מיכל לויט

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אמן ריקה. מיכל רכטר לֶוִיט (נולדה ב-1950) היא מאיירת, מעצבת גרפית וציירת ישראלית, זוכת ציון לשבח בפרס מוזיאון ישראל לאיור ספר ילדים ע"ש בן־יצחק.

ביוגרפיה

מיכל לויט נולדה בתל אביב לאדריכל יעקב רכטר ולאשתו הראשונה שרה שפיר. בילדותה עסקה בספורט ובבלט והחלה להתעניין בציור בגיל 14. בתיכון למדה בבית ספר של ויצו. בתום שירותה הצבאי למדה איור באקדמיה בצלאל. עם סיום לימודיה החלה לעבוד בהוצאת מסדה, שם איירה ספרי ילדים ועיצבה עטיפות לספרי מדע בדיוני ולספרי פרוזה("שומר אמונים" מאת אריה קרישק ועוד;) בשנת 1974 איירה לויט את עטיפת האלבום "14 אוקטבות" של ההרכב שבו היה חבר אחיה, יוני רכטר. בעקבותיה עיצבה עטיפות רבות לאלבומים ישראליים, ביניהם לאלבומיו של רכטר – "באופן קבוע וחד פעמי", "הכבש השישה עשר", "העיקר זה הרומנטיקה" ו"עוד סיפור"; גידי גוב – "40:06"; יהודית רביץ – "גלוי ונעלם"; מאחורי הצלילים 1984, "צליל מכוון" ועוד.

בין ספרי הילדים שאיירה: "מה נעשה עם ג'ינג'ר" מאת חיה שנהב (עם עובד 1994), ו"אוליבר טוויסט" מאת צ'ארלס דיקנס שזיכו אותה בפרס מוזיאון ישראל לאיור ספר ילדים ע"ש בן־יצחק; "ציפור סיני שנשבתה" מאת שבתאי לוי (שבו) שזיכה אותה בפרס נחום גוטמן לאיור מטעם עיריית תל אביב (מסדה 1992); "אנונימוס בלפי הגדול" מאת יוסי בנאי (מודן 1980); "קרחונים ופעמונים" מאת אמנון שמוש (מסדה 1980); "אלף לילה ולילה" (כתר 1987); "קיקה הזיקית" מאת טל עומר (דני ספרים 1996) ועוד.

בשנת 2000, לאחר שנים של איור ועיצוב, שינתה כיוון ולמדה ציור פיגורטיבי ב"סדנא לציור ורישום ירושלים" בניהולו של הצייר ישראל הירשברג.

ב-5 במרץ 2011 נפתחה תערוכת היחיד של מיכל לויט בשם "הכתם שלי" בגלריה של קיבוץ גבעת חיים איחוד. בתערוכה הציגה ציורי שמן של דיוקנאות, נופים וטבע דומם. ב-24 בנובמבר אותה שנה נפתחה תערוכת היחיד של מיכל לויט בשם "בין הגלוי לנסתר" בגלריה של בית האמנים ת"א.

2014 תערוכת יחיד בגלריה לשלום בגבעת חביבה.

2016 תערוכת יחיד "קופסה שחורה" בגלריה מקום לאמנות בתל אביב.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0