מוקטסומה השני

מוקטסומה השני (Moctezuma) או מוטקוסומה השני (Motecuhzoma)‏ (1466–1520; ידוע גם כמונטזומה או מונטסומה, על פי הדרך בה נוהגים דוברי אנגלית להגות את שמו) היה השליט התשיעי של האצטקים. בתקופתו נכבשה האימפריה האצטקית (באזור מקסיקו של ימינו) על ידי הרנאן קורטס הספרדי. בשפת הנאוואטל הוא נקרא "מוטקסוימה" (Motecuhzoma) כלומר "הזועם באופן אצילי" ובתקופתו, זכה לכינוי "מוטקסוימה חוקויוטסין" כלומר "מוקטסומה הצעיר המכובד", כדי להבדיל בינו לבין מוקטסומה הראשון.

ביוגרפיה

בשנת 1502 ירש מוקטסומה את השלטון בממלכה האצטקית מדודו איויטסוטל (מלך בשנים 1486–1502). היות שאותן שנים היו שנות שלווה של האימפריה האצטקית, אחרי שהאימפריה התפשטה והתבססה, נבחר מוקטסומה בעיקר עקב היותו למדן אדוק בדת ולא בגלל תכונות מנהיגות או בגלל היותו מצביא.

המקורות השונים על אותה תקופה מוסרים גרסאות שונות ואף סותרות לגבי התנהלותו ושלטונו. בתחילת שלטונו הרחיב במעט את תחומי האימפריה שהשתרעה על פני כל מרכז אמריקה, ממקסיקו ועד פנמה של ימינו. מוקטסומה השליט מנגנון ביורוקרטי ומנהלתי כך שהאימפריה חולקה למחוזות ששליטיהם היו כפופים לו ישירות. מנגד, הוא הסתכסך עם השבטים שהיו בברית איתו בעיקר בגלל מכסת קורבנות האדם הגבוהה שדרש מהם. מוקטסומה טיפח פולחן אישיות אולם חרד הן לגורלו האישי והן לגורל הממלכה. על מנת להגן על הממלכה הקריב קורבנות אדם ללא הפסק ובנה מקדשים חדשים - שגם בהם הוקרבו קורבנות אדם.

הכיבוש הספרדי

על פי ברנרדינו דה סהגון, האמינו האצטקים כי אסון מתרחש. לפי אמונתם, כל מחזור של 52 שנים צריך לחול שינוי מהותי. לקראת השנה ה-52 מאז הקמת הממלכה האצטקית (סוף המחזור החמישי של 52 שנים) עלו אצטקים רבים למקדשים המרכזיים על מנת לבקש עידן נוסף של רגיעה. הכוכבים, כמו גם אותות מבשרי פורענות, תופעות טבע כמו כוכב שביט, שריפה במקדש, מראות מוזרים בשמים וקול יללה מסתורי שנשמע בלילות, הובילו את מוקטסומה לחפש תשובה על העומד להתרחש.

כשהחלו להופיע דיווחים ראשונים על זרים, שבאו מהים, מוקטסומה, שהיה איש דתי מאוד, סבר שהאליל קצלקואטל חוזר ובא לרשת אותו על כיסא מלכותו. קצלקואטל (קוּאֶטְסַלְקוֹאַטְל) היה שמו של אליל כוכב השחר וכוכב הערב, שהנהיג על פי המיתולוגיה המקומית את העיר הקדומה טולה בימים עברו, ואמור לחזור ביום מן הימים. משום כך הורה מוקטסומה לקדם את פני הזרים במתנות וזהב, במחשבה שהם פמליית האליל. בכך גירה עוד יותר את תאוותו של קורטס.

קורטס, שהצליח למצוא בעלי ברית בין השבטים המשועבדים שנידונו להקריב קורבנות אדם, הצליח ב-1519 להיכנס בראש 500 לוחמים לעיר הבירה טנוצ'טיטלאן, בלי שנתקל בהתנגדות ממשית. הוא שבה את מוקטסומה, והצליח בעזרתו לשלוט בעיר ולבזוז את אוצרותיה. החלטת מוקטסומה לפתוח את השערים לקורטס, לערוך טקס חגיגי לכבוד חזרתו של קצ'לקואטל כביכול, ולתת ביד קורטס את מוסרות השלטון, נחשבת בעיני ההיסטוריונית ברברה טוכמן בספרה "מצעד האיוולת" לאחד ממעשי האיוולת הגדולים בהיסטוריה. יש לציין שבחצר המלכותית לא היו הכול תמימי דעים: אחיו של המלך ואחרים התנגדו בחריפות להחלטה.

הספרדים, שחלק ממטרתם הייתה כפיית הדת הנוצרית על המקומיים, נתקפו זעם בשל טקסי הקרבת קרבן האדם ועבודת האלילים, וביצעו טבח באצטקים, תוך שבירת הפסלים במקדשים. בתגובה, התארגנו האצטקים בהנהגת אחיו הצעיר של מוקטסומה, ותקפו את הספרדים. מוקטסומה ניסה לפשר, עלה על אחת הבמות בניסיון לקרוא לרגיעה, אולם נרגם באבנים על ידי הקהל וכך מצא את מותו.

קישורים חיצוניים

שגיאות פרמטריות בתבנית:ויקישיתוף בשורה
פרמטרי חובה [ שם ] חסרים

מדיה וקבצים בנושא מוקטסומה השני בוויקישיתוף

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

26658961מוקטסומה השני