מחלוקת הפסימיזם

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
המחלוקת התפתחה כתגובה לפופולריות הגוברת של ארתור שופנהאואר בגרמניה

מחלוקת הפסימיזם או מחלוקת הפסימיותגרמנית: Pessimismusstreit) הייתה מחלוקת אינטלקטואלית שהתרחשה ברובה בגרמניה, החל בשנות ה-60 של המאה ה-19 ועד לתחילת מלחמת העולם הראשונה.[1][2] בין הפילוסופים שהשתתפו בה היו: יוליוס פראונשטדט, אדוארד פון הרטמן, פיליפ מיינלנדר, יוליוס באהנסן, אויגן דירינג, אגנס טאוברט (Taubert), אולגה פלומאכר (Plümacher),[2] ופרידריך ניטשה.[3] וכן פילוסופים נאו-קאנטיאנים כמו קונו פישר (אנ'), והרמן כהן.[2]

המחלוקת נסבה סביב שאלת משמעות החיים וערך הקיום, והתעוררה לראשונה כתגובה להכרה הפומבית הגוברת בארתור שופנהאואר לאחר מותו.[1] האהדה לשופנהאואר, והצייטגייסט שהתאפיין ב"ולטשמרץ" ובפסימיות, הובילו לפרסום מגוון רחב של ביקורות בעד ונגד שופנהאואר, ולדיון ער בשאלת ערך החיים.[2]

בשנת 1869 המחלוקת התעוררה מחדש לאחר שאדוארד פון הרטמן פרסם את ספרו הפילוסופיה של הלא מודע (אנ') שהיה לרב-מכר, ובו פיתח מחדש רעיונות רבים מתורתו של שופנהאואר. לאורך שנות השבעים והשמונים של המאה ה-19 הרטמן פרסם מספר רב של מאמרים וארבעה ספרים בתגובה למבקריו. ב-1873 פרסמה אגנס טאוברט, אשתו של פון הרטמן, את פסימיות ומתנגדיה (Der Pessimismus und seine Gegner), בתגובה לביקורת על בעלה, שהייתה לה השפעה חזקה על המחלוקת.[4] הפילוסופית הגרמנייה-אמריקאית אמלי ג'יי האת'ווי (אנ') תרמה למחלוקת כמי שהפיצה את ההגות הפסימיסטית של שופנהאואר באמריקה.[5]

פרדריך ניטשה, שבתחילת דרכו הפילוסופית הושפע רבות מהפילוסופיה של שופנהאואר והחזיק בעמדות פסימיסטיות, פיתח גם תגובת נגד למחלוקת הפסימיזם, והתנצח בכתביו השונים עם הדמויותיה הבולטות שלה. בהגותו המאוחרת ניטשה ניסח פילוסופיה אופטימית של חיוב החיים, שבאה לביטוי בתפיסת "אהבת הגורל".[4]

ראו גם

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 Beiser, Frederick C. (2016). "The Pessimism Controversy, 1870–1890". Weltschmerz: Pessimism in German Philosophy, 1860–1900. Oxford: Oxford University Press. doi:10.1093/acprof:oso/9780198768715.001.0001. ISBN 9780198768715.
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 Beiser, Frederick C. (2016). "The Pessimism Controversy". After Hegel: German Philosophy, 1840–1900 (באנגלית). Princeton, New Jersey: Princeton University Press. doi:10.23943/princeton/9780691163093.001.0001. ISBN 9780691173719.
  3. ^ Stern, Tom (2020), Wicks, Robert L. (ed.), "Nietzsche's Schopenhauer", The Oxford Handbook of Schopenhauer (באנגלית), Oxford University Press: 478–496, doi:10.1093/oxfordhb/9780190660055.013.26, ISBN 978-0-19-066005-5, נבדק ב-2021-01-02
  4. ^ 4.0 4.1 Stern, Tom (2019). "Nietzche's Ethics of Affirmation". In Stern, Tom (ed.). The New Cambridge Companion to Nietzsche. Cambridge: Cambridge University Press. p. 352. ISBN 9781316676264.
  5. ^ Bensick, Carol (2018-04-12). "An Unknown American Contribution to the German Pessimism Controversy: Amalie J. Hathaway's 'Schopenhauer'". Blog of the APA (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2021-02-06.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0