מחמוד דיאב
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות משחק ריקה. מחמוד דיאב (בערבית: محمود دياب, 1932–1983) הוא סופר מצרי ואחד מחלוצי התיאטרון והספרות הערבית בשנות ה-60 של המאה ה-20.
ביוגרפיה
דיאב נולד באיסמעיליה שבמצרים ב-25 באוגוסט 1932. את לימודי התיכון סיים באיסמעיליה, לאחר מכן עבר לקהיר והצטרף לפקולטה למשפטים של אוניברסיטת קהיר בשנת 1951, וסיים תואר ראשון במשפטים בשנת 1955.
הוא מונה כתובע ברשות התביעה הממלכתית ולאחר מכן שירת בתפקידי שיפוט ברשות עד שהגיע לדרגת יועץ ברשות.
דיאב התעניין בספרות ובסוגיות חברתיות מאז ילדותו. פרסם את יצירתו הראשונה, "הנס", בשנת 1960, והיא זכתה בפרס קרן התיאטרון והמוזיקה. אחר כך פרסם סדרת סיפורים קצרים ("מכתב מלפני") שעבורם הוענק לו פרס בשנת 1961. דיאב תיאר בכתביו את חששותיו של האזרח הערבי הפשוט, ובמקביל יצירותיו כללו מבט מקיף על מצב העולם הערבי וציפיות מהמציאות באותה תקופה. בהשפעת הספרות הרוסית, התעניין דיאב בסיפורים היסטוריים וכיצד הם מוקרנים על המציאות הערבית, הוא פרסם קבוצת כתבים על רעיון הלאומיות הערבית לאורך הדורות.
תחילת דרכו בתיאטרון הייתה כשכתב את המחזה "הבית העתיק" בשנת 1963, שהוצג בקהיר, סודאן, עיראק וסוריה. ההצגה עלתה גם ב-1969 ב"אל מסרח אל־נהאד" ("התיאטרון העולה") שהקים וניהל אדיב ג'השאן בחיפה[1].
הוא המשיך את יצירתו התיאטרלית עם המחזה "המערבולת" בשנת 1966, שזיכתה אותו בפרס אונסק"ו למחזאי הערבי הטוב ביותר. המחזה תורגם לאנגלית, צרפתית וגרמנית. באותה שנה כתב את המחזה "הזר", שהוצג על ידי התיאטרון הלאומי המצרי, ושני מחזות "אורחים" ו"הפסנתר", שהוצגו במצרים, בסוריה ובכמה מדינות ערב.
בשנת 1971 עלה באולם הקטן של תיאטרון "הבימה" בתל אביב המחזה "הסערה" שכתב, כהצגת אורח של תיאטרון "אל־נהאד"[2][3].
יצירותיו הספרותיות היו מגוונות. בתחילת דרכו פרסם את הספר "צללים בצד השני", שהופק כסרט קולנוע שזכה במספר פרסים. בשנת 1972 פרסם את הרומן "ילד ברובע הערבי", שתורגם לצרפתית, והופק גם כסדרת תסכיתים רדיו המצרי.
דיאב נפטר באוקטובר 1983 בגיל חמישים שנה.
הערות שוליים
- ^ דוד זוהר, תיאטרון ערבי בחיפה, מעריב, 3 בנובמבר 1970
- ^ "הבימה" מארחת הצגה בערבית, דבר, 13 במאי 1971
- ^ סטאפן גלברט, "הסערה" בתיאטרון הערבי, על המשמר, 19 במאי 1971
32423838מחמוד דיאב