/3531328. JSTOR 3531328.
שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון ויקיפדיה
שימוש בפרמטרים מיושנים [ דרגה ] מילון דודן21161866